|
פרודי מתרסק
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים המלחמה הקרה השנייה
פורסם : 06/02/2007, 21:46
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
תשעה חודשים בלבד חלפו מאז התמנה רומנו פרודי לראש ממשלת איטליה, ונראה כי מערכת הבחירות הבאה נמצאת ממש מעבר לפינה. פרודי, שניצח באחת ממערכת הבחירות הצמודות בהיסטוריה של העולם המערבי, זוכה לקיתונות של ביקורת מימין ומשמאל, בעוד יריבו, סילביו ברלסוקוני, הולך ומתחזק.
הפופולאריות של רומנו פרודי בירידה. מי שמלכתחילה נכנס לתפקיד ראש הממשלה האיטלקי על חוט השערה, מאבד גובה מיום ליום, כשהוא שוגה בדרך פעם אחר פעם.
פרודי, הנתון למתקפות חוזרות ונשנות מצד האופוזיציה בכל פעם שהוא מופיע בציבור, כולל האשמות בדבר קשרים הדוקים עם שירותי הביטחון של רוסיה, מוצא עצמו בצד המגיב בלבד. בחודש אוקטובר האחרון, בזמן עצרת בעיר ורנה לכבודו של האפיפיור בנדיקט ה-16, ספג פרודי שריקות בוז מכל עבר. בדצמבר, ספג השפלות בתערוכת מכוניות בבולוניה, העיר שלו, שאפילו בה אינו יכול לראות מעוז פוליטי איתן. בהזדמנות אחרת, בזמן פגישה בין ראשי הקואליציה ועובדי הקונצרן הענק פיאט, נחסמה הפמליה שלו על ידי נהגי מוניות ועוברים ושבים שמחו כנגדו.
העיתון לה רפובליקה, עיתון המזוהה עם השמאל האיטלקי, פרסם, כבר לפני חודשיים, סקר שתיעד את הצניחה הקשה בתמיכה בפרודי – רק 38% מהנסקרים תמכו בממשלתו של פרודי, ירידה של 25% מאז זכייתו בבחירות. 43% מבין המשתתפים בסקר הגדירו את ממשלתו כ"גרועה בהשוואה לממשלתו של ברלוסקוני", שקדמה לה.
למרות שהוא נהנה מיתרון מוצק בבית התחתון של הפרלמנט, יתרונו של פרודי בסנאט עומד על סנאטור בודד, יתרון זעום אשר יכול להפילו, בעיקר לנוכח המחאה הציבורית על התקציב השנוי במחלוקת, אותו הביא פרודי לאישור בחודש דצמבר.
בבסיס התקציב עומדת העלאת מסים, שמטרתה להכניס לקופה האיטלקית 35 מיליארד יורו, לצורך עמידה ביעד האיחוד האירופי, גירעון של 3% בלבד. התקציב האיטלקי נבנה על תחזית גירעון בן 2.8%, מהלך המתאים לממשלת ימין בדרך כלל, ואשר גרר ביקורת עמוקה בתוך קואליציית המרכז-שמאל שבראשה עומד פרודי. התקציב עבר לבסוף, לאחר שפרודי הסתפק בהעלאת מיסים של 15 מיליארד יורו "בלבד", ולא לפני שגרם לסערת רוחות בפרלמנט, וספג טענות כי בחר להעלות מיסים במקום לקצץ בהוצאות הממשלתיות.
רומנו פרודי (מימין) - מתרסק. צילום: מחלקת המדינה האמריקנית
תוכניות ל-2007
איטליה, כמדינות אחרות באיחוד האירופי, מזדקנת במהירות. בימי ממשלו של ברלוסקוני, תכננה הממשלה האיטלקית להעביר רפורמות במערכת הפנסיה, החיוניות בכדי להבטיח כי איטליה תוכל להמשיך ולתפקד כלכלית במאה ה-21. כיום גיל הפרישה עומד על 57 בלבד, והתוכנית הייתה להאריך זאת לגיל 60. פרודי השתעשע עם אימוץ התוכנית הזו, אולם מנהיגי האיגודים המקצועיים העבירו מסר כי איטליה תושבת במקרה שכזה. ריב עם האיגודים המקצועיים באיטליה אינו מומלץ בד"כ, בעיקר עבור ראש ממשלה המגיע משורות השמאל.
ככלל, איטליה היא מדינה קשה לשליטה. רפורמות רבות מדוכאות באיבן, "הודות" לאוריינטציה הסוציאליסטית החזקה של מחצית השמאל, המתנגשת בשמרנות, לעתים שמרנות יתר, של המחצית הימנית. בקואליציה של פרודי חברים קומוניסטים, אנטי-דתיים, ירוקים, נוצרים-דמוקרטיים וסוציאל-דמוקרטים במין סלט פוליטי קשה לעיכול.
אין תימה על כך שבראיון לסוף 2006, הצהיר פרודי כי אינו מתכנן לכהן מעבר לחמש שנות הכהונה בה זכה באפריל האחרון. גם הצהרה זו העלתה חיוך בקרב מתנגדיו, הסבורים כי אם עדיין יחזיק בתפקידו בצאת השנה האזרחית החדשה, ייחשב הדבר כהישג.
לנוכח המצב הפוליטי הקשה מבחינתו של פרודי, הוא הזדרז להציג לעם האיטלקי את תוכניתו לשיקום כלכלתה המקרטעת של איטליה. זו כוללת מלחמה בבירוקרטיה באופן שיאפשר לעסקים לקום בתוך יום אחד, גיוס משקיעים זרים ומדיניות חדשה בתחום החיסכון באנרגיה והשמירה על איכות הסביבה. רעיון נוסף שהציג פרודי, היה ביצוע רפורמות בתעשייה האיטלקית במגמה להפכה לתחרותית. פרודי השתדל להציג אופטימיות בהצגת התוכנית וטען כי מדובר בטיפול בהלם, שיאפשר את שינוי המגמה ויעלה את איטליה על פסים של צמיחה.
הביקורת כנגד פרודי, בפרוס השנה החדשה, התגברה גם בקרב שורות השמאל - האיגודים המקצועיים באיטליה, להם כוח פוליטי עצום, טענו כי לפרודי יש תוכניות לבצע רפורמות במערכת הפנסיה האיטלקית, מהלך שאפילו ברלוסקוני השמרן לא העז לעשות. פרודי ניסה להרגיע את הרוחות באומרו כי הרפורמה המדוברת צפויה להיות רכה באופן יחסי, אמירה שלא הרגיעה, בלשון המעטה, את האיגודים החזקים.
אם סבר פרודי, כי לנוכח תוכניותיו בעלות האופי השמרני, יזכה למעט חסד מהאופוזיציה הימנית, הוא נוכח בטעותו במהרה. "שקרן, שקרן, שקרן" כינה אותו רוברטו קלדרולי מהליגה הצפונית הימנית-קיצונית, ומיהר להסביר: "תוכניתו של פרודי היא אגדה כמו עליסה בארץ הפלאות".
באמצע החודש שעבר, צנחה התמיכה בפרודי, על פי סקרי דעת הקהל, עד לשפל של 30.5%, בעוד התמיכה בברלוסקוני האמירה עד כדי 60%.
אנטי-אמריקנית או לא?
מדיניות החוץ של פרודי, שבמרכזה התרחקות מהאמריקנים תוך הידוק היחסים עם מדינות האיחוד האירופי ואף עם יריבות לארה"ב כרוסיה, זכתה לתמיכה חזקה בציבור האיטלקי. פרודי הוציא את החיילים האיטלקיים מעיראק, ביקר בחריפות את ההתקפות האוויריות האמריקניות בסומליה ושר החוץ שלו, מאסימו ד'אלמה, תקף את ההחלטה של הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש לשלוח עוד חיילים לעיראק, מתקפה שהייתה מתואמת עם ראש הממשלה האיטלקי.
טענותיו של ברלוסקוני, אשר כינה את איטליה בהנהגתו של פרודי כמדינה "שהאמריקנים לא יכולים לסמוך עליה", נהדפו ע"י שר החוץ ד'אלמה, שטרח והדגיש כי בד בבד עם ההתנגדות האיטלקית לשהייה בעיראק, התעמת פרודי עם השמאל הקיצוני בכדי להותיר את 1,800 החיילים האיטלקיים המוצבים באפגניסטן, ואף סייע לפתור את המשבר בין ישראל לחיזבאללה, בקיץ האחרון.
ההוכחה הניצחת לברית האיתנה עם האמריקנים, מבחינת הממשלה האיטלקית, הייתה ההסכמה להגדיל את הבסיס האמריקני בויצ'נזה רק בינואר האחרון, החלטה שהעלתה את חמתו של השמאל הרדיקלי ארץ המגף. בויצ'נזה מוצבים דרך קבע כ-2,600 חיילים, והחלטת הממשלה האיטלקית תאפשר לאמריקנים להגדילו ב-1,600 חיילים נוספים, ככל הנראה באמצעות הצבה מחדש של ארבעה גדודים המוצבים כיום בגרמניה.
ברלוסקוני וחברים - מתחזק בסקרים. צילום: מחלקת המדינה האמריקנית
האיום משמאל
פרודי זוכר היטב, כי בקדנציה הקודמת שלו כראש ממשלה באיטליה, בשנים 1998-1996, היו אלה הקומוניסטים שהסירו את תמיכתם בממשלתו והביאו לקצה בסופו של דבר. גורמים בשמאל כבר איימו כי יענישו את פרודי על ההחלטה הזו בכך שלא יאשרו את התקציב להחזקת החיילים האיטלקיים באפגניסטן. ההחלטה על כך מתקבלת בכל ששה חודשים בפרלמנט, ובידי הסנאט, שם כאמור הרוב של פרודי זעום ועומד על חודו של קול, הכוח להפסיק את המימון, ובכך למעשה לכפות על פרודי להשיב את החיילים.
פרודי העריך כי האופוזיציה בראשותו של ברלוסקוני תעניק לו את הקולות הנדרשים לכך, והחליט להתעקש על הנושא. אולם, נראה כי הוא לא שקל עד תום את השלכות המהלך – העברת ההחלטה באמצעות קולות האופוזיציה, קיבלה בציבור האיטלקי את התחושה כי האופוזיציה היא הקובעת בענייני חוץ באיטליה כיום.
סקרים שפורסמו בשיא הויכוח בין פרודי וחברי הקואליציה שלו, הוכיחו כי פרודי מתעקש פעם נוספת על מדיניות לא פופולארית – לא פחות מ-56% מהאיטלקים ו-64% מתומכי השמאל דרשו בסקר הזה לצאת מאפגניסטן.
בשבוע שעבר, החרימו שלושה שרים, שניים מהמפלגה הקומוניסטית ואחד מהירוקים, את ישיבת הקבינט שדנה בהמשך המשימה באפגניסטן. פרודי שבע הצרות מחברי הקואליציה שלו, שחלקם איימו לפרוש ממנה סביב שאלת הבסיס האמריקני והשהייה אפגניסטן, נאלץ להתמודד גם עם הנוצרים הדמוקרטים, שזעמו על תוכניות הממשלה להעניק את מלוא הזכויות לזוגות חד מיניים באמצעות חוק חדש: "אנחנו נהרוס את הממשלה אם החוק יעבור", איימו.
זמן שאול
מרבית הפרשנים הפוליטיים באיטליה מאמינים, כי רומנו פרודי, מי שנכנס לתפקיד ראש הממשלה רק במאי 2006, יתקשה להשלים שנה בתפקיד. התיקו הפוליטי בסנאט והמרידות מצד כל הגורמים בקואליציה שלו - הן מצד הקומוניסטים, הן מצד הירוקים והן מצד הנוצרים הדמוקרטיים - לעומת האחדות החזקה בשורות האופוזיציה, הופכים את תפקידו של פרודי, שגם כך אינו נתפס כדמות כריזמטית או חזקה, למשימה בלתי אפשרית.
בכדי לשרוד בכל זאת, עשוי פרודי לבחור באחת משתי דרכים – התקרבות מחודשת לגוש השמאל, באמצעות יציאה מאפגניסטן וביטול ההחלטה על הרחבת הבסיס האמריקני בויצ'נזה תמורת ויתור בנושא זכויות הזוגות החד-מיניים, או, ניסיון להקים מעין ממשלת אחדות לאומית עם יריבו ושנוא נפשו ברלוסקוני.
מתמטית, ממשלה זו תוכל להישען על מפלגות מתונות יחסית, ללא כל קושי, בעודן שולחות את השמאל הרדיקלי והימין הרדיקלי, לשבת באופוזיציה ללא יכולת אמיתית להשפיע. מעשית, הסבירות שכך יקרה נמוכה ביותר, מאחר וברלוסקוני מעריך כי הממשלה תיפול בקרוב גם כך, והוא ישוב, בסבירות גבוהה, לעמדת ההנהגה.
לקראת סוף 2006, לגלגו באופוזיציה כי ראש הממשלה לא יזכה לשבת על כיסאו בחג המולד. את חג המולד 2006 הצליח אמנם פרודי לשרוד, אך רק מעטים מסוגלים לראות כיצד יצליח פרודי להגיע לחג המולד 2007, כשהוא עדיין מכהן כראש הממשלה של איטליה.
| |
|
|
|
|
