נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, מינה ביום שלישי השבוע את לוטננט גנרל דאגלס לוט לתפקיד "צאר המלחמה" האמריקני, אשר יהווה חוליה מקשרת בין הבית הלבן והפנטגון ובין ניהול המלחמה בעיראק ובאפגניסטן. צעד זה הוא נדבך נוסף בשאיפתו של הנשיא להגיע להכרעה במלחמה.  

המלחמות הנמשכות בעיראק ובאפגניסטן הובילו את הבית הלבן לתור אחר גנרל שינהל את המאבק, ויהווה חוליה מקשרת לפנטגון ולבית הלבן. ב-15 במאי נמצא המועמד – דאגלס לוט, לוטננט גנרל, או גנרל "בעל שלושה כוכבים" - דרגה המקבילה לרב אלוף בצה"ל, אך נמצאת דרג אחד מתחת ליו"ר המטות המשולבים. התפקיד הרשמי הוא "עוזר לנשיא ולסגן היועץ לביטחון לאומי לעניין עיראק ואפגניסטן", אך התקשורת האמריקנית הזדרזה לאמץ את התואר "צאר המלחמה".

לוט קיבל לצורך התפקיד סמכות וגיבוי מלא מהבית הלבן לתאם את המאמצים הפדראליים, ולעסוק בתכנון הפעולות באזורי המלחמה ברמה האסטרטגית. בתפקידו הקודם, כיהן בתפקיד המקביל לראש אגף מבצעים, והוא ישתייך כעת למועצה לביטחון לאומי.

עיתויו של המינוי אינו מקרי – הצבא האמריקני מסובך באזורי הלחימה, הנשיא בוש יזם ודחף תוכנית לשליחתם של עוד כ-30,000 חיילים אמריקנים והוא אמור לדווח בחזרה לקונגרס, כבר בחודש ספטמבר, על התקדמות העניינים. בוש, אשר כינה את הכוכב החדש שלו "מנהיג צבאי בעל יכולות מדהימות", מקווה כי לוט יצליח לספק נקודת מבט רעננה על הסכסוך ולהגיע להישגים, הן בתחום הלחימה והן בתחום ניהול המערכה, הסובל מבעיות בירוקרטיות קשות וחוסר תיאום בין הדרגים השונים.

לוט, הזוכה להערכה רבה בצבא, דווקא נתפס בעבר כמי שהתנגד לתגבור הכוחות בעיראק, אולם לאחר מינויו הודיע כי הוא מאמין בתפיסה החדשה, וכי לדעתו ניתן יהיה להגיע להישגים בחודשים הקרובים. התנגדותו בעבר נבעה מהתפיסה כי יש לשלב את הגברת המאמץ הצבאי עם הגברת הסיוע הכלכלי-פוליטי בעיראק, וכן בשל האמונה כי יש להעביר את האחריות הביטחונית לידי העיראקים. בתפקידו החדש, אמורות תפיסות אלו לעבור לקדמת הבמה.

דאגלס לוט - המושיע? צילום: צבא ארה"ב

הקלף החדש

דאגלס לוט מגיע לתפקיד עם ניסיון עשיר – הוא בוגר ווסט פוינט והמכללה של הצבא הבריטי, בעל תואר שני בהארוורד במדעי החברה, והרקורד שלו כולל 32 שנות שירות בתפקידי פיקוד ומטה, כולל במלחמת המפרץ, בבוסניה ובמזה"ת. בשנים האחרונות היה לוט ממונה על פעילויות ומבצעים צבאיים בעיראק, באפגניסטן, במרכז אסיה ובקרן אפריקה. בין לבין, שירת בתפקידים רבים בפנטגון כולל עוזר ליו"ר המטות המשולבים - הרמטכ"ל האמריקני - והוא מכיר היטב את הצד האדמיניסטרטיבי, את התכנון האסטרטגי וכמובן את הפיקוד על יחידות בשטח.

התוכנית המקורית של הבית הלבן, הייתה לאתר דווקא גנרלים בדימוס, אשר פיקדו על אחד מזרועות הצבא ולהם ניסיון קרבי רב, אולם רבים דחו את ההצעה בשל ההערכה כי מדובר במשימה בלתי אפשרית, בשל חוסר התיאום בין הבית הלבן והקונגרס ובשל טענתם כי לבית הלבן אין תוכנית לטווח ארוך.

לוט עשוי לגלות קשיים במינויו החדש לנוכח העובדה כי הוא נדרש להיות מעורב באופן מלא בניהול המלחמה, חרף העובדה שישנם גנרלים בעלי דרגה גבוהה משלו בצבא, כמו מפקדי הזרועות ויו"ר המטות המשולבים, פיטר פייס. בכדי לעקוף את הבעיה, במסגרת מינויו המיוחד, יהיה לוט כפוף ישירות לנשיא ולסגן היועץ לביטחון לאומי, שעסק בעבר באספקטים דומים לאלו הנופלים כעת תחת תחומי סמכותו של לוט.

משחקים פוליטיים בוושינגטון

הדיווח לקונגרס על מצב המלחמה, שצפוי להימסר בחודש ספטמבר, הוא רק נדבך נוסף ברשימת הקשיים הבלתי נגמרים בהם נתקל הממשל האמריקני בניהול המלחמות בעיראק ובאפגניסטן. הקונגרס, בו מחזיקים הדמוקרטים ברוב ברור, נלחם כיום בבוש ומנסה לאלצו לקבוע תאריך יעד ליציאת הכוחות האמריקניים מעיראק. בקרב הזה כבר הספיק הנשיא בוש להפעיל את זכות הוטו שלו, בעודו מבקר את הקונגרס על צעדיו, המסכנים לטענתו את חייהם של החיילים בשטח. בתגובה, איימו מנהיגי הדמוקרטים בקונגרס לצמצם את התקציב המופנה ישירות לניהול המלחמה, בצעד שישפיע על המשך המלחמה וייאלץ את הנשיא האמריקני, במידה ויצליחו במהלך, לשנות מדיניות.

חודשיים לאחר מכן, החל מאמצע נובמבר, כבר תימצא ארה"ב בתוך מערכת בחירות נשיאותית, שבה עיראק הוא הנושא הפוגע פוליטית בכל מי שתומך בו, ומסייע למי שלא. המועמדים הבכירים מטעם המפלגה הרפובליקנית, רודי ג'וליאני וג'ון מק'קיין עדיין תומכים במה שמכונה "המלחמה העולמית בטרור", אך התמיכה הזו עולה להם בפופולאריות. בכדי לשמר את סיכוייו של מועמד רפובליקני להיבחר לנשיא, יעמוד בוש תחת מערכת של לחצים מתוך המפלגה שלו, להביא לקיצורה של המלחמה.

במקביל להתגוששויות הפוליטיות בארה"ב, מוסיף הנושא האיראני להתחמם ולהתקרב לרגע האמת שלו. נשיא ארה"ב מודע לכך שחלון הזמן לפעילות כנגד התשתית הגרעינית האיראנית עומד להיסגר כמעט לחלוטין, תוצאה של התקדמות איראנית מהירה במסלול הגרעיני. שנת הבחירות המתקרבת, והבעייתיות שבפעילות רחבת היקף שכזו כנגד התשתית האיראנית בחודשי החורף, ייאלצו את בוש לקבל החלטה בקרוב מאוד.

צאר המלחמה החדש, המופקד על ניהול המלחמה בעיראק ובאפגניסטן, עשוי לבצע את תפקידו בזמן שנפתחת חזית נוספת באיראן. ההשלכות שיהיו לפעילות צבאית אמריקנית באיראן, יגעו באופן ישיר גם למלחמה בעיראק, בשל ההערכות כי איראן תפעיל את בני בריתה במדינה השסועה בכדי שיגבירו את הטרור ויתישו את הכוחות האמריקניים.

הקלחת הביטחונית-פוליטית אליה נכנס לוט, עשויה להסתבך עוד יותר, במידה וישראל תבחר לבצע את הפעילות כנגד איראן בעצמה, אם היא תעריך שהאמריקנים לא יעשו זאת. האפשרות שפעילות כלשהי באיראן תידרדר למלחמה אזורית שבה תהיינה מעורבות ישראל, לבנון ואולי סוריה, היא אופציה שבהחלט נלקחת בחשבון.

בוש - משווע להכרעה. צילום: הבית הלבן

ציר חדש מתהווה

אל החזית העיראקית יצאה ארה"ב בסיועה של בריטניה, אך ללא עזרה מצדן של שתי המעצמות האירופיות החשובות, גרמניה וצרפת.

הקנצלר שרדר והנשיא שיראק, שהנהיגו את הברית האנטי-מלחמתית ב-2003, וזכו אז לכינוי המעליב "אירופה הישנה" מפי שר ההגנה דאז, דונלד רמספלד, כבר אינם בתפקידם, ובמקומם עומדים במרכז העניינים הקנצלרית אנג'לה מרקל, הנהנית מפופולאריות רבה בארצה ומהערכה בינלאומית למנהיגותה, והנשיא הטרי שנכנס ב-16 במאי באופן רשמי לתפקידו, ניקולא סרקוזי, בהתאמה.

סרקוזי נהנה בינתיים מימי החסד שלו, והוא כבר הצהיר בעבר כי יפעל להתקרב לאמריקנים במדיניות החוץ שלו. על אף רצונו למנות שר חוץ סוציאליסטי ואף אנטי-ישראלי כהובר ודרין, מינה סרקוזי גם את פרנסואה פילון לתפקיד ראש הממשלה, אדם בעל תפיסת עולם קרובה מאוד לתפיסת עולמו של סרקוזי.

הצלע השלישית בציר הפרו-אמריקני היא ראש הממשלה הבריטי המיועד, שר האוצר הנוכחי גורדון בראון. אומנם פרשנים רבים הקרובים למערכת הפוליטית בבריטניה מעריכים כי בראון לא יהיה קרוב לנשיא בוש כפי שהיה טוני בלייר, אין זה מוסיף או גורע ממחויבותו ליחסי ארה"ב ובריטניה. למעשה, בדומה לנשיא הצרפתי החדש, גם בראון יזכה לאמון ציבורי מחודש, שאבד לחלוטין לבלייר. אמון אשר עשוי להשפיע בהכרעות בתחום יחסי החוץ. שלושת האישים - מרקל, סרקוזי ובראון - מייצגים את תפיסות ארצם בדבר החשיבות בהפעלת לחץ כבד על איראן, ומבטיחים כי האופוזיציה האירופאית לפעילות האמריקנית ב-2003 לא תחזור.

תמיכה חשובה מקבלים האמריקנים מממשלת יפן, אשר מחזיקה עדיין חיילים במפרץ ואף שוקלת להגביר את הסיוע. היפנים הם גם גורם חשוב בהטלת הסנקציות נגד איראן, צעד הקשור בתפיסתם, למתווה הפעילות כנגד הצפון קוריאנים. בשבוע הבא, מתכננת ממשלת ארה"ב להגיש למועצת הביטחון באו"ם חבילה חדשה של סנקציות נגד איראן, והיא תזדקק לתמיכה של ארבעת המדינות הללו, בניסיונות לשכנע את רוסיה וסין להצטרף ללחץ על איראן.

הממשל האמריקני פועל כיום בכל מסלול אפשרי בכדי, כמו שאומרים האמריקנים בעצמם, "לחתוך את ההפסדים" - מינויו של צאר מלחמה, תגבור החיילים המסיבי, הפעלת לחץ על חברות נאט"ו להגביר את הסיוע למלחמה, המאבק בקונגרס בנושאים הקשורים למלחמה בעיראק ועוד, מזכירים גם את רצונו של הנשיא הנוכחי לפרוש מתפקידו עם מורשת חיובית ולא שנויה במחלוקת, כפי שהם פני הדברים כיום.

האם הפעילות אכן תראה פירות? התשובה לשאלה זו, קרוב לוודאי, תתקבל כבר בחודשים הקרובים.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---