בסוף החודש יגיע ראש ממשלת יפן, ג'וניצ'ירו קויזומי, לבקר בגרייסלנד, ביתו של אלילו אלביס פרסלי. יהיה זה ככל הנראה הביקור האחרון בקריירה שלו כראש ממשלת יפן, לקראת החלפתו בספטמבר. שלושה חודשים לפני, המאבק על הירושה בארץ השמש העולה- מתחמם.  

העיר ממפיס מפורסמת בשל שני אישים הקשורים בעברה. הראשון הוא מרטין לותר קינג ג'וניור, המטיף השחור שהוביל את המחאה הלא אלימה של האוכלוסייה השחורה בארה"ב למען ביטול ההפרדה הגזעית ואשר נרצח בממפיס. והשני הוא מלך הרוק'נרול האגדי, אלביס פרסלי שהחווה בה חי, גרייסלנד, מושכת 600,000 תיירים (הבניין השני בפופולאריות שלו בקרב תיירים אחרי הבית הלבן!).

בשבוע הבא, לצד התיירים הרבים הפוקדים את האזור, יגיעו גם מאות לובשי חליפות ועוטי משקפי שמש שחורים שאוזניה מונחת באוזנם- אלו הם אנשי השירות החשאי שיגיעו בכדי להכין את הביקור הממלכתי הראשון בתולדות גרייסלנד- נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, יארח את ראש ממשלת יפן, ג'וניצ'ירו קויזומי, בחוותו של אלביס פרסלי, אותו קויזומי מעריץ.

על פי עדותו, קויזומי הוא חבר מזה שלושים שנה במועדון המעריצים היפני של אלביס ואוהב לספר כי שניהם נולדו באותו יום- 8 בינואר, בהבדל של 7 שנים.

ביקור זה, הגם שהדיווח עליו מתאים יותר למדורי הרכילות, מדגים את מידת רצונו של נשיא ארה"ב בוש לצאת מגדרו בכדי לתת לאורחו את ההרגשה הטובה ביותר והוא מדגיש עוד יותר את היחס הצונן (בלשון המעטה) לו זכה מנהיג סין, הו ג'ינטאו, בביקורו באפריל האחרון, שעה שבוש תקף את הו על מדיניות ממשלתו ודרש שתבצע תיקונים בתחומים רבים כגון בכלכלתה ובזכויות האדם אצלה.

בן ברית חשוב

קויזומי הוא ללא ספק מגדולי בני הברית של ג'ורג' בוש ואין זה דבר של מה בכך אם זוכרים כי הפופולאריות של בוש בארצו יורדת (על אף התאוששות נאה אחרי חיסולו של זרקאווי) וכי במדינות רבות בעולם מאמצים מדיניות אנטי-אמריקנית מובהקת.

קויזומי, ראש הממשלה הראשון בתולדות יפן ששרד בתפקידו יותר מחמש שנים, הצליח לחזק את מעמדה הבינלאומי של יפן, לאחר שבמשך שנים ארוכות סבלה ממיתון עמוק. מאות החיילים היפנים המוצבים בעיראק (בתפקידי מנהלה בלבד), וכן מיליארדי הדולרים שתרמה יפן למימון המלחמה בטרור ופרויקטים הומניטאריים ברחבי העולם, שדרגו את מעמדה של ארץ השמש העולה.

שבועיים לאחר שייפגשו שני האישים, תיערך ועידת ה-G8 בסנט פטרבורג אשר תספק כותרות באשר למשחקי הכוחות של המעצמות העולמיות, ויפן צפויה לגבות את המדיניות האמריקנית כמעט לכל אורך הדרך, למעט בנושאים הקשורים באנרגיה או עשויים להשפיע על מחירי הנפט- משבר הגרעין האיראני למשל.

ראש ממשלת יפן, ג'וניצ'ירו קויזומי- מי יירש אותו? (צילום: מחלקת המדינה האמריקנית)

מלחמת הירושה

הבעיה של בוש היא שקויזומי עומד לסיים את תפקידו כראש הממשלה בספטמבר. מי שיירש אותו, וכרגע ישנם שני מועמדים בולטים, יהפוך למנהיג המפלגה הליברלית דמוקרטית ולראש ממשלת יפן, לפחות עד לבחירות הקרובות (האחרונות נערכו ב-2005, וייתכן שבשל פרישתו של קויזומי יקדימו את מועד הבחירות הקרובות).

כרגע המועמדים הבכירים להחליף את קויזומי מייצגים גישות שונות בנוגע לזיקה הבינלאומית שלהם:

שינזו אבה- פוליטיקאי עולה הנחשב ליורשו הרוחני של קויזומי ובעל עמדות פוליטיות דומות. כרגע הוא המועמד המוביל והדבר מעלה תהיות וחששות רבות בקרב שכנותיה של יפן, כמו גם בקרב פוליטיקאים רבים. הקו הלאומני שהוביל קויזומי, קו שכלל את חיזוקה של יפן מבחינה כלכלית, פוליטית וצבאית, בא לידי ביטוי בהרעת יחסיה עם סין ושתי הקוריאניות, לאחר שקויזומי ביקר מספר פעמים במקדש יסוקוני לזכר 2.5 מיליוני חללים יפניים.

הבעיה היא שלצד החללים הנמצאים בקונצנזוס היפני, ישנם 14 פושעי מלחמה שביצעו את פשעיהם בשנות הכיבוש בקוריאה וסין שמונצחים אף הם במקדש זה. קויזומי טוען כי הוא חולק כבוד לחיילים היפניים שמתו למען יפן, אך מסרב לשנות את יעד הביקור שלו למקדשים פחות שנויים במחלוקת, סירוב שהביא, כאמור, להרעת יחסיה של יפן עם סין והקוריאניות.

ביפן התארגנו כמה מאות אזרחים שראו עצמם נפגעים מהמדיניות המיליטריסטית של יפן הקיסרית בשנות ה-30 וה-40, בכדי להגיש תביעה לבית המשפט העליון היפני בכדי שיאסור על ראשי הממשלה לבקר במקדש יסוקוני. טענתם היא כי בכך מופרת ההפרדה בין דת (שינטו) ומדינה (ראש הממשלה) הקבועה בחוקה היפנית. עניינם יידון השבוע ב-23 בחודש יוני.

בכדי לסבר את אוזנו של הקורא הישראלי, ניתן להשוות את הביקורים במקדש לביקור של קנצלר גרמניה בבית קברות לחללי הורמאכט, ביניהם בכירי הנאצים, בכדי להבין עד כמה הסוגיה היא רגישה. אבה כבר הצהיר כי ימשיך את מנהגו של קויזומי אם ייבחר לראשות הממשלה, מה שמבטיח שיחסי יפן וארה"ב יישארו יציבים, כמו גם המתיחות עם סין ושתי הקוריאניות.

יסו פוקודה- מבכירי המפלגה הליברלית דמוקרטית, סבור כי על יפן לשאוף לחזק את יחסיה דווקא עם סין והקוריאניות, לנוכח העובדה כי הן שכנותיה של יפן, שכנות המתחזקות בשנים האחרונות בזירה הבינלאומית. אין הוא טוען כי על יפן להתרחק מארה"ב, אלא למצוא דרך לרצות את כל המדינות ולשמר את מעמדה הפציפיסטי והניטראלי של יפן.

פוקודה יגלה כי המשימה לא קלה כלל וכלל- הדור היפני הנוכחי מואס בתחושת האשם שהוריו נשאו בלבם במשך שנים רבות וסבור כי יש לשים את העבר מאחורי יפן המודרנית. ממשלת קויזומי כבר העבירה חוקים שונים בשנים האחרונות שאפשרו התערבות צבאית, אם כי רק במשימות הומניטאריות- בעיראק, קמבודיה ואל סלבדור.

מפציפיזם לאקטיביזם

התכנון היפני הוא להפוך את המעורבות הצבאית של המדינה לנוהל קבוע, ולעקוף את הצורך "לבקש רשות" בכל פעם מהפרלמנט וממשרד החוץ היפני, שנהג במשך שנים לטרפד כל ניסיון של משרד ההגנה היפני לזכות בעצמאות. רבים ביפן סבורים כי הימים בהם שימשה יפן כמחלבת כספים למימון כוחות אמריקניים וכוחות של האו"ם צריכים לבוא לסיומם. אם העולם יכול לקחת מאתנו כסף, סבורים היפנים, אזי שיתרגל גם לראות חיילים יפניים ברחבי העולם.

חשוב לציין כי אין הכוונה שיפן מתכננת לשלוח את צבאה למשימות התקפיות אלא רק למטרות שמירת שלום בסכסוכים פוליטיים שונים, אולם זו פריצת דרך גדולה למי שהחוקה שלה היא אחת הפציפיסטיות ביותר בעולם ואשר צבאה מוגבל גם בנושאים הגנתיים מובהקים.

האזרח היפני של תחילת המאה ה-21 אינו חש בטוח, גם כשהוא יודע שמדינתו מוציאה בשנה קרוב ל-45 מיליארד דולר על ביטחון, כמעט כמו בריטניה. עליית כוחה של סין והפיכתה למעצמה תעשייתית וצבאית, כמו גם הצטרפותה של צפון קוריאה למועדון הגרעין אך לפני שנים מעטות, מדליקה נורות אזהרה אדומות בקרב הצמרת הביטחונית ביפן. בשל כך, מעוניינים היפנים לחזק את הצבא כמו גם את היחסים עם הצבא הגדול ביותר בעולם- זה שנמצא תחת פיקודו של בוש.

איסור אחר שמטשטש בתקופה האחרונה ביפן הוא נושא מכירת תוצרת צבאית יפנית. כך למשל מכרה יפן שלוש ספינות צבאיות לאינדונזיה כחלק ממאבקה בטרור בתחומה. התעשייה הצבאית היפנית, ביום שיורדו ממנה המגבלות, מסוגלת לנגוס בצורה רצינית בשוק הנשק העולמי ולפתח מערכות נשק ברמות הגבוהות ביותר.

התאוששות כלכלית

מבחינה כלכלית מוריש קויזומי משק מתאושש- ברבעון הראשון של 2006 צמחה הכלכלה היפנית בקצב שנתי של 3.1%. אחד הגורמים לעלייה היא הצריכה הפרטית והצריכה של התאגידים הגדולים שעלתה בצורה משמעותית- העלייה הגדולה ביותר מ-1990. העלייה בצריכה הפרטית מוסברת בעלייה במשכורות במשק השני בגודלו בעולם. אמנם הבורסה היפנית נמצאת כרגע בירידות- כ-15% מהשיא מלפני כמה חודשים, אך היא צפויה להתאושש בקרוב.

מה שעשוי לפגוע בהתאוששות הבורסה והמערכת הפיננסית, היא מיני שערורייה בה מעורב נגיד הבנק המרכזי ביפן. מסתבר כי הוא היה מעורב בהשקעה בהיקף של 87,000 דולר בקרן שנחשפה כמי שהשקיעה על סמך מידע פנימי. אומנם נגיד הבנק טושיניקו פוקוי אישית לא עבר על שום חוק, אך הוא לא התרחק מניגודי האינטרסים הברורים שנבעו מההשקעה מלכתחילה, לפני שש שנים. פוקוי הוא חבר של קויזומי ובעל בריתו הקרוב לתוכנית הכלכלית ולרפורמות שביצע קויזומי בשנות שלטונו.

בעיה עתידית שתצוף בשנה הקרובה הנוגעת לצמיחת המשק היפני, היא התוכנית להעלות מסים במדינה- הצעד הצפוי, שיקטין את הגירעון בתקציב, יפגע בצריכה הפרטית המספקת יותר ממחצית מהתל"ג היפני, ומשקיפים כלכליים חוששים כי יחזיר את יפן לימי המיתון והדפלציה. בתכנון כרגע העלאת מס ההכנסה באפריל 2007. בקרב המשכורות הבינוניות במשק למשל, מדובר על עלייה של 3% בשיעור המס, בד בבד עם העלאת מיסי רכישה שונים בשיעור דומה.

מסכמים כהונה

ישנן מספר שאלות המרחפות באוויר לקראת תום כהונתו של קויזומי:

האם תשמור יפן על היציבות הפוליטית כפי שהיה בתקופתו של קויזומי או שמא תחזור לשנות חוסר היציבות שאפיינו את המערכת הפוליטית ביפן בעבר?

האם תמשיך יפן ברפורמות החיוניות למשק שלה, או שתמצא עצמה חוזרת לשנות הדפלציה ותביט בעיניים כלות כיצד כלכלת סין מדביקה אותה?

האם תמשיך לדרוש (ואף תקבל) יפן מעמד חשוב יותר בזירה הבינלאומית, מבחינה צבאית ופוליטית, או אולי תבקש לחזור לניטראליות הנינוחה שלה כפי שנהגה עד כה?

מה יהיה טיב היחסים בינה ובין מעצמות כדוגמת ארה"ב וסין בשנים הקרובות?

על השאלות האלה יענה יורשו של קויזומי יהא אשר יהא. קויזומי עצמו יוכל לסכם את חמש שנות כהונתו הססגונית ולטעון כי בדומה לאלילו מגרייסלנד- גם הוא עשה זאת בדרכו שלו...

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---