|
המסע האחרון
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים המלחמה הקרה השנייה
פורסם : 26/10/2006, 11:42
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
חצי שנה לפני הבחירות לנשיאות צרפת, יוצא הנשיא שיראק לסין, למסע החשוב האחרון שלו כנשיא, בו ינסה להרגיע את הסינים מפני השינויים הקרובים בארמון האליזה. בצל הביקור, משלימים סגולן רויאל הסוציאליסטית וניקולא סרקוזי השמרני, את הכנותיהם לקראת הבטחת המועמדות במפלגותיהם.
נשיא צרפת, ז'אק שיראק, נחת ביום רביעי בסין, במה שמסתמן כמסעו החשוב האחרון כנשיא. הביקור' שיימשך ארבעה ימים, מושך תשומת לב רבה בסין, כמו גם באירופה. את שיראק מלווים כ-30 אנשי עסקים מענפי הכלכלה השונים בצרפת, בשאיפה להגדיל את דריסת הרגל הצרפתית בפעילות הכלכלית בענק הקומוניסטי.
הביקור בסין
לא פחות מ-18 הסכמים שונים לשיתוף פעולה ממתינים לחתימתם של שיראק ושל המנהיג הסיני הו ג'ינטאו, והצרפתים מקווים לזכות בכמה מכרזים חשובים הקשורים לתשתיות האנרגיה והרכבות, כמו גם לענף הבנקאות בסין. בין היתר, מדובר בהתמודדות בין בנק צרפתי לסיטיגרופ על רכישתו של בנק סיני, בהיקף משוער של כ-3 מיליארד דולר, במכרז בהיקף של 8 מיליארד דולר לבניית כור גרעיני בסין, שגם בו מתמודדת חברה צרפתית מול מתחרה אמריקנית ובמכרז למכירת קטרים לענף הרכבות הסיני.
כל אלו, בצוותא עם המגעים בין חברות איירבוס ופז'ו-סיטרואן, המבקשות להקים מפעלי הרכבה בסין ואשר הביקור הנוכחי אמור לפתור את בעיות הבירוקרטיה המעכבות את המהלך, אמורים לשפר את מצב הכלכלה הצרפתית המקרטעת.
בסין רואים בנשיא הצרפתי חבר אמת, ומגדירים אותו כמנהיג המערבי היחיד שנטל הימור על סין וכלכלתה ב-12 השנים האחרונות. לשיראק זהו הביקור הרביעי במדינה ובמשך השנים הוא נלחם באמברגו הנשק האירופי על סין, שהוטל בעקבות הפרות זכויות האדם המתמשכות במדינה, ונאכף בקפדנות מאז מאורעות כיכר טיאנאנמן ב-1989.
בשיא הביקור בסין, יפגשו שיראק וג'ינטאו בכדי לדון במצב זכויות האדם בסין, במשבר הגרעין הצפון קוריאני ובהקשרו לנושא האיראני. צרפת, בדומה לשאר מדינות המערב, מאמינה כי הדוגמא הצפון קוריאנית עשויה להוות מודל לטיפול בניסיון ההתגרענות האיראני. במידה והטיפול בצפון קוריאה יהיה "רך", עלול הדבר לדחוף את האיראנים להגביר את מאמציהם בתחום.
מבחינת סין, הנושא הצפון קוריאני הוא עדין ביותר. מאחר ומדובר במדינה ענייה ביותר, מדינה שבסוף העשור הקודם איבדה לפחות 2 מיליון מאזרחיה כתוצאה מרעב, החרפה בסנקציות הכלכליות תדחוף את צפון קוריאה, לדעת הסינים, לשורה של מעשים נואשים שיגבירו את הסכנה באזור. לא פחות מכך, סין חוששת מזרם פליטים אדיר שינסה לחצות את גבולה הדרומי וייצור בעיה הומניטארית חמורה.
במסגרת השיחות בסוגיית זכויות האדם במדינה, צפוי שיראק לדון עם הסינים בנושאים הנוגעים לחופש הביטוי וחופש העיתונאות בסין, שלדעת משקיפים מהמערב נמצא במצב בעייתי ביותר.
על רקע ביקורו של שיראק בסין, יצא האיחוד האירופי בהודעה הנוגעת לרשימת דרישות של האיחוד האירופי מסין. בין הדרישות - הגנה על קניין רוחני, סחר בינלאומי הוגן בדמות הפחתת המכסים בסין המקשים על הייצוא לסין, הפסקת הסובסידיות הממשלתיות למפעלים באופן הפוגע בתחרות ומילוי קפדני יותר של דרישות ארגון הסחר העולמי.
בעיני הסינים, ישנו עניין חשוב העומד על הפרק והוא צרפת בעידן הפוסט-שיראקי. הסינים נהנו מהמדיניות האוהדת של שיראק לכל אורך נשיאותו, וכעת, כשהלה עומד לסיים את תפקידו, חוששים הסינים כי יישארו ללא בת ברית באיחוד האירופי, עניין שתהיה לו השלכה צבאית וכלכלית גדולה על המדיניות הסינית.
הסינים יקבלו ככל הנראה תגובה דיפלומטית משיראק באשר למדיניותה של צרפת כלפי סין לאחר תום הקדנציה שלו. מבט חטוף משנחאי על רשימת המועמדים המתהווה לקראת הבחירות באפריל, יגרום לסינים לקוות כי כששיראק יעזוב, תעזוב איתו גם המפלגה השמרנית...
ז'אק שיראק וחבר - לאיזה כיוון תלך צרפת לאחר עזיבתו? צילום: מחלקת המדינה
שנה למהומות
שנה לאחר המהומות בצרפת, שבה התקשורת הצרפתית ודנה באותם אירועים אשר נטעו את התחושה כי המשטרה הצרפתית מאבדת שליטה באזורים רבים בתוך ומסביב לעיר הבירה, פריז.
העבריינות והפרות הסדר זוכות לעניין גובר בבחירות הקרובות, בעיקר לאור מקרים דוגמת מארב בשבוע שעבר, אליו נקלעו שלושה שוטרים, באחת משכונות המצוקה בפריז - בעקבות קריאה שגרתית, הגיעו השוטרים לאותה שכונה, שם המתינו להם עשרות צעירים שתקפו אותם באלות ובגז מדמיע. אחד השוטרים אושפז בבית החולים, ואיש מהתוקפים לא נעצר. אחד מקציני המשטרה הצרפתים הגדיר את המצב בו הם נמצאים כ"אינתיפאדה".
גם השכנה מעבר לתעלה, בריטניה, מנסה להתמודד עם גל האלימות הגואה כנגד שוטרים – במחצית הראשונה של 2006 תועדו כמעט 2500 מקרים של אלימות כנגד שוטרים, עלייה של 16% בחישוב שנתי ביחס לשנה שקדמה לה. גם כבאים דיווחו על עלייה באלימות כלפיהם וכשהם נשלחים לשכונות עוני, בעיקר שכונות מוסלמיות, הם מלווים בכוח משטרתי.
ב-2002 סערה צרפת לאחר שז'אן מארי לה פן, הלאומן הצרפתי, הצליח לעלות לסיבוב השני בבחירות לנשיאות. הרטוריקה הגזענית והלוחמנית שלו, נראתה כעניין קיצוני בשעתו, אך לאחר המהומות בנובמבר 2005, החל מעמדו של לה פן להתחזק בציבור הצרפתי.
שר הפנים הצרפתי הנוכחי, ניקולא סרקוזי, אימץ רבות מהדעות של לה פן בכל הקשור בתחום המלחמה בעבריינות והפחתת ההגירה. סרקוזי הבין כי יש אוזן קשבת בציבור הצרפתי להפעלת יד קשה כנגד עבריינים והוא החל ממצב עצמו כתומך בסוגיה.
נערכים לבחירות
הנציגה המובילה בקרב הסוציאליסטים, סגולן רויאל, נתפסת כשמרנית ביותר ביחס לעמדות מפלגתה. כך למשל עוררה רויאל סערה גדולה במערכת הפוליטית בצרפת, לאחר שהציעה לגייס לצבא עבריינים צעירים כחלק מהטיפול הממשלתי בבעיית העבריינות, עמדה יוצאת בדופן במפלגה הסוציאליסטית, אשר נוטה באופן מסורתי לתלות את העלייה בשיעורי הפשיעה במדיניות הממשלתית. לעומתה של רויאל, דומיניק שטראוס כאהן, יהודי השואף להשיג בעצמו את מועמדות המפלגה הסוציאליסטית לנשיאות, הציע לשפר את הדיור באזורים העניים ולהעניק אזרחות לחלק מהמהגרים הלא חוקיים.
מערכת הבחירות אומנם מתמקדת בנושאי הפנים הללו, נושאים שדומה כי בהם זזה צרפת ימינה, אך השאלה המטרידה ביותר מבחינת הסינים, כמו גם מבחינת מדינות אחרות, קרובות יותר לצרפת, היא שאלת הקו המדיני בו תנקוט צרפת ביום שלאחר שיראק. ז'אן מארי לה פן עשוי, כבפעם שעברה, להפתיע בסיבוב הראשון בבחירות, אולם בקרב הפרשנים השונים קיימת תמימות דעים כי ההתמודדות האמיתית תהיה בין סרקוזי מהמפלגה השמרנית ורויאל מהמפלגה הסוציאליסטית.
ניקולא סרקוזי, בן למהגר הונגרי ואשר סבו היה יהודי, משתמש כאמור ברטוריקה ימנית, על סף הקיצונית, בכל הקשור לענייני הפשיעה וההגירה. הוא נחשב למועמד הפרו-אמריקני ביותר לנשיאות צרפת מאז ומעולם וביקורו האחרון בארה"ב גרר ביקורת רבה כלפיו - עיתוני צרפת אף טענו כי סרקוזי, במידה וייבחר לתפקיד נשיא צרפת, יהיה ה"פודל" של האמריקנים. למרות הביקורת, נהנה סרקוזי מאחוזי תמיכה גבוהים בקרב הציבור ובסקרים האחרונים הוא מפגר רק בשני אחוזים אחרי סגולן רויאל, המובילה עליו 51-49.
במהלך הביקור בארה"ב, עשה סרקוזי כל שיכל בכדי להתחבב על מארחיו. הוא ניסה לדבר אנגלית, הוא העניק מדליה למפקד משטרת ניו יורק ודיבר בהערכה על הכבאים הניו יורקים שפעלו באומץ בזמן הפיגועים במגדלי התאומים. סרקוזי העביר מסר חשוב לאמריקנים – על אף שהוא סבור כי המלחמה בעיראק הייתה משגה, הוא רואה בארה"ב בת ברית חשובה ביותר. סרקוזי אף ביקר את האיום הצרפתי דאז להטיל וטו על יוזמות אמריקניות במועצת הביטחון הנוגעות למלחמה.
סרקוזי אף הביע רגשות חמים כלפי הקהילה היהודית וישראל והתפאר במוצאו היהודי. בממשל האמריקני הנוכחי, ממשל המעורר אנטגוניזם רב בחברה הצרפתית, נזהרים שלא להיראות כתומכים יתר על המידה בסרקוזי, שעשוי להתברר כבן-ברית מושלם לאמריקנים.
ניקולא סרקוזי - הנשיא הבא? צילום: מפלגתי
כחלק מהמאמץ של וושינגטון להיראות כאובייקטיבים, גם סגולן רויאל, המועמדת המובילה של השמאל, קיבלה הזמנה מנשיא ארה"ב ג'ורג' בוש לבקר בוושינגטון. נכון להיום, רויאל שומרת על איפוק רב בעמדותיה המדיניות ועדיין לא ברור כיצד תפעל כנשיאה אפשרית, בנושאים הבינלאומיים. אנשים המצויים בפוליטיקה הצרפתית טוענים כי גם אם רויאל תיבחר, הטון החריף האנטי-אמריקני והאנטי-ישראלי המאפיין את המדיניות הצרפתית, יתמתן.
מוקדם עדיין לדעת מי יהיו המועמדים הסופיים לבחירות לנשיאות צרפת, ובהחלט ייתכן כי כמו בבחירות הקודמות, גם הפעם יצליח ז'אן מארי לה פן לטרוף את כל הקלפים עם עלייה לסיבוב השני.
יחסי הכוחות באירופה
בתחילת המלחמה בעיראק, תמכו בה איטליה, בריטניה וספרד, ואילו גרמניה וצרפת התנגדו, מה שהוביל את שר ההגנה האמריקני ראמספלד לדבר על "אירופה הישנה" בצורה ביקורתית. בעוד שהבריטים, המעורבים באופן עמוק בעיראק ובאפגניסטן, לא שינו את המדיניות שלהם, חל מהפך ביחס המדינות האחרות - גרמניה עברה לתמוך במלחמה בעיראק בעקבות עלייתה של מרקל לשלטון, ואיטליה וספרד עברו לצד המתנגד בעקבות עלייתם של פרודי וזאפאטרו בהתאמה, לשלטון במדינותיהם.
המלחמה בעיראק היא רק דוגמא בכדי לנתח את הנטיה של כל מדינה. כיום בריטניה וגרמניה הן פרו-אמריקניות ואילו איטליה וספרד מתנגדות למדיניות האמריקנית. צרפת היא מעין לשון מאזניים והבחירה בין סרקוזי לרויאל היא שתטה את הכף ותשפיע על מדינות אחרות באיחוד האירופי.
| |
|
|
|
|
