|
הקבינט של בראון
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים המלחמה הקרה השנייה
פורסם : 07/05/2007, 21:20
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
פרישתו הקרבה של טוני בלייר, והודעת התמיכה של שר הפנים, ג'ון ריד, בגורדון בראון, סוללות את דרכו של שר האוצר הבריטי לבית ראש הממשלה בדאונינג 10. בראון צפוי לבצע שינוי עמוק בהרכב ממשלתו, בניסיון לייצב את מצבה של מפלגת הלייבור, לקראת ההתמודדות מול דיוויד קמרון בבחירות 2009.
ראש הממשלה, טוני בלייר, אמור להכריז בתוך כמה ימים כי הוא מסיים את תפקידו, לאחר עשר שנים סוערות, שתחילתן בהבטחה גדולה וסופן במחאה ציבורית רחבה עקב המלחמה הלא נגמרת בעיראק ופרשות שחיתות בממשלה.
שר הפנים הבריטי, ג'ון ריד, הודיע השבוע כי הוא לא יתמודד על ראשות מפלגת הלייבור וכי הוא יפנה את מקומו בקבינט, אחד משלושת היוקרתיים ביותר בממלכה הבריטית, בחודש הבא. בכך, הותיר ריד את הבמה, ולמעשה את המפתחות לדאונינג 10, בידי שר האוצר, גורדון בראון.
בפני בראון עומדות משימות לא קלות, מרגע שייכנס לתפקיד. ראשית, עליו לשקם את תדמיתה המנופצת של מפלגת הלייבור, המשתרכת תדיר בסקרים אחרי מפלגת השמרנים בהנהגתו של דיוויד קמרון. שנית, עליו לשקם את מוסדות המפלגה, לאחר הפסד נוסף בבחירות המקומיות, בו הפסידה המפלגה בין היתר את הרוב שהיה לה בפרלמנט הסקוטי. בראון, בעצמו ממוצא סקוטי, ירצה להשיב את הלייבור לעמדת ההובלה במולדתו.
לשם כך, על בראון להרכיב נבחרת משלו שתהיה נאמנה לו, ונקייה משערוריות פוליטיות, שהתפוצצו בתדירות גבוהה בשלהי כהונתו של בלייר. עיתונאים המקורבים לבראון, נוהגים לספר עד כמה מושפע ראש הממשלה המיועד מהביקורת כלפיו בתקשורת. הוא נוהג לעבור על כל העיתונים מדי בוקר ומאמר מושחז כנגד מנהיגותו, או מאמר המשבח את פועלו ישפיעו על תפקודו לכל אורך היום. השיח התקשורתי משפיע על בראון עד כדי כך, שעוזריו סורקים את העיתונאים ומנסים להסתיר ממנו מאמרי ביקורת קשים.
גורדון בראון - ראש הממשלה הבא. צילום: קרן המטבע הבינ"ל
הנבחרת
כאמור, לאיוש התפקידים הבולטים בממשל תהיה השפעה מכרעת על הצלחת כהונתו של בראון, והוא ינסה לקדם את מקורביו ואנשי אמונו לנקודות הרגישות ביותר.
שר האוצר – התפקיד אותו מילא בראון בעשר השנים האחרונות, מגלם בתוכו עוצמה וסמכויות רבות יותר מאשר תפקיד שר האוצר בישראל. למעשה, זהו ראש הממשלה הכלכלי של בריטניה, ואיוש התפקיד הוא מלאכה רגישה ביותר. אחד האנשים הבולטים בתחרות על התפקיד, הוא אליסטר דארלינג, המכהן כיום כשר המסחר והתעשייה.
דארלינג, משפטן בהשכלתו וסקוטי במוצאו, נחשב לפוליטיקאי אפור ומי שאינו נוטה "לטלטל את הספינה". המסורת הפוליטית הבריטית, רואה בשר האוצר את השר הבכיר ביותר, תפקיד הדורש מטבע הדברים ניסיון רב, ניסיון החסר לדארלינג ומקשה על מינויו, אולם הוא מחפה על כך בנאמנות לבראון ובניהול משרדים כלכליים אחרים, ולכן נחשב לבעל סיכויים טובים להיבחר.
שר הפנים – תפקיד שר הפנים, אשר יתפנה עם עזיבתו של ג'ון ריד, יוצע קרוב לוודאי לאחד מהשניים – המועמד הבכיר הוא ג'ק סטראו הותיק, אשר כיהן בתפקיד בעבר וכן בתפקיד שר החוץ. לפני שנה, במהלך השינויים שערך בלייר לאחר הבחירות המקומיות, נאלץ סטראו לוותר על תפקידו לנוכח הביקורת שהופנתה על תפקודו במלחמה בעיראק ובמשבר עם איראן. מאז מכהן סטראו כיו"ר הבית התחתון בפרלמנט, תפקיד בעל עוצמה פוליטית בפני עצמו, אך יציאתם מהתמונה של בלייר, ריד ואחרים, יהפוך ניסיונו של סטראו ליקר ביותר עבור בראון, שכבר הוכיח כי הוא רוצה את סטראו לידו כשמינה אותו למנהל הקמפיין שלו.
אפשרות נוספת היא לקדם את השר לאיכות הסביבה, דיוויד מיליבנד הצעיר, הנחשב להבטחה הפוליטית הגדולה ביותר בלייבור. מיליבנד, שיציין בעוד חודשיים את יום הולדתו ה-42, הוא נכד למהגרים יהודיים מפולין. במערכת הפוליטית בבריטניה הוא נחשב לאחד מהפוליטיקאים המבריקים ביותר ואף זכה לכינוי "המוח" על שם דמות מסדרת מדע בדיוני בריטית, "ת'אנדרבירד", שהצטיינה ביכולות שכליות מרשימות.
שמו של מיליבנד עלה כמתמודד אפשרי לבראון, אולם מיליבנד הכחיש זאת פעם אחר פעם והוכיח נאמנות לבראון, אשר נחשב לפטרונו הפוליטי. כעת, נראה כי בראון ירצה לקדם את מיליבנד הנהנה מפופולאריות רבה בתקשורת הבריטית ובציבור.
שר החוץ – לאחר שג'ון ריד הודיע כי הוא עוזב, נראה שגם מרגרט בקט שמונתה לתפקיד לפני שנה, לא תשרוד זמן רב בתפקיד. ג'ק סטראו, במידה ולא יתמנה לתפקיד שר הפנים, הוא מועמד שנלקח בחשבון להחליף את בקט. שם אחר שעלה בהקשר זה הוא שמו של הילרי בן, השר לפיתוח בינלאומי, אשר לוטש עיניו לתפקיד סגן יו"ר הלייבור, מ שיהפוך אותו, בזמן שהלייבור בשלטון, לסגן ראש הממשלה.
שר ההגנה – דז בראון, מכהן בתפקיד מזה שנה ונחשב לאחד ממקורביו של גורדון בראון. אולם דז בראון הסתבך לפני כחודש בשערורייה פוליטית, כאשר התיר למלחים הבריטים ששבו מאיראן למכור את סיפוריהם לתקשורת הבריטית. המהומה התקשורתית שנוצרה הביאה אותו לשנות את החלטתו, אך זה היה מאוחר מדי ומרבית המלחים כבר זכו לתשלום בעבור רעיונות. כרגע נראה כי דז בראון יתגבר על הסיפור, אולם במידה וראש הממשלה החדש לא ימצא תפקיד ראוי לדיוויד מיליבנד או לאחד מהפוליטיקאים האחרים שהוא מטפח, ייאלץ שר ההגנה הנוכחי לפנות את תפקידו.
הסברה – מייקל אלאם, מי שמלווה את בראון ממשרד האוצר בתפקיד האחראי על התקשורת, יכהן כדוברו החדש של ראש הממשלה. ביחד עם דמיאן מק'ברייד, שזכה כבר לכינוי הלא מחמיא דמיאן מק'פויזן ("רעל" – על שום הספינים התקשורתיים שהוא מייצר), הם ידאגו לטפל בכל הצד התקשורתי הכרוך בתפקיד ראש הממשלה. השניים יהיו אחראים על צוות של אנשים המיומנים בתחום התקשורת, ביניהם עיתונאים לשעבר, פרסומאים ומומחי סקרים, אשר ידאגו לשמור על יחסים טובים עם העיתונות הבריטית, ולטפח את תדמיתו הציבורית של בראון.
דיוויד מיליבנד - הכוכב הבא? צילום: האתר הרשמי
דמויות נוספות בממשל בראון
אד בולס – יועצו הכלכלי ומי שנחשב ליד ימינו של גורדון בראון. בולס בן ה-40 כה מקורב לבראון, עד כי יש הסבורים כי נאומיו של בראון הם בעצם דעותיו של בולס. בולס עשוי לקבל תפקיד זוטר יחסית בקבינט הבריטי, אך עיקר חשיבותו תמשיך להיות העובדה כי הוא זה הלוחש על אוזנו של ראש הממשלה.
אד מיליבנד – אחיו הצעיר של דיוויד, ואחד מחבורת הצעירים של בראון טיפח במהלך השנים בתוך הלייבור. מיליבנד, כוכב פוליטי כאחיו, הוא כלכלן במקצועו וכותב נאומים מוכשר. כיום, בגיל 37, הוא מזכיר הקבינט, ובעתיד הוא מיועד לקבל משרת שר.
איווט קופר – אשתו בת ה-38 של אד בולס, המכהנת כחברת פרלמנט מזה 10 שנים. על אף גילה הצעיר יחסית, היא בעלת ניסיון פרלמנטארי עשיר, והיא קרובה לגורדון בראון, לא מעט בזכות בעלה. ההערכה היא כי קופר תזכה לקידום משמעותי במהלך כהונתו של בראון, לא מעט בשל מיעוט הנשים בתפקידי מפתח בקבינט הבריטי.
כיום, יתרונו הגדול של גורדון בראון על פני דיוויד קמרון מהשמרנים, הוא העובדה כי בראון נחשב לפוליטיקאי בעל ניסיון רב, ולנוכח מצבה הטוב של בריטניה מבחינה כלכלית, גם לשר יעיל במיוחד. מצד שני, קמרון נהנה מהעובדה כי הוא בעל כריזמה רבה, ומלוטף על ידי התקשורת. הסקרים מעידים כי השמרנים הם בעמדה מובילה לשוב לשלטון לאחר היעדרות מאז 1997, ובראון יצטרך להביא את הניסיון שלו לידי ביטוי.
קידומם של שרים ותיקים כג'ק סטראו ואליסטר דארלינג, לצדם של צעירים רבים המקורבים לבראון ואשר מעניקים לו את התדמית הרעננה לה הוא זקוק, עשוי להתגלות כמהלך נבון מבחינתו של בראון, בדרך להבטיח כי יישאר בשלטון גם בקדנציה הבאה.
מבחנים בעתיד
הציפיות מבראון נמוכות יחסית, לנוכח האכזבה והמיאוס שרבים בציבור חשים כיום כלפי בלייר, הן בשל הסתבכות המלחמה בעיראק, הן בשל השערוריות הפוליטיות שנקשרות בשמה של המפלגה, והן בשל מאבקי הכוח הפנימיים שהתגברו בשנה האחרונה בשל סירובו של בלייר להתחייב על תאריך עזיבה. כל אלו שוככים כעת לאור התייצבותם של בכירי המפלגה מאחורי מנהיגותו של בראון.
בזירה הפוליטית, לאחר שישלים את ההשתלטות על הלייבור, יצטרך בראון לתת את הדעת להתחזקותם של גורמים לאומיים בסקוטלנד ובווילס, המעוניינים לצאת לעצמאות. כרגע, הישגי המפלגות הבדלניות, שהשיגו רוב בסקוטלנד בבחירות שנערכו בשבוע שעבר, אינם מספקים בכדי להשיג עצמאות, אך אם הדבר מלמד על מגמה, ההשלכות לכך יהיו דרמטיות בעתיד, ולכן מוטל על בראון לתעל את הרגשות הלאומיים המתפרצים באמצעות רפורמות שיבטיחו רגיעה בצפון, ואולי אף באמצעות הרחבת האוטונומיה השלטונית בסקוטלנד, שכבר מנהלת בעצמה את תחומי החינוך, משפט, תרבות, כלכלה ובריאות.
בזירה הבינלאומית, מקומה של בריטניה עדיין בעל חשיבות. השתתפותה במלחמה העולמית בטרור בזירה העיראקית ובזירה האפגאנית נמשכת, על אף שהמשימה בעיראק בתהליכי צמצום. בראון ליווה את טוני בלייר במלחמה הזו, והוא מזוהה אתה.
יחסי בריטניה והאיחוד יושפעו אף הם ממנהיגותו של בראון – בסוף יוני יתקיים מפגש של מנהיגי האיחוד האירופי, בו תנסה גרמניה לקדם את אשרור החוקה האירופית. בראון ייכנס רשמית לתפקיד ככל הנראה רק ביולי, אך במידה ותהיה התקדמות בנושא, יצטרך בראון, המתנגד למשל לאימוץ היורו בבריטניה, להתמודד עם סיטואציה לא נוחה מבחינתו.
בראון כבר רמז כי ינסה לחזק את יחסיה של בריטניה עם הודו ועם מעצמות עולות חדשות אחרות, אך נראה כי הדבר לא ישפיע על ידידותה העמוקה של בריטניה עם ארה"ב. מבחינת ישראל, קשה כרגע להעריך האם ממשלו של בראון יהיה ידידותי יותר מממשלו של בלייר, ולזהותו של שר החוץ החדש, במידה ואכן תוחלף מרגרט בקט, תהיה השפעה מכריעה על כך.
בראון צריך אמנם לזכות בהתמודדות במרכז מפלגת הלייבור על תפקיד היו"ר, אך לנוכח העובד כי איש מהמועמדים הבולטים לא יתמודד מולו, הוא צפוי לצלוח את ההצבעה בקלות. בעוד כחודשיים, כשייצא בראון לדרך חדשה, הוא יצטרך להוכיח כי הצליח להשתחרר מצלו הגדול של בלייר, וכי הוא יכול להנהיג בהצלחה את אחת המעצמות החשובות בעולם.
| |
|
|
|
|
