|
משבר פוליטי בקייב
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים המלחמה הקרה השנייה
פורסם : 05/04/2007, 22:42
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
מאבקי הכוחות באוקראינה, בין הנשיא הפרו-מערבי ויקטור יושצ'נקו ובין ראש הממשלה הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ', הובילו את הנשיא להכריז על הקדמת הבחירות, חרף התנגדותו של ראש הממשלה. על אף שיזם את המהלך, יושצ'נקו צפוי לגלות כי מאזן הכוחות בפרלמנט לא ישתנה בהכרח לטובתו.
בתחילת השבוע ביטל במפתיע נשיא אוקראינה, ויקטור יושצ'נקו, ביקור במוסקבה, בו אמורים היו לעלות לדיון סוגיות השנויות במחלוקת אשר נוגעות ליחסי המדינות, דוגמת הגבולות ונושאים נוספים.
מערכת היחסים המורכבת של יושצ'נקו עם הקרמלין, ועם ראש ממשלתו הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ', אותו מאשים יושצ'נקו בכך שהוא נוטל לעצמו עוד ועוד סמכויות, הגיעה לנקודת שפל חדשה ביום שני, עת הודיע יושצ'נקו על פיזור הפרלמנט, פחות משנה מאז הבחירות האחרונות, ועל עריכת בחירות חדשות, ככל הנראה ל-27 במאי.
ראש הממשלה ינוקוביץ' הגיב בתקיפות והודיע כי הוא אינו מקבל את פיזור הפרלמנט, וזה ימשיך לפעול כרגיל עד שתיענה פנייתו לבית המשפט העליון לחוקה, אליו פנה ינוקוביץ' במטרה לקבוע האם הודעתו של יושצ'נקו. ינוקוביץ', הנהנה מרוב בפרלמנט ובקבינט, הזדרז לנצל אותם בכדי למנוע בפרלמנט העברה תקציבית לצורך מימון הבחירות החדשות. בקבינט לעומת זאת, הודיע שר ההגנה אנטולי גרישנקו, מאחרוני תומכיו של יושצ'נקו בממשלה, כי הצבא יעמוד מאחורי כוונת הנשיא לפזר את הפרלמנט.
בתגובה להתגוששות המנהיגים, התארגנו במהרה שתי הפגנות מחאה – אלפים מתומכיו של ינוקוביץ', חלקם כחולים-לבנים, תומכי מפלגת המחוזות שלו, וחלקם אדומים, בני בריתו החברים במפלגה הקומוניסטית, התאגדו מסביב למאהל מחאה שהוקם מול משרדו של הנשיא יושצ'נקו. במקביל, התאספו מאות מפגינים כתומים בכיכר העצמאות, וקראו לפיזור הפרלמנט, אך גם את הכיכר הזו שטפו אנשיו של ינוקוביץ' כעבור זמן מה.
על אף שנראה כי ראש הממשלה שולט ברחוב, כמה מ"תומכיו" שהתראיינו לרשתות זרות הודו כי קיבלו 20 דולר בעבור השתתפותם בהפגנה, סכום כסף נכבד באוקראינה. בסוף השבוע שקדם לאירועים האחרונים, התקיימה תהלוכה של רבבות מפגינים שתמכו בנשיא יושצ'נקו, ועל אף הירידה בפופולאריות שלו, נראה כי הוא עדיין מסוגל להוציא המונים לרחובות, והעדרם של אלו בליל ההפגנות האחרון נבע, על פי דובריהם, מהרצון להימנע מהתלקחות אלימה בין המחנות היריבים.
יושצ'נקו וינוקוביץ' עוד הספיקו להיפגש בארבע עיניים, לשיחה בת ארבע שעות, שבה ניסה הנשיא לשכנע את ראש הממשלה לקבל את הצו הנשיאותי התקף על פי החוקה, אולם לפי שעה, ינוקוביץ' מסרב למהלך. יושצ'נקו לעומת זאת, הצליח להשיג תמיכה גורפת מכל 24 מושלי המחוזות באוקראינה, והתריע בפני ראשי כוחות הביטחון לבל יתערבו במערכת הפוליטית בתקופה רגישה זו.
יושצ'נקו - שוב במצוקה. צילום: מחלקת המדינה
כתום דהוי
המהפכה הכתומה ב-2004 נטעה תקוות רבות בלבם של אוקראינים רבים, שרצו לראות את המדינה שלהם עולה על דרך הדמוקרטיה, ומתקרבת למערב בכלל ולאיחוד האירופי בפרט. באותם ימים של אופוריה מצד הפרו-מערביים, סבר העם באוקראינה כי יושצ'נקו יצליח להשלים את המהפכה גם מבחינה חוקתית, אל משבר הגז עם רוסיה בינואר 2006, אילץ את יושצ'נקו למצוא פשרה עם המחנה הפרו-רוסי.
בחודש יולי עברה המפלגה הסוציאליסטית לתמוך בינוקוביץ', ובכך חילצה אותו מהאופוזיציה. באוגוסט של אותה שנה, נחתם בין הנשיא וראש הממשלה הסכם שבו יושצ'נקו מינה את ינוקוביץ' לתפקיד ראש הממשלה, ובתמורה התחייב ינוקוביץ' לתמוך במדיניותו של יושצ'נקו.
הקואליציה המקורית של ינוקוביץ', בת 240 מתוך 450 חברי הפרלמנט, התחזקה בחודש שעבר, עם המעבר של 11 חברי פרלמנט ממפלגת "אוקראינה שלנו", לקואליציה של ינוקוביץ', שהצטרפו למניין עורקים מקודם, וכעת גודלה של הקואליציה הוא 260 חברים. יושצ'נקו הבין כי אם המגמה תימשך וינוקוביץ' ישיג תמיכה של 300 חברי פרלמנט או במלים אחרות שני שלישים, הוא יוכל להעביר שינויים בחוקה כאוות רצונו.
השסע החברתי-פוליטי באוקראינה עמוק ביותר, וחופף במספר קטגוריות. במערב המדינה תומכים רוב האזרחים בהתקרבות לאירופה, ואילו בדרום מזרח המדינה, אזור הגובל עם רוסיה, תומכים במדיניות פרו-רוסית. המערב הוא חקלאי באופיו ואילו המזרח מתועש יותר. במערב האוכלוסייה דוברת אוקראינית בעיקר, ובמזרח נמצאים רוב שמונה מיליון דוברי הרוסית במדינה בת 47 מיליון האזרחים.
כיום ישנן חמש מפלגות בפרלמנט – מפלגתה של יוליה טימושנקו, ראש הממשלה לשעבר ואחת ממנהיגות המהפכה הכתומה ומפלגתו של יושצ'נקו - אוקראינה שלנו, זוכות לתמיכה במערב המדינה. מפלגת המחוזות של ינוקוביץ' המפלגה הקומוניסטית והמפלגה הסוציאליסטית, מקבלות את תמיכתן מהמזרח. תושביה דוברי הרוסית של אוקראינה מעוניינים בשדרוגה של השפה הרוסית למעמד של שפה רשמית, והרדיקליים שמביניהם אף מעוניינים להיפרד מאוקראינה ולכונן מדינה עצמאית או להצטרף לרוסיה.
לכן, הויכוח הפוליטי באוקראינה גולש לא פעם גם לרחוב. העובדה שיושצ'נקו הזהיר את ראשי הצבא לבל להתערב באירועים הפוליטיים, וכן הצהרתו של שר ההגנה על כך שהצבא עומד מאחורי הנשיא, רק מדגימה את רגישות הסיטואציה שנוצרה, המוגדרת באוקראינה כמשבר הפוליטי החמור ביותר מאז המהפכה הכתומה ב-2004.
באוקראינה רואים רבים בראש הממשלה ינוקוביץ' אחראי להרעלתו של הנשיא יושצ'נקו באמצעות רעל הדיוקסין, אשר השחית את פניו בתקופה שקדמה לבחירות 2004. באוקראינה מודעים לקשריו ההדוקים של ינוקוביץ' עם נשיא רוסיה פוטין אשר תמך בו בגלוי במערכת הבחירות ההיא, וכן לקשריו של ינוקוביץ' עם הפשע המאורגן באוקראינה.
פוטין - בוחש מאחורי הקלעים. צילום: הקרמלין
סיפורו של אוליגרך
חבורת האוליגרכים ילידי חבר העמים, אותם אנשי עסקים שעשו הון אגדי בתוך זמן קצר לאחר התפרקותה של בריה"מ, מתחלקת באופן גס לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה, היא קבוצת האוליגרכים שהפכו לאויביו של נשיא רוסיה פוטין וביניהם ניתן למנות את מיכאל חודורקובסקי, בוריס ברזובסקי וולדימיר גוסינסקי. הקבוצה השנייה היא הקבוצה בעלת הקשרים הטובים עם הקרמלין ובראשה האיש העשיר ברוסיה והשני בעושרו בקרב יהודי העולם - רומן אברמוביץ'. חבר של כבוד בקבוצה זו,הוא רנאט אחמטוב "ששוויו" מוערך בקרוב ל-12 מיליארד דולר, מה שהופך אותו בגיל 40 לאיש העשיר באוקראינה.
אחמטוב הוא חבר במפלגתו של ינוקוביץ' ובפרלמנט האוקראיני מאז בחירות 2006. הוא עשה שימוש בהונו לא פעם בכדי לסייע לינוקוביץ', כמו למשל במהלך הבחירות לנשיאות ב-2004. הוא מוסלמי, טטארי-אתני, ובבעלותו בנקים, חברות השקעה ומכרות ברזל. הוא מגיע מאזור דונבאס, האזור המזרחי ביותר באוקראינה, ונחשב לסנדק הפשע באזור זה. אחמטוב מעולם לא הורשע באף עבירה, בניגוד לשותפיו העסקיים, שגם סיימו את חייהם בידי מתנקשים.
היכרותו של ינוקוביץ' עם ראשי הפשע וקשריו עם הקרמלין, ליבו תיאוריות קונספירציה רבות באוקראינה – עריקתם של כ-20 חברי פרלמנט בסך הכל מאז בחירות 2006 לצדו של ינוקוביץ' אינה נתפסת כמקרה בעיני תומכי תיאוריות הקונספירציה. הם גם מציינים כי ינוקוביץ' בחר לפנות לבית המשפט לחוקה ולא לבית המשפט העליון ולא בכדי – בית המשפט העליון הוא זה שהכריז על ניצחונו ב-2004 כמפוברק, ולעומת זאת בית המשפט לחוקה פסק לטובתו של ינוקוביץ' לא פעם. מתנגדיו של ינוקוביץ' טוענים כי הוא דאג "לשמן" את השופטים בבית המשפט לחוקה.
יוליה טימושנקו
ויקטור יושצ'נקו איבד תמיכה עד כה לא רק בפרלמנט, כי אם גם ברחוב. מי שבעבר נתפס כסמל למהפכה ואשר כמעט שילם על כך בחייו, התקשה מאז להנהיג את אוקראינה, וכשל מלקיים את הבטחותיו באשר לשגשוג כלכלי במדינה. לעומתו, מתחזקת ועולה דמותה של יוליה טימושנקו היפה, מי שעמדה לצדו של יושצ'נקו במהלך המהפכה וכיהנה כראש ממשלה, עד שבשל חילוקי דעות, החליט יושצ'נקו לפטרה.
טימושנקו נהנית מאהדה גוברת בציבור ולעתים רואים בה את אחרונת הלוחמות למען הדמוקרטיה באוקראינה. פיזור הפרלמנט בידי יושצ'נקו, עשוי לחשוף בפניו מציאות חדשה שבה טימושנקו מעבירה לידיה נתח הגון מבוחריו של יושצ'נקו, ומתחרה עם ינוקוביץ' על תואר המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט. יושצ'נקו, אשר פיטר אותה בעבר, מבין כיום כי הוא תלוי בטימושנקו במידה רבה ביותר, הגם שהיא עשויה לרוץ לבחירות לנשיאות אוקראינה שאמורות להתקיים עוד שלוש שנים לכל המאוחר.
כעת נמצאת המערכת הפוליטית האוקראינית, הקפואה בלאו הכי, בהמתנה, עד שיוברר האם אכן תערכנה בחירות לפרלמנט בחודש הבא. הציבור האוקראיני חושש מפני התדרדרות ביטחונית, במידה ותומכיו של ינוקוביץ' יסרבו לקבל את פיזור הפרלמנט מצד אחד, או במידה ויושצ'נקו יכריז על מצב חירום, כתגובה לביטול הצו הנשיאותי להקדמת הבחירות על ידי בית המשפט העליון לחוקה במדינה.
קשה להעריך את תוצאות הבחירות במאי 2007, אך נראה כי כך או אחרת, לא יתרחש שינוי עמוק בקיפאון הפוליטי בו נמצאת אוקראינה, כל עוד מנצח המהפכה הכתומה, ויקטור יושצ'נקו, יושב על כס הנשיאות.
| |
|
|
|
|
