ב-2002, המילה ארגנטינה הייתה שם נרדף לכשלון ולקטסטרופה כלכלית. נסטור קירשנר, שנבחר לנשיאות לפני שלוש שנים, שיקם וחיזק את ארגנטינה, שמאז מתרחקת מהמערב, מהדקת קשרים עם מדינות הציר הלטיני ועם רוסיה ולאחרונה אף מחדשת את תוכנית הגרעין שלה.  

לראשונה מזה 13 שנה, שיעור המובטלים בארגנטינה יורד אל מתחת לעשרה אחוזים, במה שנחשב לנס כלכלי אמיתי, בעיקר לאור העובדה כי רק לפני ארבע שנים, הייתה ארגנטינה מצויה בסחרור כלכלי ופוליטי אדיר - ממשלות התחלפו כל כמה חודשים והכלכלה התרסקה.

באותן שנים, המילה ארגנטינה הייתה שם נרדף למדינה בפשיטת רגל, הפשע השתולל ברחובות, המעמד הבינוי כמעט נמחק וארגנטינים בעלי אמצעים משכו את חסכונותיהם (אלה שהספיקו) וברחו מהמדינה. גם יהדות ארגנטינה סבלה קשות מהמשבר ויהודים רבים עלו לישראל.

ייצוב השלטון ושיפור הכלכלה

באותם ימים האבטלה הרשמית הגיעה לכדי 21% והמספרים הלא רשמיים היו, כנראה, גבוהים בהרבה. הפזו המקומי שהוצמד עד אז לדולר, נשחק לרמה של 3 פזו לדולר. בשנת 2002, לאחר קריסת הבורסה והבנקים, הצטמק המשק הארגנטיני ב-11% ריאלית. החוב החיצוני עמד באותן שנים על 178 מיליארד דולר - אחד הגדולים בעולם.

הפגנות בארגנטינה - כמעט ואין. צילום: רובלס

נסטור קירשנר, יליד פטגוניה בן 56, הוא האחראי לשיפור הכלכלי מאז. הוא עלה לשלטון במאי 2003 ומאז צומחת הכלכלה הארגנטינית ב-9% מדי שנה. מייד עם היבחרו, ביצע קירשנר ניקוי אורוות כללי- רוב שופטי בית המשפט העליון, אישים בעלי אג'נדה שמרנית (חלקם קרובים לכנסיה הקתולית), הודחו והוחלפו באישים בעלי השקפת עולם שמאלית הקרובה לדעותיו של קירשנר. קירשנר אף מינה אנשים הקרובים לו למשרות מפתח - כך למשל, מינה את אחותו, אליסיה קירשנר, לתפקיד השרה לפיתוח חברתי.

גם בשורות הצבא התבצע "טיהור"- קצינים רבים מכל זרועות הצבא הוצאו לפנסיה, חלקם בעלי עבר מפוקפק הקשור לימי החונטה הצבאית האימתנית שמשלה בארגנטינה ב-1983-1976 - ארגנטינה עדיין מנסה להתמודד עם העבר האפל של החונטה הצבאית עת נחטפו והועלמו רבבות ארגנטינים.

16 צווי מעצר הוצאו לאחרונה לאנשים שנחשדו במעורבות באותם פשעים ושלושה מהם אף נעצרו בחודש האחרון.

במקביל לניקוי האורוות פנה קירשנר לטפל בבעיות הכלכליות הקשות של המדינה ובראשן החוב הלאומי העצום - באמצעות מו"מ מתיש, הצליח קירשנר לבצע פריסת חובות מחודשת בתנאים נוחים יותר מבעבר, מהלך שסיפק אוויר לנשימה למדינה שנזקקה להשקעות מחודשות בכדי לייצר צמיחה. צמיחה כלכלית זו, בצוותא עם סיוע במיליארדי דולרים מהבנק העולמי, אפשרה לארגנטינה להפחית את החובות ולשפר באופן משמעותי את מצבה הכלכלי.

קירשנר הצליח לייצב את הפזו על רמה של כ-3 פזו לדולר, רמה שאפשרה בשנים האחרונות להגדיל את הייצוא, בעיקר החקלאי, באופן משמעותי עד כדי חיסול הגירעון המסחרי של המדינה.

ביטוי פוליטי להצלחותיו של קירשנר התקבל במהלך בחירות האמצע לקונגרס הארגנטיני ב-2005. בבחירות אלה הצליח קירשנר, באמצעות מפלגתו "החזית לניצחון" (המפלגה הפרוניסטית), להשיג רוב מוחלט בשני בתי הקונגרס ובכך להפוך למנהיג בעל עוצמה רבה.

ארגנטינה חוברת לציר הלטיני

במשך זמן רב נתפסה ארגנטינה כבעלת נטייה שמאלית, אך לא חדה כמו המשטרים בוונצואלה ובבוליביה. בחודש יולי 2006, ביקר קירשנר בוונצואלה והשתתף במצעד צבאי ביחד עם הנשיא הבוליסיאני איבו מוראלס. בראיון לתחנת טלוויזיה מקומית, טען קירשנר כי ונצואלה היא דמוקרטיה אמיתית הנלחמת למען כבודם של אזרחיה. בהזדמנות אחרת, הביע נשיא ונצואלה צ'אבז את תמיכתו ברצונה של ארגנטינה לקבל לשליטתה את איי פוקלנד מהבריטים.

ארגנטינה היא זו שעמדה מאחורי חיזוק הסכם הסחר בדרום אמריקה, או "השוק הדרומי המשותף", המהווה הסכם נגדי להסכם המקיף את ארה"ב, קנדה, מכסיקו וחלק ממדינות מרכז אמריקה. בשוק הדרומי המשותף חברות ונצואלה ובוליביה ויחסי המסחר בין המדינות צפויים להתחזק. נוסף על כך, הסכימו ארגנטינה וונצואלה לקדם את רעיון הקמת בנק בינלאומי לטיני, כמשקל נגד לגופים מערביים שיסייע בהשקעות ובפיתוח.

צ'אבז ביקר במסע האחרון שלו ביולי-אוגוסט גם בארגנטינה, בנסותו לקדם את רעיון צירופה של ונצואלה כחברה קבועה במועצת הביטחון. ארגנטינה עשויה להסכים לכך לנוכח ניסיונה של מדינה לטינית אחרת, ברזיל, הנחשבת ליריבה היסטורית של ארגנטינה, לזכות בכסא הנכסף.

בדומה לוונצואלה, מרחיבה ארגנטינה את קשריה עם רוסיה, בעיקר בתחום הטכנולוגי וכן בתחום הצבאי. ארגנטינה מעוניינת לבצע רכש מסיבי של נשק מרוסיה - מהלך מדאיג מבחינת האמריקנים.

השנה ארגנטינה היא גם בעלת זכות הצבעה במועצת הביטחון של האו"ם ומקפידה שלא להצביע כנגד קובה בסוגיות של זכויות אדם כבעבר, אלא בוחרת להימנע.

נשיא ונצואלה הוגו צ'אבז - חבר חדש לארגנטינה. צילום: אג'נסיה ברזיל

הגרעין

ארגנטינה הכריזה על הרחבת תוכניתה הגרעינית בהשקעה של 3.5 מיליארד דולר שייפרשו על פני 8 שנים. בתוכנית - בניית כור גרעיני חדש, הארכת חייהם של שני כורים קיימים וחזרה לכריית אורניום בתחומה.

בנוסף, יש המעריכים כי ארגנטינה תחייה את תוכנית העשרת האורניום, תוכנית שנזנחה ב-1983, לאחר נפילת החונטה הצבאית. הסיבה לכך היא תוכנית דומה המופעלת בברזיל, יריבתה המסורתית של ארגנטינה.

גם ארגנטינה וגם ברזיל טורחות להסביר כי אין בכוונתן להרחיב את תוכנית הגרעין שלהן מעבר לשימוש האזרחי שלה, זאת לנוכח הלחץ הבינלאומי המופעל בימים אלה ביתר שאת על איראן ששבה להעשיר אורניום אך לפני מספר חודשים.

האמריקנים, יחד עם זאת, מתבוננים בדאגה לנוכח תוכניות אלה - יחסיהן החמים של ברזיל וארגנטינה עם מדינות הציר הלטיני ובעיקר עם ונצואלה, מדירים שינה מעיני רבים האמונים על מדיניות החוץ האמריקנית בדרום אמריקה. היכולת להעשיר אורניום, יכולת הכרחית בדרך להשגת פצצה גרעינית, עשויה לזלוג אל מחוץ לגבולות מדינות אלה ולהגיע לאחת מהמדינות העוינות את האמריקנים.

איי פוקלנד (מאלוינאס – Malvinas)

ארגנטינה מעולם לא ויתרה על איי פוקלנד המכונים בארגנטינה מאלוינאס. איים אלו, השוכנים דרום- מזרחית לארגנטינה, מצויים בשליטה בריטית מאות שנים. הארגנטינים הספיקו לשלוט באיים במשך 13 שנה, אך גורשו סופית על ידי הבריטים ב-1833 ומאז נותרו שם הבריטים.

בשנת 1982, פלשו כוחות ארגנטיניים בהוראת ה"חונטה" לאיי פוקלנד, ועשרה שבועות לאחר מכן, ניצחו הבריטים פעם נוספת- 255 בריטים ו-649 ארגנטינים נהרגו במלחמה זו. מוזיאון שהוקם לזכר אותה מלחמה בו מוצגים כלי נשק לצד סיסמאות פטריוטיות, הוכיח כי האיים לא נשכחו מלבם של הארגנטינים. כיום חיים שם כ-3000 בריטים על שטח של 12,000 קמ"ר - דומה בגודלו לשטח הנגב כולו.

נסטור קירשנר, הנשיא הארגנטיני, הצהיר השנה כי "מאלוינאס שייכים לאומה הארגנטינית. אנו נשיב אותם באמצעות דיאלוג, מו"מ ושלום, אך אין זה אומר כי נמשיך לחיות בהכנעה". לקירשנר עניין אישי במאלוינאס, כיליד פטגוניה ומושל סנטה קרוז לשעבר, חבל ארץ הקרוב לאיים ונמצא במרחק של כמה מאות קילומטרים מהאיים. בחודש יוני, הקים קירשנר ועדת מומחים לבחינת "שאלת מאלוינאס".

עמדת הבריטים היא כי איי פוקלנד יעלו לדיון רק ביום בו רוב תושבי האי יהיו מוכנים לדון בשינוי. נושא פוקלנד אינו רק היסטורי או לאומי כי אם גם כלכלי - תושבי האיים נהנים מרמת חיים אירופית, הודות לדגה העשירה באזורם, ועל פי מומחים שונים, מרבצי נפט גדולים מצויים בקרבת 200 האיים המרכיבים את פוקלנד, העשויים לשנות את הכלכלה הקטנה מהקצה עד הקצה- תגלית שכזו עשויה לדחוף את הכלכלה הארגנטינית קדימה.

באוקטובר בשנה הבאה, אלא אם יוחלט אחרת, צפויות להיערך בחירות כלליות בארגנטינה, בדיוק בשנה בה יציינו במדינה 25 שנה למלחמת פוקלנד. פרשנים פוליטיים בארגנטינה מעריכים כי נושא האיים יעלה במהלך מערכת הבחירות לדיון, ועל פי משאלים שנעשו, רוב האוכלוסייה הארגנטינית רואה בקבוצת האיים חלק אינטגראלי מארגנטינה.

כותרת הסאן המפורסמת ביותר ממלחמת פוקלנד - בקרוב סיבוב שני?
צילום: ארכיון העיתון

עם הגב למערב, עם הפנים לציר הלטיני

ארגנטינה כיום, גם אם לא הוכרז על כך באופן רשמי, היא מדינה שעלתה על נתיב העוינות כלפי המערב בכלל וארה"ב בפרט. הנשיא קירשנר פעל בשנות שלטונו להשיג כוח רב, אותו ניצל לשיפור כלכלי במדינה אך גם בכדי להפוך למנהיג ריכוזי.

מפלגתו של קירשנר, המפלגה הפרוניסטית קרויה על שמו של חואן פרון, מנהיגה האגדי והפופוליסטי של ארגנטינה, פרון לחם בעוני בארגנטינה ובכך זכה לפופולאריות, הוא לחם למען הייחודיות הלאומית הארגנטינית ואף קידם נשים (פרון העניק את זכות הבחירה לנשים בארגנטינה, ושתיים משלוש נשותיו, אווה ואיזבל, נטלו חלק בהנהגת המדינה). גם קירשנר חפץ בייחודיות הלאומית הארגנטינית והוא מעוניין להעלות את ארגנטינה לנתיב עצמאי ומנותק מהאמריקנים ומהשפעות מערביות אחרות.

לאחר ייצוב השלטון והכלכלה, התפנה קירשנר לעסוק במדיניות החוץ והביטחון הארגנטינית, ברצותו לחזק את מעמדה של ארגנטינה כמעצמה אזורית, ובעתיד, כבעלת השפעה רחבה יותר. לצורך כך, מהדקת ארגנטינה את יחסיה עם רוב מדינות אמריקה הלטינית וכן עם מדינות המשתייכות לגוש הריכוזי כדוגמת רוסיה, ככוח נגדי להשפעה האמריקנית באמריקה הלטינית.

דוקטרינת מונרו האמריקנית, התבססה על קרבתה של אמריקה הלטינית לארה"ב ועל כן החיישנים האמריקנים הנוגעים לאזור זה של העולם רגישים יותר. חבירתה של ארגנטינה לציר הלטיני, מאמצי הפיתוח הגרעיניים שלה, התחמשותה המחודשת ודרישתה המחודשת מבריטניה לקבל לרשותה את איי פוקלנד, יחייבו את האמריקנים להמשיך ולתת את הדעת למתרחש בדרום אמריקה.

הבחירות הכלליות בארגנטינה בשנה הבאה, יהיו אם כן משמעותיות ביותר, לא רק לאומה הארגנטינית, כי אם גם לבנות בריתה ביבשת וכמובן גם לאח הגדול האמריקני, שנדחק מהאזור בשנים האחרונות.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---