|
לקראת סיום תפקידו של קופי ענאן
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים המלחמה הקרה השנייה
פורסם : 08/02/2006, 17:19
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
לאחר תום מלחמת העולם השנייה ב-1945, התכנסו בסן פרנסיסקו נציגים מחמישים מדינות ריבוניות שהחליטו להקים ארגון על מדינתי חדש, שבין מטרותיו השכנת השלום בין העמים, שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי הכלכלה החינוך והרווחה וכן שמירה על זכות ההגדרה העצמית והריבונות של המדינות. כך נולד ארגון האומות המאוחדות, אליו הצטרפו עוד כ-140 מדינות במהלך השנים.
האו"ם מפעיל כיום עשרות ועדות וארגונים במגוון תחומים- זכויות אדם, סיוע כלכלי וכוחות צבא להשכנת שלום באזורי סכסוך.
הגוף החזק והבולט של האו"ם הוא מועצת הביטחון, המורכב מחמש חברות קבועות - ארה"ב, סין, רוסיה, בריטניה וצרפת (המעצמות הגרעיניות) שהן בעלות זכות וטו על החלטות של המועצה, וכן 10 חברות זמניות (לתקופה של שנה או שנתיים) שהן בעלות זכות הצבעה אך לא זכות וטו. מועצת הביטחון היא בעלת סמכויות חשובות כגון הסמכות להפעיל כוח צבאי והסמכות להפעיל סנקציות כלכליות כנגד מדינה מסוימת. חמש מהחברות הן אסיאתיות או אפריקניות, שתיים מאמריקה הלטינית, אחת ממזרח אירופה ושתיים ממערב אירופה ושאר העולם.
המזכיר הכללי
לאורך שנות פעילות הארגון, עמדו בראשו 7 מזכ"לים (שמונה, אם לספור את היו"ר הזמני סר גולדווין ג'ב הבריטי, שכיהן בתפקיד פחות משנה).מזכ"ל האו"ם קופי ענאן, נכנס זה מכבר לשנתו האחרונה בתפקיד והוא יוחלף בתחילת השנה האזרחית הבאה. תפקיד מזכ"ל האו"ם וחשיבותו ידעו עליות ומורדות לאורך השנים, אך מאז תום המלחמה הקרה, נראה כי מעמד האו"ם מתחזק, ובוודאי מעמדו של העומד בראשו.
קופי ענאן - לקראת סיום תפקידו (צילום: מחלקת המדינה האמריקנית)
בשנות פעילותו של האו"ם כיהנו מספר מזכ"לים בולטים:
דאג המרשלד - המזכ"ל השני בתפקיד, נבחר במקומו של טריגווה לי הנורווגי, היה בנו של ראש ממשלת שבדיה ונצר לשושלת דיפלומטים ששירתו בשבדיה עוד מהמאה ה-17. הוא היה למזכ"ל הראשון שביסס את תפקיד המזכ"ל מבחינה ארגונית בכך שבנה מערכת אדמיניסטרציה מסועפת, ויצק לתוך התפקיד תוכן ביצועי כמו תיווך בין מדינות וניסיונות להשכנת שלום. בין פעולותיו ניתן למנות, נסיונות תיווך בין ישראל למדינות ערב, כולל סיום המשבר הבינלאומי שפרץ בעקבות מלחמת סיני וכינון כוח או"ם במקום, ותיווך בין סין לארה"ב בסוגיית שבויים ממלחמת קוריאה.
פעולתו האחרונה הייתה המשבר בקטנגה, חבל ארץ בדרום מזרח קונגו העשיר במחצבים, שלאחר תום הקולוניאליזם הבלגי ניסה להתנתק מבלגיה (למעשה היו אלה המתיישבים הבלגים בסיוע ממשלתם שניסו להכריז על עצמאות בכדי שיוכלו לשמר את האזור העשיר בידי בלגיה). בעיצומו של המשבר, התרסק מטוסו של המרשלד, שטס מעל צפון רודזיה (זמביה) בנסיבות שנותרו מיסתוריות עד היום.
או טאנט - המזכ"ל הבורמזי שנכנס לתפקיד במקומו של המרשלד, כיהן בתפקיד בשיאה של המלחמה הקרה, בין השנים 1971-1961. במהלך כהונתו הוא הספיק לתווך בזמן משבר הטילים בקובה, וזכה לביקורת נוקבת מצד ארה"ב וישראל, כשאפשר לכוחות האו"ם בסיני, שישבו שם מאז שנת 1957, לעזוב את המקום ולהתיר לכוחות צבא מצריים להיכנס במקומם.
קורט וולדהיים - לשעבר קצין באס.אס הנאצי, החליף את או טאנט בתפקיד. וולדהיים שיקר לגבי עברו ורק בשנת 1986 נחשף שהיה קצין בכוחות הכיבוש הגרמניים ביוון וכי ככל הנראה היה מעורב בפשעי מלחמה. במהלך הקדנציה של ולדהיים עברה אחת ההחלטות הקשות ביותר של האו"ם כנגד ישראל, ההחלטה להשוות את הציונות לגזענות. שגריר ישראל לאו"ם באותם ימים, חיים הרצוג, לימים נשיא ישראל, קרע באותו מעמד את הדף עליו נכתבה החלטה, שבוטלה רק 16 שנים לאחר מכן, ב-1991.
ולדהיים נבחר לכהונה שנייה בשנת 1976 ונכשל בניסיון לזכות בכהונה שלישית ב-1981 בשל וטו שהטילה על כך סין. בשנת 1986 הוא נבחר לנשיאות אוסטריה וכאשר נחשף עברו האפל הוא הפך למצורע ברוב העולם, למעט בארצות ערב ובותיקן, וכיהן עד שנת 1992.
בוטרוס ר'אלי, מצרי-קופטי ושר החוץ של מצרים בין השנים 1991-1977 (בתקופה זו היה מעורב בהשגת הסכמי השלום עם מצרים), נבחר לתפקיד בתחילת 1992 והחליף את פרז דה קוויאר הפרואני. הוא המזכ"ל היחיד שכיהן רק קדנציה אחת (ארה"ב הטילה וטו על האפשרות שייבחר לקדנציה נוספת).
עננה כבדה אפפה את כהונתו, מאחר ובזמן שירותו כמזכ"ל האו"ם התבצע רצח העם ברואנדה שגבה על פי ההערכות כ-800,000 קורבנות בשלושה חודשים, וכמזכ"ל לא הצליח להביא לסיום הטבח (אגב, האחראי על כוחות שמירת השלום של האו"ם באותו זמן היה קופי ענאן). ארה"ב וישראל טענו רבות כלפי בוטרוס ר'אלי על כך שהוא לא הוגן כלפי ישראל, מה שהביא למעשה לסיום תפקידו בשנת 1997.
קופי ענאן - מחליפו של ר'אלי, ענאן הוא דיפלומט גנאי הנשוי לעו"ד שבדית, אחייניתו של ראול ולנברג. קופי ענאן הוא המזכ"ל הנוכחי של האו"ם, ובעוד שהוא מוערך בקרב חלק גדול מהמדינות, קיימת עליו ביקורת רבה בשל מעורבותו (או יותר נכון אי מעורבותו) בג'נוסייד של הטוטסי בידי ההוטו ברואנדה.
ישראל מצידה, הביעה לא אחת תרעומת על מעורבות כוחות האו"ם בפרשת החיילים החטופים בלבנון - בפרשה זו נחטפו שלושה חיילים ישראליים בידי כוחות החיזבאללה לעיניהם של אנשי האו"ם שלא התערבו, למרות שהחטיפה היוותה הפרה בוטה של החלטות האו"ם, והמנדט של הכוחות בשטח היה למנוע מעשים כאלה. ישראל אף הצליחה להוכיח כי ענאן ידע על העניין (על כך שכוחות האו"ם צפו בנעשה) וניסה להסתיר זאת.
פרשה אחרת שנקשרה בשמו של קופי ענאן היא פרשת השחיתות בתוכנית "נפט תמורת" מזון שהפעיל האו"ם בכדי לאפשר לעיראקים לרכוש מוצרי יסוד בתמורה לנפט שלהם. מסתבר שרבים, כולל בנו של ענאן קוג'ו, היו מעורבים בשחיתות שנגעה למתן החוזים השמנים (סך הנפט שנשאב מוערך בלמעלה מ-60 מיליארד דולר בשנים בהן פעלה התוכנית) כאשר בתמורה לשוחד גדול קבעו את זהות החברות שישתתפו בתוכנית.
רבים אחרים קיבלו ממשטרו של סדאם חוסיין כסף, ביניהם אנשי תקשורת מערביים בכדי לקדם את האינטרסים של עיראק.
האמריקנים לא מרוצים בלשון המעטה מכהונתו של קופי ענאן ובשבועות האחרונים הם מצויים על מסלול התנגשות עם האו"ם, לאחר שסגנו של ענאן מתח ביקורת נוקבת על ההתנהלות האמריקנית וכינה אותה צבועה. בתגובה הזכירו האמריקנים כי הם תורמים 22% מתקציב האו"ם וכן את העובדה כי ניו יורק מארחת את בניין האו"ם ותעלמת מעבירות החנייה והתנועה של אלפי הדיפלומטים המסתובבים בשדרותיה. מבחינת האמריקנים, האו"ם במתכונתו הנוכחית מיותר, ולדעתם יש לבחון ביצוע רפורמות מקיפות בגוף זה.
מי יחליף את ענאן ?
במקור, הרעיון שגובש היה לקיים סבב בין היבשות, כך שכל יבשת מקבלת שתי קדנציות. בפועל לא הייתה הקפדה מלאה על כך - אירופה קיבלה את הכהונה מ-1946 עד 1961, אסיה עד 1971, אירופה שוב עד 1981 אמריקה עד 1991 ואפריקה ב-15 השנים האחרונות.
ככל הנראה, מזכ"ל האו"ם הבא יהיה ממדינה אסיאתית כלשהי (אך לא מסין מאחר ואת התפקיד לא מאייש נציג מאחת המעצמות) וכרגע ישנם מועמדים מדרום קוריאה, תאילנד, סינגפור וסרי לנקה. איש לא פוסל מועמד מפתיע שיגיע לאו דווקא מאסיה, אך יהא עליו לזכות בתמיכת 5 החברות הקבועות במועצת הביטחון.
| |
|
|
|
|
