|
הקולוניאליזם הסיני
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים המלחמה הקרה השנייה
פורסם : 11/02/2007, 01:27
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
השפעתה הכלכלית של סין על היבשת האפריקנית גדלה בקצב מסחרר, ובקרוב יופקו ממנה גם דיבידנדים מדיניים. הידוק היחסים בין סין לעשרות מדינות באפריקה, הגביר לאחרונה את הקריאות של אלו הטוענים כי סין מנצלת את מדינות ומשאבי היבשת השחורה, לא פחות ממדינות המערב.
בחודש נובמבר האחרון, התקיימה בבייג'ינג ועידה בהשתתפות 48 מדינות מתוך 54 מדינות אפריקה. בוועידה זו נכחו מנהיגי 35 מדינות מהיבשת השחורה, אשר חתמו על הסכמי סחר והשקעה סינית בתשתיות באפריקה, בהיקף של 5 מיליארד דולר.
נשיא סין עצמו, הו ג'ינטאו, מסיים בימים אלה מסע בן 12 יום באפריקה. במסגרת המסע, הו ביקר בליבריה, קמרון, סודן, זמביה, נמיביה ודרום אפריקה, מוזמביק ובאיי סיישל.
במסע הביקורים הזה, שומר הו על הקו בו נקטו הסינים בחודשים האחרונים עם 10 מדינות אחרות באפריקה, קרי – מחיקת חובות, מתן מענקים כלכליים נדיבים והשקעה בתשתיות אזרחיות, בתמורה לגישה למשאבי הטבע של המדינה.
הקולוניאליזם הסיני – שלבי הפעולה
בשל הרעב העצום לחומרי גלם, הודות לצמיחה הדו ספרתית מדי שנה, פועלת סין להשיג דריסת רגל בכל שדה נפט או מכרה אפשרי.
סין, שסימנה את מדינות אפריקה כיעד מועדף להבטחת אוצרות טבע, פועלת בשלושה שלבים:
בשלב הראשון, מהדקת סין את יחסיה הדיפלומטים עם 48 מתוך 54 המדינות ביבשת השחורה עימה מקיימת סין קשרים.
במטרה להבטיח לעצמם גישה למשאבי הטבע, מציעים הסינים הצעה שמרבית שליטי אפריקה מתקשים לסרב לה – הם לא שואלים שאלות והם אינם מעלים דרישות או הצעות בנושאי פנים, בניגוד מובהק למדינות המערב. הסינים מקפידים לראות באפריקנים שווים ומכנים אותם "אחים". הם משקיעים מיליארדים בהלוואות, בבניית תשתיות, במחיקת חובות ובכל סיוע אחר.
בשלב השני, הם מפתחים תלות כלכלית אפריקנית בהם – הסינים מציפים את השווקים האפריקניים בסחורות זולות ודוחקים מדינות אחרות, חברות מקומיות ואפילו פועלים מקומיים, מהמשק המקומי. בכך, מבטיחים לעצמם הסינים כי הממשלות האפריקניות יזדקקו גם בעתיד למענקים, הלוואות וסיוע סיני בבניית תשתיות. ההשתלטות השיטתית על מקורות האנרגיה ומרבצי המינרלים השונים באפריקה, מבטיחה את המשך זרימת חומרי הגלם לסין גם בשנים הבאות, בעוד האפריקנים לא זוכים לתמלוגים מלאים מאוצרות הטבע שלהם.
השלב השלישי, שטרם הגיע, הוא השלב שבו הסינים מתחילים לדרוש בנושאים כלכליים ובהמשך גם בעניינים מדיניים וביטחוניים. בנקודה הזו, שעשויה להגיע בשנים הקרובות, סין תפעל להפוך למשקיעה הזרה הראשונה או השנייה במעלה ביבשת השחורה, באופן שיאפשר לה לכוון את מדינות אפריקה לפעול בהרמוניה עם האינטרסים הסיניים.
מסעות הוּ
המסחר הבילטראלי בין סין ואפריקה גדל פי ארבעה מאז 2001, וחצה את גבול 50 מיליארד הדולר בשנה שעברה. נשיא סין, הו ג'ינטאו, הצהיר לאחרונה כי בייג'ין הציבה לעצמה כיעד להכפיל את היקף המסחר עם אפריקה, לרמה של 100 מיליארד דולר, עד שנת 2010.
במסעו הנוכחי, דילג הנשיא הסיני בין שמונה מדינות אפריקניות, אשר התברכו במשאבי טבע, והמשיך לפעול בהתאם לתבנית הסינית – הטבות כלכליות ואזרחיות בתמורה לשימוש במשאבי הטבע.
בוש וג'ינטאו - מתחרים על היבשת השחורה. צילום: הבית הלבן
קמרון
העניין הסיני בקמרון, כמו במדינות אפריקניות אחרות, הוא במשאבי הטבע של המדינה, בעיקר נפט וגז טבעי, אך גם באספקת עץ וחומרי גלם נוספים. משק האנרגיה הקמרוני רק החל להתפתח בשנים האחרונות וההערכה היא כי קיים פוטנציאל גדול במדינה.
בשנת 2006 הוכפל המסחר בין סין לקמרון, וכיום הוא עומד על 338 מיליון דולר בשנה. ב-2007, מעריכים הסינים, יוסיף היקף המסחר ויגדל, בעשרות אחוזים לפחות.
נשיא קמרון, פול ביאה, אשר הצהיר לאחרונה כי התאכזב מיחס מדינות המערב, קיבל בברכה את הנשיא הסיני וקרא לחברות סיניות לסייע בפיתוח תשתיות לתעשיית האנרגיה הקמרונית, הנמצאת בחיתוליה כרגע. הו, מצידו, מחק את החוב הקמרוני לסין, התחייב להעניק סיוע בהיקף של 100 מיליון דולר ואף חתם על שמונה הסכמים לשיתופי פעולה שונים בין המדינות. בין היתר, התחייב הו להקים שני בתי ספר, בית חולים, ולהשקיע בתשתיות תקשורת.
ליבריה
הסינים והליברים מיסדו את היחסים ביניהם רק בשנת 2003, לאחר שליבריה, מדינה בעלת קשרים היסטוריים עם ארה"ב, ניתקה את יחסיה עם טאיוון ויו"ר הבית התחתון בפרלמנט הליברי אף הושהה מתפקידו, לאחר שנחשד בקיום דיאלוג עם גורמים מטאיוון. המסחר בין ליבריה וסין זינק ב-155% בשנתיים האחרונות, והוא עומד כיום על 375 מיליון דולר. בנוסף, כ-500 חיילים סיניים שוהים בליבריה כחלק מכוח שמירת השלום, שמוצב במדינה מטעם האו"ם.
לפני שפרצה מלחמת האזרחים, מלחמה שהותירה אחריה מדינה הרוסה ו-200,000 הרוגים, הייתה ליבריה היצואנית החמישית בגודלה בעולם של עפרות ברזל, משאב חיוני לתעשייה הסינית הגדלה בקצב מהיר. בנוסף, מייצרת ליבריה גומי ועץ, מצרכים מבוקשים אף הם בסין.
בסוף 2005, נבחרה לעמוד בראש ליבריה ההרוסה, אלן ג'ונסון-סירליף, שהייתה לאישה הראשונה שנבחרה להנהיג מדינה אפריקנית. סירליף, בוגרת כלכלה מהארוורד, פועלת מאז להשיג השקעות זרות וסיוע חוץ, בכדי לבנות את ליבריה מחדש..
ביקורו של הו היה הביקור הראשון בליבריה של מנהיג מעצמה עולמית, ואלפים מאזרחי המדינה קיבלו את פניו בשדה התעופה. ג'ונסון והו חתמו על שבעה הסכמי סחר בין המדינות. גם כאן השקיעו הסינים בתשתיות אזרחיות – אחרי שהקימו במדינה אצטדיון ספורט ומפעל לסוכר, התחייבו חברות סיניות להקים אזור תעשייה שצפוי לספק עד 50,000 מקומות עבודה חדשים, לא מעט למדינה בה שיעור האבטלה נע סביב 75%.
סירליף (משמאל) - משקמת את ליבריה. צילום: מחלקת המדינה האמריקנית
סודן
סודן היא, ככל הנראה, האינטרס החשוב ביותר של סין באפריקה – סין היא המשקיעה הזרה והצרכנית הגדולה ביותר של סחורות מסודן, היא רוכשת שני שלישים מהנפט הסודני, וכלכלת סודן נשענת עליה במידה רבה.
לקראת ביקורו בסודן, מצא עצמו הנשיא הסיני נתון לביקורת מצד מדינות המערב, שקראו לו להפעיל את השפעתו על הסודנים, בכדי להביא לסיום מעשי הזוועה בדארפור. הו, שחסם ניסיונות להטלת סנקציות על סודן במועצת הביטחון, לחץ על מארחו לאפשר לאו"ם ולאיחוד האפריקני להכניס לדארפור כוח גדול באופן משמעותי מזה המוצב שם כיום.
7,000 חיילי האיחוד האפריקני המוצבים בדארפור, אינם מסוגלים להתמודד עם מעשי הזוועה, והם מתמקדים באבטחת אזורי מפתח ובתחזוק מחנות הפליטים. האו"ם מבקש לשלוח כוח גדול פי שלושה לדארפור, בתקווה להביע להפסקת ההרג.
מבחינת הסינים, הפסקת ההרג במערב סודן היא התפתחות חשובה – פעילות המורדים באזור זה כבר גלשה בעבר גם לצ'אד הסמוכה, ואיימה לזעזע את היציבות במדינה, שגם היא מקיימת יחסי מסחר חשובים עם סין.
בצד הלחץ הדיפלומטי, שבוודאי יכול היה להיות כבד יותר מצידה של סין, הסכים הו למחוק חובות בסך 80 מיליון דולר, להעניק לסודן מענקים והלוואות בהיקף של 120 מיליון דולר, להפחית את מסי הייבוא הסיניים על ייבוא סחורה מסודן ולסייע בבניית בתי ספר וארמון חדש עבור אל באשיר.
עם סיום פגישת המנהיגים, נסעו השניים בכדי לחזות מקרוב בבית הזיקוק הגדול שבנתה סין בסודן, המזקק 100,000 חביות ביום, המהוות כמעט חמישית מהתפוקה הכוללת של סודן.
זמביה
גם המסחר בין זמביה וסין בעלייה - 12% נוספו בשנה שעברה, בה היקף המסחר עמד על 316 מיליון דולר. כבר כיום פועלות בזמביה 180 חברות סיניות, והמספר רק אמור לגדול, בשנים הקרובות.
נשיא זמביה, לוי מוואנהוואסה, שחרר ביחד עם עמיתו הסיני הודעה לעיתונות בדבר הקמת אזור סחר מיוחד בשיתוף שתי המדינות, באזורי מכרות הנחושת העשירים של זמביה. מדובר במיזם ייחודי באפריקה, שאמור לסייע בתעסוקה ובהגדלת המסחר בין שתי המדינות. המיזם, בו התחייבה סין להשקיע 800 מיליון דולר, יתחיל לפעול ב-2010, והחברות והמפעלים שיוקמו בו, ייהנו מהטבות במסים ובסיוע ממשלתי.
לא כולם מרוצים בזמביה מההתקרבות לסינים – האופוזיציה, בראשות מייקל סאטה, טוענת בתוקף כי מטרת הסינים היא לנצל את משאבי הטבע ואת העובדים במדינה, ובמקביל להציף אותה בסחורות זולות שיוצרו בסין. בזמביה זוכרים רבים את הפיצוץ שאירע במכרה נחושת שנוהל ע"י חברה סינית בצפון המדינה ב-2005. בפיצוץ מצאו את מותם 50 פועלים, והפמליה הסינית, שתכננה לאמוד מקרוב אחר התקדמות העבודות במכרה, נסוגה בה מכוונתה לאחר שהתקבלו דיווחים על הפגנות המוניות שתוכננו להתבצע שם.
מנהיגי האופוזיציה אף החלו טוענים לאחרונה כי הסינים, במידה מסויימת, גרועים מהמעצמות האירופיות. לטענתם, הן האירופים והן הסינים מעוניינים באוצרות הטבע של המדינה, אולם הסינים לא מקפידים על נוהלי בטיחות בסיסיים, ומה שחמור יותר מבחינת הפועלים בזמביה – הסינים מביאים אתם פועלים הדוחקים את הפועלים המקומיים, ומחדירים סחורה סינית זולה לשווקים במדינה, היוצרים תחרות קשה ליצרנים מקומיים.
נמיביה
אחרי קבלת הפנים הסוערת לה זכה בזמביה, הגיע הו לנמיביה, שם התקבל בכבוד מלכים, עם רקדנים וזמרים בלבוש חגיגי שהמתינו לבואו בשדה התעופה.
סין מקיימת קשרים הדוקים עם נמיביה זה שנים רבות, והיא אף פעלה לעצמאותה ב-1990, בנתה במדינה בתי ספר ומבני ציבור אחרים, ואפשרה למספר רב של סטודנטים לזכות להשכלה גבוהה אצלה, בתוכנית מלגות מיוחדת.
גם לנמיביה אוצרות טבע הקורצים לסינים, והמסחר בין המדינות, המתמקד ביהלומים, אורניום, אבץ וקובאלט, נסק בשנה האחרונה ב-103%, עד לרמה של 240 מיליון דולר.
דרום אפריקה
דרום אפריקה, לצד היותה המעצמה החזקה ביותר בדרום אפריקה מבחינה כלכלית ובעלת הצבא החזק ביותר מדרום לסהרה, התברכה בכל מחצב ומשאב אפשרי למעט נפט. העובדה כי החל מהחודש שעבר, הצטרפה דרום אפריקה למועצת הביטחון של האו"ם, הופכת אותה לאחת המדינות המבוקשות ביותר בקרב המעצמות.
יחסי דרום אפריקה עם שתי המעצמות החזקות בגוש הריכוזי התהדקו בשנה האחרונה, והסינים רואים בה הרבה מעבר למקור לאספקת חומרי גלם – השוק הדרום אפריקני מפותח יחסית, וסחורות סיניות זולות מוצאות דרכן לחנויות בדרום אפריקה. גם יכולתה של דרום אפריקה להשפיע פוליטית על מדינות אפריקניות אחרות, לא נעלמה מעיניה של סין, שאף ראתה בעין יפה את העובדה כי דרום אפריקה, בהצבעה הראשונה במועצת הביטחון, בעניין הדרישה האמריקנית-אירופית להטיל סנקציות על בורמה, חברה דרום אפריקה לסין ורוסיה בהתנגדותה להטלת סנקציות שכאלה.
דרום אפריקה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של סין באפריקה – חברות דרום אפריקניות מושקעות בסין בהיקף של 400 מיליון דולר, סחורות דרום אפריקניות בהיקף של 1.2 מיליארד דולר מיוצאות לסין ואת הדרך ההפוכה עושות סחורות סיניות בהיקף של 4.35 מיליארד דולר. למעשה, סין היא מקור הייבוא השני בגודלו בדרום אפריקה לאחר גרמניה, והסימנים מעידים כי היא תהפוך בשנים הקרובות למקור מספר אחד במדינה.
הגירעון המסחרי לרעת הדרום אפריקנים כבר גרם להתמרמרות בקרבם - על פי נתוני האיגודים המקצועיים בדרום אפריקה, בין ינואר 2003 ליולי 2006, איבדה תעשיית הטקסטיל הדרום אפריקנית 67,000 מקומות עבודה בשל התחרות עם סין. בניסיון לרכך את הביקורת, פועלים הסיניים לבצע שינויים במדיניות סחר החוץ שלהם באופן שיאפשר לחברות הטקסטיל הדרום אפריקניות להתמודד עם התחרות.
הברית הדמוקרטית, מפלגת אופוזיציה בדרום אפריקה, יצאה בקריאה לנשיא דרום אפריקה תאבו מבקי, שלא יאפשר להתחממות היחסים עם סין לפגוע בעקרונות הממשל התקין, ושלא יעלים עין מערכים כגון זכויות אדם, רמז להצבעה הדרום אפריקנית במועצת הביטחון ולהתעלמות הסינית מהפרת זכויות האדם של בנות בריתה באפריקה, כגון סודן וזימבבוואה.
מבקי נחלץ לעזרת הסינים וטען כי סין לא תהווה שכפול של הפעילות הקולוניאליסטית האירופית באפריקה. "הסינים לא רואים באפריקה רק מקור לחומרי גלם", הצהיר בביטחון.
תגובה מערבית רפה
אחרי עבודת מטה נרחבת, הודיעה ארה"ב, בשבוע שעבר, על הקמת פיקוד צבאי חדש – "פיקוד אפריקה", שיגדיל את המעורבות וההשפעה האמריקנית ביבשת השחורה. בהשוואה למהלך הסיני הנרחב, התגובה האמריקנית נראית רפה, בלשון המעטה.
הסינים, שמשקיעים בנפרד בבניית תשתיות לאליטות המקומיות באפריקה, הופכים אותם לתלויים בחסדיה. משטרים הנתונים לביקורת מהמערב כגון סודן וזימבבוואה, זקוקים כבר היום למטריה הדיפלומטית הסינית המונעת מהם סנקציות. אי הליכה בתלם, אם ניתן לכנות זאת, תאפשר לסינים לאיים בהסרת המטרייה הזו, באופן שיבטיח לה שליטה, הלכה למעשה, במדיניות החוץ של מדינות רבות באפריקה.
| |
|
|
|
|
