|
סיכום 2006: בחירות מסביב לעולם
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים סיכום שנת 2006
פורסם : 31/12/2006, 20:49
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
במסגרת פרויקט "בחירות מסביב לעולם", סיקרנו במהלך השנה החולפת קרוב ל-40 מערכות בחירות, מיפן ועד אמריקה הלטינית. בצד מאפיינים ייחודיים, נצפו גם נקודות משותפות בין מערכות הבחירות השונות.
מושחתים, נמאסתם!
בעידן המידע, נחשפות פרשיות שחיתות קשות שבעבר הצליחו הפוליטיקאים להסתירן. בשל כך נוצרת תחושה של התדרדרות ערכית. בקריאה מרפרפת באתרי פרשנות פוליטית מכל העולם, מסתבר שרוב הגולשים סבורים בדרך כלל כי הם נמצאים במדינה שהמערכת הפוליטית שלה מושחתת באופן חריג ביחס למדינות אחרות.
גם בישראל, התחושה הרווחת היא שהמערכת הפוליטית המקומית מושחתת באופן חריג וכי במדינות אחרות תופעות כגון אלה מתקיימות בצורה מצומצמת יותר. מבט מעמיק מגלה כי בכל העולם צצו ועלו פרשיות שחיתות קשות, גם במדינות הזוכות תדיר לכינוי "מדינות מתוקנות" בשיח הציבורי בישראל.
בקנדה הוקדמו הבחירות בשלוש שנים, לאחר שערורייה שנחשפה הנוגעת לשימוש מושחת בכספים בהיקף של מאה מיליון דולר. הכספים יועדו במקור לשימוש הממשלה הפדראלית בתוכניות הסברה שונות בחבל קויבק, החבל דובר הצרפתית בקנדה שרבים מתושביו מעוניינים להתנתק מקנדה. בפועל נעשה שימוש בכספים לקידום חברות מסחריות שמזוהות עם המפלגה הליברלית, מפלגת השלטון דאז בקנדה. חשדות לקשרים עם המאפיה, שימוש בחשבוניות פיקטיביות והלבנות כספים היו בין החשדות הקשים שהופנו אל עבר בכירי המפלגה כולל ראש הממשלה הקנדי לשעבר, פול מרטין, שבזמן האירועים כיהן כשר בכיר.
בבריטניה קדמו לבחירות המקומיות בחודש מאי, שורה של שחיתויות ותפקוד לקוי ממשלתי, שפגעו קשות במפלגת השלטון, מפלגת הלייבור. שר הפנים, צ'רלס קלארק, הואשם כמי שאפשר למספר רב של עבריינים בעלי נתינות זרה להשתחרר ממאסרם, ללא הפעלת עונש של גירוש. סגן ראש הממשלה נתפס ברומן עם מזכירתו ונושל מסמכויותיו. שר האוצר נחשד בעבירות של שוחד, ופוליטיקאים אחרים נחשדו בקבלת "הלוואות נדיבות ללא צורך להחזיר" מתורמים עשירים, פרשה שנגעה לכל המפלגות הגדולות.
בברזיל, היקף השחיתויות שנחשפו נחשב לגדול גם במושגים המקומיים - קניית קולותיהם של חברי אופוזיציה בכסף הייתה לנורמה, רכישת חומרים מפלילים כנגד יריבים פוליטיים במאות אלפי דולרים ועוד, גרמו לכך שהנשיא המכהן, לולה דה סילבה, שהוביל בעשרות אחוזים על יריביו לקראת הבחירות לנשיאות, איבד את הרוב הגדול שלו ונגרר באופן מפתיע לסיבוב שני בבחירות, בו ניצח.
בהונגריה הוברר כי מפלגת השלטון הסוציאליסטית שיקרה באופן קבוע לבוחריה בכדי לנצח בבחירות שנערכו באפריל. קלטת שבה נשמע ראש הממשלה, פרנץ גיורזני, אומר בשיחה עם חברי מפלגתו כי "שיקרנו בבוקר, שיקרנו בצהריים, שיקרנו בערב", הוציאה אלפי מפגינים לרחובות. כמה ימים לאחר חשיפת הקלטת, נערכו בחירות מקומיות בהונגריה בהן נחלה הקואליציה בראשות הסוציאליסטים מפלה קשה ביותר.
באיטליה התמודדו סילביו ברלוסקוני ורומנו פרודי על תפקיד ראש הממשלה, שניהם בצל האשמות חמורות הנוגעות לשחיתות. בין היתר, נדרש ברלוסקוני לשימוע בבית משפט, לאור החשד כי שילם 600,000 דולר לאדם בשם דיוויד מילס, בכדי שזה לא יחשוף פרטים על אימפריית התקשורת של ברלוסקוני.
במכסיקו, הואשם פליפה קלדרון, הנשיא הנוכחי, בכך שנטל הלוואה בסך של 300,000 דולר מבנק ממשלתי שניהל בנסיבות לא חוקיות ואף הצליח להחזירה במהרה. במפלגתו של יריבו אוברדור, נחשפו שורה של מקרי שחיתות קשים, על אף שאוברדור עצמו הצליח לשמור על תדמית נקייה.
רומאנו פרודי (מימין) - בחירות על רקע שחיתות. צילום: משרד ההגנה האמריקני
שובו של הימין האירופי
בחודש יולי השנה, עסקנו בהרחבה בהתחזקות הימין האירופי, מגמה שנצפתה במספר רב של מדינות. התחזקות הימין מיוחסת למספר גורמים: ההגירה והטרור באירופה, גורמים שנתפסים בקרב הבוחרים כקשורים אחד לשני, המיתון הכלכלי המתמשך, התפשטות האיחוד, שאיימה בין היתר לטשטש זהויות לאומיות ויצרה אתגרים חברתיים וכלכליים, הפגיעה בביטחון האישי ועוד.
בעוד שלפני 2006 נרשמו הישגים לימין במדינות דוגמת רוסיה, פולין וקרואטיה, בשנה האחרונה נרשמו הישגים לימין הקיצוני בכל רחבי היבשת: בבולגריה, זכה וולן סידרוב הקיצוני ב-24.7% מהקולות בבחירות לנשיאות. הישג זה הצטרף להישג מפלגתו בקיץ 2005, שזכתה ב-9% מהמנדטים. באוסטריה, נכנסו לפרלמנט שתי מפלגות ימין קיצוניות שזכו יחדיו ביותר מ-15% מהקולות. בסלובקיה, זכתה המפלגה הלאומנית ב-13% מהמושבים בפרלמנט ובכך הפכה לשלישית בגודלה במדינה.
ברומניה ובדנמרק זכו מפלגות הימין הקיצוני בשיעורים דומים ובבלגיה התחזקה המפלגה הקיצונית "האינטרס הפלמי" בבחירות המקומיות, ונראה כי היא מסוגלת להפוך למפלגה הגדולה בפרלמנט הבלגי בבחירות הכלליות ביוני 2007. בהולנד, זכתה מפלגת החופש ההולנדית, שקוראת להחמרת החקיקה, ב-6% מהקולות. הישג זה בולט בשל העובדה כי הייתה זו מערכת הבחירות הראשונה של המפלגה, ובעיקר בשל העובדה כי בהולנד הפכו תפיסות קיצוניות כנגד הגירה וכנגד המהגרים למייניסטרים פוליטי.
היידר - הכניס את מפלגתו לפרלמנט. צילום: מפלגת החירות האוסטרית.
התיקו הפוליטי
על אף התחזקות הימין הקיצוני, במקומות רבים היה זה על חשבון הימין השמרני ומבחינה גושית הושג תיקו פוליטי בין הימין והשמאל. בניגוד לתופעת הימין באירופה, תופעת התיקו התפשטה גם למקומות אחרים בעולם כמו אמריקה הלטינית והביאה לקיפאון פוליטי, שערער את יציבות השלטון – במכסיקו למשל, המועמד שהפסיד בהפרש קטן, אוברדור, הוציא מאות אלפים מתומכיו לרחובות ואיים על השלטון המרכזי.
בצ'כיה זכו גושי הימין והשמאל ב-100 מנדטים כל אחד, ועל הימין הוטל להקים את הממשלה. בהונגריה זכו הסוציאליסטים בהפרש של 504 קולות, באיטליה בהפרש של 41,000 קולות, השווים קצת יותר מעשירית האחוז, בקוסטה ריקה נאלצו לחכות כמה שבועות לספירה הידנית בבחירות לנשיאות במדינה בשל הפער הזעום בין המתמודדים וספירה חוזרת של הקולות אירעה גם במכסיקו ובפרו.
התיקו הפוליטי נתפס בתחילה כצמצום הפערים האידיאולוגיים בין הימין השמרני והשמאל הליברלי בעולם, אולם גישה חדשה החלה מחלחלת בתחום הניתוח הפוליטי, גישה אשר קבעה כי החברות הדמוקרטיות חצויות בנושאים רבים, ובשל המציאות המעורפלת מבחינה פוליטית, כלכלית ובינלאומית, לא מתקיימת הכרעה ברורה בין תפיסות העולם השונות.
בהיעדר הכרעה ברורה, נאלצו המפלגות המתונות יותר, מימין ומשמאל, למצוא פשרה עם האגפים הרדיקלים שבעבר היה כוחם זניח. הגישה המסורתית, שהתאימה לעולם דו-גושי שבו הסוציאל דמוקרטיה היא התפיסה הכלכלית השלטת וההשתייכות לנאט"ו והזיקה לארה"ב עומדת בבסיס מדיניות החוץ, כבר הייתה למיושנת.
באמריקה הלטינית נוצר הצורך להתעדכן גם כן. לאורך שנים רבות, היו המשטרים באמריקה הלטינית, על פי רוב, קשורים בצורה כזו או אחרת לארה"ב ומכיוון שכך – שמרנים בנטייתם. אחרי שנים בהם סבלו אזרחי היבשת ממשטרים מושחתים, כשהם חיים בשלטון הרחוק מדמוקרטיה במובנה המערבי כרחוק מזרח ממערב, החלו מדינות אמריקה הלטינית לעבור רפורמות דמוקרטיות מקיפות, החל בשנת 2000.
הבוחרים באמריקה הלטינית בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה, עומדים בפני שתי ברירות שונות בתכלית - האם לבחור בנשיא שמרני, כזה המקיים קשרים טובים עם ארה"ב, או שמא דווקא להעדיף את הכיוון הסוציאליסטי ואף המהפכני, ברירה שעשויה להביא לשינוי עמוק במבנה הכלכלי של המשק, אך אתו גם שינוי במדיניות החוץ ובתרבות הפוליטית.
אוריינטציה בינלאומית
ארה"ב, האיחוד האירופי ורוסיה, היו לגורם חשוב ביותר בכל מערכת בחירות. באמריקה הלטינית, הגדיר היחס לארה"ב בין אם שלילי ובין אם חיובי, את המועמד עצמו. כך היה בבוליביה, פרו, קוסטה ריקה, ניקרגואה, אקוודור, קולומביה ומכסיקו. ראשונה לכך היא כמובן ונצואלה בראשותו של הוגו צ'אבז.
הציר הלטיני כפי שהוגדר ב"סיקור ממוקד", הוא קבוצת המדינות שבהן הנשיא, הוא בעל תפיסה אנטי אמריקנית מבחינה מדינית וסוציאליזם מבחינה כלכלית. לצידו של נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבז, התמודדו במהלך השנה מועמדים במדינות אמריקה הלטינית אותם הגדיר צ'אבז כחברים אישיים, ואף פעל לבחירתם. כך למשל במכסיקו, בפרו, בבוליביה, באקוודור ובניקרגואה. במקרה של שלוש האחרונות, "חבריו האישיים" של צ'אבז אף ניצחו.
באירופה, היחס לארה"ב ולאיחוד האירופי עלה בכל הזדמנות - בגרמניה הייתה זו מרקל השמרנית והפרו אמריקנית, שעלתה לשלטון. בצרפת, ההתמודדות צפויה להיות בין סרקוזי השמרן והפרו אמריקני, ובין רויאל הסוציאליסטית בעלת התפיסה הפרו-אירופית. באיטליה נאבקו ברלוסקוני הפרו אמריקני ופרודי הפרו אירופי (ויש יאמרו, אנטי-אמריקני).
בקרב המצטרפות החדשות לאיחוד כגון הונגריה, סלובקיה וצ'כיה, עלה על סדר היום היחס לאיחוד האירופי, מאחר והיו אלה מערכות הבחירות הראשונות מאז ההצטרפות לאיחוד. מושג היורו-סקפטיזם, מושג שבא לתאר את מכלול התפיסות הפוליטיות הרואות באיחוד, בצורתו הנוכחית, בעייתי, המשיך לתפוס תאוצה ולהתחזק. במקרים רבים, היורו-סקפטיזם הקביל לתופעת התחזקות הימין הקיצוני באירופה.
המדינות האירופיות הותיקות אם כן, עסקו לא מעט בנושאים בינלאומיים כמו המלחמה בטרור והיחס לארה"ב, וכך התאפיינו דפוסי ההצבעה. במדינות המזרח אירופיות, היחס לאיחוד האירופי היה דומיננטי יותר ורגשות לאומניים ואף סנטימנטלים (כמו הגעגועים לרוסיה ולגוש הקומוניסטי) בלטו יותר במדינות אלה.
במדינות הבלקן כבוסניה, מקדוניה ומונטנגרו, ניסו להתמודד עם השלכות המלחמות שתמו כבר בעשור הקודם, אולם האוריינטציה הבינלאומית הייתה בעלת משקל כבד – האם פניהן למערב, כמו הניסיון להצטרף לנאט"ו ולאיחוד האירופי, או שמא דווקא היה עליהן להעדיף להתקרב לרוסיה, מעצמה המתחזקת מדי יום.
ביפן עסקו רבות בשנה האחרונה, לנוכח הפרישה הצפויה של ראש הממשלה הפופולארי, ג'וניצ'ירו קויזומי, בשאלת האוריינטציה הפוליטית הראויה למדינה. האם על יפן להיות פרו אמריקנית יותר, תפיסה שיוצגה על ידי שינזו אבה, מי שזכה לבסוף בתפקיד היורש, או שמא דווקא להתקרב לסין, תפיסה שנתמכה על ידי יסו פוקודה, שפרש מהמרוץ לאחר שהגיע להכרה שתפיסתו אינה זוכה לאמון הציבור. לאחר שנבחר אבה אגב, החל להפשיר את יחסי יפן עם סין, הד פוליטי לניסוי הגרעיני הצפון קוריאני.
גם קנדה עשתה את הבחירה שלה ב-2006. על אף המחויבות ההדדית בין שתי המדינות הצפון אמריקניות, ועל אף הסיוע שקנדה מגישה לאמריקנים באפגניסטן מאז 2001, ממשלו של בוש אינו אהוד בלשון המעטה בקרב הציבור הקנדי. נצחונו של סטפן הרפר השמרני, ראש הממשלה הקנדי הפרו-אמריקני, ניצחון שהתבסס דווקא על שערוריות ומשברים פנימיים בקנדה, הביא לשינוי גישה בקנדה.
בחירתם של אבה ביפן והרפר בקנדה, ביחד ולחוד, צפויה לחזק את מעמדן של מדינותיהן בזירה העולמית בכלל, ובגוש המדינות הדמוקרטיות בפרט.
צ'אבז - התערב כמעט בכל מערכות הבחירות באמריקה הלטינית. צילום: אג'נסיה ברזיל
עת המנהיגוֹת
החל בסוף 2005, רשם המין הנשי הצלחות רבות בפוליטיקה העולמית – אלן ג'ונסון סירליף הייתה לאישה הראשונה שניצחה בבחירות ביבשת השחורה, עת נבחרה לנשיאות ליבריה. אנג'לה מרקל הייתה לקאנצלרית הראשונה בגרמניה, כשהיא עומדת בראש הכלכלה השלישית בגודלה בעולם והגדולה ביותר באירופה. מרקל הייתה לאחת הפוליטיקאיות המשפיעות ביותר בעולם בשנה החולפת, ומעמדה רק צפוי להתחזק בשנה הבאה, עם מינויה לנשיאת האיחוד האירופי ונשיאת ה-G8.
מישל בצ'לט ניצחה בבחירות בצ'ילה בתחילת השנה. בפרו, הייתה זו לורדס פלורס שהתמודדה על תפקיד הנשיא מטעם השמרנים והייתה קרובה להעפיל לסביוב השני. בפיליפינים, בפינלנד, בלטביה ובמדינות נוספות, עלו נשים לעמדת הנהגה, בין אם ביצועית ובין אם סמלית, דוגמת נשיאות במשטר פרלמנטרי.
מגמה זו אמורה להימשך גם בשנים הקרובות ביתר שאת - הילארי קלינטון הדמוקרטית וקונדוליסה רייס הרפובליקנית, הן בין המועמדות המובילות למשרה הפוליטית הבכירה ביותר בעולם, נשיאות ארה"ב, בצרפת, אחת המעצמות החשובות בעולם, תתמודד, כבר בחודש אפריל, סגולן רויאל וגם בישראל יש רבים המאמינים כי שרת החוץ, ציפי ליבני, תגיע "למקום הכי רחוק בפוליטיקה הישראלית", כפי שאמר עליה רה"מ לשעבר, אריאל שרון.
זה שעולה וזה שיורד
ברוב מדינות אירופה, כולל בישראל, ירדו השנה, בשיעורים ניכרים, אחוזי ההשתתפות בבחירות – בישראל ירד שיעור ההצבעה ביותר מ-5%, באוסטריה ב- 5.8%, בלטביה ב-11.5%, בסלובקיה ב-15.4% ובהונגריה ב-5.7%.
מגמה הפוכה נצפתה במדינות אמריקה הלטינית. בפרו, לדוגמא, זינקו שיעורי ההצבעה ב-25%(!), בעיקר לאור התחושה כי לראשונה ישנן אלטרנטיבות אמיתיות בבחירות, לעומת התחושות המיאוס מהפוליטיקה והשחיתות באירופה ובישראל, תחושות שהיתרגמו לחוסר אמון בקרב הבוחרים.
בחירות מסביב לעולם ב-2007
גם בשנה הבאה תעקוב מערכת סיקור ממוקד אחר כל מערכת הבחירות המשמעותיות בעולם. בין מערכות הבחירות החשובות שכבר נקבע תאריך עבורן ניתן למנות - סרביה, אסטוניה, פינלנד, צרפת, ניגריה, טורקיה, בלגיה, ארגנטינה, שוויץ, קרואטיה, רוסיה, סלובניה ואוסטרליה. ישראל וקנדה, הן בין המדינות העשויות להקדים את הבחירות שלהן לשנת 2007. העיקרון המנחה בבחירת המדינות לסיקור, הוא הדרישה למערכת בחירות פתוחה, המציגה בפני הבוחר מספר אלטרנטיבות.
קריאה מהנה.
| |
|
|
|
|
