הדו"ח השנתי של המגזין ג'יינס דיפנס מסכם את אירועים והמגמות הביטחוניות בעולם בשנה החולפת. תקציבי הביטחון הגדלים, וכן מעורבותה הגוברת של הקהילה הבינלאומית בפתרון משברים, מעידים כי גם חמש שנים לאחר פתיחת המלחמה בטרור, העולם עדיין מסוכן לחלק גדול מיושביו.  

המגזין הביטחוני הנודע ג'יינס דיפנס (Jane's Defence), פרסם בשבוע שעבר את הסיכום שלו לשנת 2006, הכולל נתונים המסכמים את הפעילות הביטחונית בעולם בשנה החולפת. על פי הדו"ח, השנה התרחשו ברחבי העולם 32 סכסוכים אלימים, מספר דומה ל-2005. הנתונים הזהים בין השנים הביאו את מחברי הדו"ח להתבסס על נתוני שנת 2005 על מנת להעריך מה הייתה ההוצאה הביטחונית העולמית בשנה החולפת.

בשנת 2005, תקציבי הביטחון של מדינות העולם נאמדו בלא פחות מ-1.1 טריליון דולר. המדינה הבולטת בתחום היא כמובן ארה"ב, ש-48% מהסכום העצום הזה הוצא על ידה. העובדה כי המלחמות באפגניסטן ובעיראק החריפו השנה, בצוותא עם ההוצאות הכרוכות בהפעלת כוחות צבא במענה לאסונות טבע דוגמת ההוריקן קתרינה, מביאה למסקנה כי לא זו בלבד שההוצאה העולמית על ביטחון לשנת 2006 לא ירדה, אלא שקרוב לוודאי, ההיפך הוא הנכון.

שנת 2006 התאפיינה גם במעורבות גדלה של כוחות שיטור ושמירת שלום ברחבי העולם – ארגון האומות המאוחדות רשם שיא בהפעלה, בו זמנית, של 81,000 חיילים ו-15,000 אזרחים במשימות שמירת שלום ברחבי הגלובוס. מגמה זו עתידה להימשך ואף להתרחב, לאור הסכסוכים הבוערים שהארגון מתכנן להרחיב את טיפולו בהם השנה, דוגמת דארפור, לבנון ומזרח טימור. ג'יינס דיפנס מעריכים כי כבר ב-2007 עשוי מספר חיילי האו"ם הפרוסים במשימות ברחבי העולם לנסוק עד ל-140,000.

אסיה והפאסיפיק

בסרי לנקה נראה כי נשברה סופית הפסקת האש במדינה, והמצב רק הולך ומחמיר - לאחר שנים של שקט יחסי במדינה, אירעו מספר רב של אירועי דמים לאורך השנה, ומאז חודש יולי, הפכו האירועים לקטלניים במיוחד. כך למשל, בשני פיגועים של המורדים הטאמיליים בחודש אוקטובר, נהרגו כ-230 חיילים של הצבא של סרי לנקה. הצבא עצמו הגיב בהפצצות מהאוויר, וטאמיליים רבים נסו על נפשם.

בתאילנד ביצע הצבא הפיכה שקטה במדינה בנצלו את היעדרותו של ראש הממשלה מהמדינה. ראשי הצבא מיהרו לייצב את המצב הביטחוני, מינו ראש ממשלה אזרחי וקבעו בחירות ל-2007. על אף שהצעד הזה נחשב לחיובי בקרב המיעוט המוסלמי בדרום המדינה, מאחר והרמטכ"ל הוא מוסלמי והגישה של הממשלה החדשה היא להידבר עם המוסלמים, המשיכו להתבצע פיגועים על ידי מחבלים מוסלמיים בדרום תאילנד.

גם בפיג'י התרחשה השנה הפיכה צבאית, לאחר שהממשלה לא נענתה לדרישות הצבא. בניגוד לתאילנד, מצב העניינים בפיג'י, בה שוהים גם כוחות אוסטרלים וניו-זילנדיים, טרם התייצב.

במזרח טימור התפתח משבר אלים שהחל בשל פיטוריהם של 600 חיילים מהצבא. מתחת לפני השטח מתקיים מאבק בין תושבי מזרח המדינה למערבה, השומרים על זיקה מסוימת לאינדונזיה, ששלטה במדינה על ליציאה לעצמאות ב-2002. אינטרסים כלכליים, שוני תרבותי ועוינות שנצברה במהלך שנות הכיבוש האינדונזי האכזרי, כולם חוברים תורמים לחבית הנפץ וראש הממשלה הטימוריאני, מארי אלקטירי, אף התפטר כתוצאה מהמשבר. כוחות ממלזיה, ניו זילנד, פורטוגל ואוסטרליה, הוחשו לאזור ותרמו רבות לעובדה כי השנה האזרחית מסתיימת בשקט מתוח, אך כמעט ללא עימותים.

בצד האופטימי של הדברים - לאחר עשור של מאבקים והרג רב, וכן שורה של הפגנות ושביתות ששטפו את המדינה בשנה האחרונה ואיימו לערער את יסודות המדינה לחלוטין, הגיע לכדי הסדר הסכסוך בין המחתרת המאואיסטית ובין הממשלה הנפאלית, ושני הצדדים שומרים כעת על אופטימיות זהירה באשר לשמירה על ההסכם.

באפגניסטן, שיקם הטאליבן את כוחו ושיגר התקפות כנגד כוחות נאט"ו. בימים האחרונים דיווחו כוחות נאט"ו כי הרגו 50 אנשי טאליבן, אולם נראה כי הם אינם מצליחים להשיג הכרעה במלחמה הזו. מפקד כוחות הקואליציה במדינה, הגנרל הבריטי דיוויד ריצ'רדס, טען לאחרונה כי כוחות נאט"ו הרפו מהטאליבן מוקדם מן הרצוי: "לאחר ששחררנו את אפגניסטן מידי הטאליבן, שרר במדינה שקט שהטעה אותנו. היה עלינו לעשות שימוש בכל הכוח כנגד הטאליבן בכדי לוודא שהוא אכן הובס".

המשימה באפגניסטן דורשת, לדעת הפיקוד הבכיר בנאט"ו, תוספת של 5,000 חיילים נוספים והאמריקנים, המעוניינים לצאת מעיראק בהקדם האפשרי, שוקלים להעביר חלק מהכוחות שיתפנו כתוצאה מהנסיגה, לאפגניסטן, בכדי להשיג הכרעה. לצד המצב הביטחוני המחמיר באפגניסטן, ניתן לציין כי גידולי האופיום במדינה גדלו בצורה דרמטית. בצד החיובי של הדברים, מציינים כוחות הקואליציה את השיפורים במערכות החינוך, הבריאות, התשתיות ובהמשך התהליך הדמוקרטי במדינה.

הצבא האמריקני באפגניסטן - זקוקים לתגבור. צילום: משרד ההגנה

המזרח התיכון

מאז המהפכה האסלאמית באיראן, עוקבים גורמי המודיעין המערביים בדאגה אחר התעצמותה של טהרן. בניסיון לבחור "ברע פחות מבין שני רשעים", סייעו גורמים מערביים רבים, כולל ארה"ב, לעיראק של סדאם חוסיין במלחמתו נגד האיראנים בשנות ה-80.

בשנה האחרונה, קמה לנגד עינינו "הקשת השיעית" - ברית בין איראן, עיראק, סוריה (החילונית), לבנון של החיזבאללה והרשות הפלשתינית של החמאס. "הקשת השיעית" הזו היא תסריט הבלהות ממנו חששו במערב במשך שנים.

נפילתו של סדאם חוסיין מהשלטון לאחר הפלישה האמריקנית, ושקיעתה של עיראק בתוך תוהו ובוהו רצחני, פתחה את הפתח לאפשר לאיראן לפרוש את זרועותיה אל מחוץ לגבולותיה הריבוניים - לאיראנים יש מהלכים רבים בקרב השיעים בעיראק, המהווים רוב מספרי במדינה. מסיבה זו, ולמרות התמיכה האיראנית, ביססו האמריקנים את המבנה הפוליטי החדש על השיעים, ולאחר נסיגת כוחות המערב, תהפוך עיראק החדשה לרפובליקה שיעית עצמאית.

סוריה, כמדינה בעלת שלטון חילוני המבוסס על העדה העלווית ואשר שלושה רבעים מאוכלוסייתה הם סונים, מצטרפת לקשת הזו באופן טבעי - יחסי המדינות התחזקו בשנה האחרונה ללא הכר, לא מעט מתוך שותפות גורל, כשתי מדינות הנתונות מזה זמן ללחץ בינלאומי ולבידוד ממדינות המערב.

לבנון, בה העדה הגדולה ביותר היא העדה השיעית, עושה את צעדיה בכיוון הקשת הזו – המלחמה האחרונה הוכיחה כי הממשל היושב בביירות חלש מכדי להתמודד עם החיזבאללה, אשר הוכיח כי הם מסוגלים להתמודד בכבוד הצבא הישראלי. פרישתם מהממשלה, הפגנות הענק והמתיחות הכללית, יובילו לבסוף למלחמת אזרחים ולהזדמנות לבצע שינוי עמוק בהרכב הממשל הלבנוני, לשמחתם של האדונים בדמשק ובטהרן.

אסד - "ברית מצורעים" עם אחמדינג'אד. צילום: טלוויזיה - פי.בי.אס

אפריקה

הטבח המתמשך בדארפור שבמערב סודן זכה להתייחסות תקשורתית רבה אך למעורבות בינ"ל סמלית בלבד - למעט משלוח של כמה אלפי חיילים מהאיחוד האפריקני, לא נעשה מאמץ אמיתי מצד הקהילה הבינלאומית לסיים את המשבר הנורא, שכבר הגיע לממדים של רצח עם. למרות דיווחי הזוועה, האו"ם, ארה"ב ומדינות אירופה טרם שלחו לאזור כוח צבאי משמעותי, הנחוץ, כך מסכימים כולם, על מנת להביא לסיום הסכסוך.

לצד מלחמות האזרחים מתמשכות ברחבי היבשת השחורה, התפתחה בקרן אפריקה סיטואציה מסוכנת המאיימת לגלוש לכלל מלחמה בין מספר גדול של מדינות - כוחות מאתיופיה שנכנסו לסומליה לבקשת ממשלת סומליה, נלחמים במיליציה המוסלמית הנתמכת על ידי חיילים מאריתריאה. קניה ואוגנדה מעורבות אף הן בסכסוך הזה ברמות שונות וגם מדינות כדוגמת איראן וארגונים כאל קעידה והחיזבאללה, הרואים במצב הזדמנות להקים בסומליה משטר דומה למשטר הטאליבן באפגניסטן, עסקו באימון לוחמים סומליים בשנה האחרונה.

בקונגו, המדינה שעברה את הסבל הקשה ביותר באפריקה בשנים האחרונות, לאחר שלמעלה מ-2.5 מיליון בני אדם נהרגו במלחמת האזרחים האחרונה שלה, התקיימו בחירות דמוקרטיות שלוו בכמה אירועים אלימים נקודתיים. קונגו היא עשירה במשאבי טבע, והתקווה שתשתקם חזרה לפעם בליבות העמים השונים החיים זה לצד זה במדינה השלישית בגודלה באפריקה.

התוכנית המערבית לשקם את אפריקה, תוכנית המשלבת סיוע כלכלי בתמורה לביצוע רפורמות במערכת הפוליטית והכלכלית במדינות אפריקה, באופן שיבטיח כי הכסף יגיע ליעדו, נתפסה כקשה לביצוע על ידי כמה מדינות, אך נוצר רצון בקרב המנהיגים לקדם אותה.

כמשקל נגד לתוכניות השיקום המערביות, נכנסה סין לתוך אפריקה השנה וחתמה על מספר רב של עסקאות, שיתופי פעולה והשקעות. מטרתה העיקרית של סין היא מציאת מקורות אנרגיה לכלכלה המתפתחת והצמאה שלה. הסינים רכשו אחוזים בשדות נפט וגז טבעי במקומות שונים, כמו בסודן, שם משקיעים הסינים מיליארדי דולרים בכדי להקים קומפלקס משרדים עצום בגודלו לקהילת אנשי העסקים והמשקיעים מחו"ל.

בבייג'ינג התקיים בתחילת חודש נובמבר כנס גדול בהשתתפות נציגים מ-48 מתוך 54 מדינות אפריקה. בכנס נחתמו חוזים שונים לשיתוף פעולה, בין סין למדינות אפריקה, כמו גם בינן לבין עצמן. מעורבותה של סין לא הצטמצמה לתחום הכלכלי והיא הציעה השנה גם מטרייה פוליטית לממשלת סודן באו"ם.

השנה הבאה

שנת 2007 עומדת להיות שנה שבה מספר החיילים שיישלחו למשימות שמירת שלום בעולם, יגיע, כאמור, לשיא. תקציבי הביטחון הלאומיים, שקוצצו בשנים שלאחר תום המלחמה הקרה הראשונה, חוזרים לרמות שיא, וחברות הנשק השונות, שבמשך שנים התמודדו על כל מכרז קטן, חוזרות לעמוד בצמרת התאגידים הכלכליים בעולם.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---