|
מדינות יוגוסלביה - 15 שנים אחרי
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים המלחמה הקרה השנייה
פורסם : 02/02/2006, 18:35
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
סרביה, קרואטיה, סלובניה, בוסניה, מקדוניה ומונטנגרו היו מדינה אחת בתקופת הגוש הקומוניסטי, מסיום מלחמת העולם הראשונה ועד לנפילתו ב-1991. סקירה מיוחדת במלאת 15 שנים להתפרקותה של יוגוסלביה - מה עבר על המדינות שהרכיבו אותה ומה צפוי להן בעתיד.
יוגוסלביה קמה לאחר מלחמת העולם ה-1. בין 1941-1918 הייתה יוגוסלביה ממלכה, בזמן מלחמת העולם השנייה היא הייתה נתונה לכיבוש נאצי ולאחר תום המלחמה קמה מחדש כמדינה קומוניסטית.
חרף היותה כזו, שמרה יוגוסלביה על מסלול עצמאי ולא הצטרפה לברית ורשה. המרשל טיטו, מנהיג הפרטיזנים ביוגוסלביה והאיש המזוהה עם יוגוסלביה יותר מכל, כיהן למן הקמתה ועד שנת 1953 כראש ממשלה, ומאותה שנה כנשיא והמנהיג הבלתי מעורער עד מותו בשנת 1980. טיטו השכיל יותר מכל אחד אחר לשמר את הדבק בין הקבוצות האתניות השונות ביוגוסלביה, ולאחר מותו החלה תסיסה בין העמים, תסיסה שהובילה למלחמת אזרחים קשה החל משנת 1991, כאשר יצאו לעצמאות המדינות השונות שהרכיבו את יוגוסלביה.
מלחמת האזרחים ביוגוסלביה הייתה עקובה מדם וגבתה בסיכומו של דבר למעלה מ-300,000 קורבנות והותירה אחריה מיליוני פליטים. היא נמשכה ברמות עוצמה שונות במשך 10 שנים עד שנת 2001 כאשר התחלקה לשני שלבים: בין 1995-1991 הייתה המלחמה בעיקר בין הצבא הסרבי לבין הקרואטים והבוסנים, ומ-1996, התמקדה המלחמה בין מיליציות חמושות, בעיקר בקוסובו.
במלחמות אלה הואשמו הסרבים (ויותר מאוחר גם קרואטים) בביצוע פשעי מלחמה- הקמת מחנות ריכוז, טיהור אתני, מעשי אונס וביזה המוניים ועוד. במלחמה זו עלו וצפו יריבויות העבר, בעיקר הטענה הסרבית כי במהלך מלחמת העולם השנייה לחמו הסרבים כנגד הכיבוש הנאצי ואילו הקרואטים תמכו בו.
במלחמה זו בלט גם הקיטוב הדתי בין הסרבים-אורתודוכסים, הקרואטים-קתולים והבוסנים-מוסלמים. המלחמות שהתחוללו בשטחי יוגוסלביה לשעבר נפסקו לאחר התערבות כוחות נאט"ו, הן ב-1995 והן ב-1999 ופעולות האיבה הגיעו לסיומם בסוף שנת 2000 עם הסגרתו של מילוסביץ', מנהיגה האוטוריטרי של סרביה לבית הדין לפשעי מלחמה בהאג.
מדינות יוגוסלביה - תמונת מצב
סרביה ומונטנגרו - שמה הרשמי של הרפובליקה שבעבר הייתה הדומיננטית באיחוד היוגוסלבי. המדינה היא למעשה פדרציה בין סרביה ומונטנגרו, ובחוקה שנחתמה לפני 3 שנים בדיוק (פברואר 2003), נקבע כי לאחר 3 שנים תוכל כל רפובליקה לקיים משאל עם אם יהיה ברצונה להיפרד. קרוב ל-11 מיליון בני אדם חיים בשטחה (כ-102,000 קמ"ר) והפיצול האתני בה עדיין גדול, פילוג בעל פוטנציאל להתנגשויות אתניות גם בעתיד. האוכלוסייה הסרבו-מונטנגרית מורכבת מ-62.5% סרבים (נוצרים-אורתודוכסים), 16.5% אלבנים (מוסלמים), 5% מונטנגרים, 3.5% הונגרים (קתולים) ועוד.
סרביה, שסבלה קשות ממלחמת האזרחים, ממתקפות נאט"ו ומשלטונו של מילוסביץ', מנסה להשתקם כלכלית, גם בעזרת הקהילה הבינלאומית, שאף ניאותה למחוק לה חובות בהיקף של 5-4 מיליארד דולר כבר בשנת 2001. אולם, גם כיום המצב לא פשוט כלל - למעלה מ-30% אבטלה, אינפלציה גבוהה (15.5%) ו-30% מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני, מצביעים על כך שיחלפו לא מעט שנים עד שהיא תשתקם ואולי אף תוכל להצטרף לאיחוד האירופי.
נשיא סרביה, בוריס טאדיץ' (מימין). גם כיום המצב לא פשוט (צילום: מחלקת המדינה האמריקנית)
קרואטיה - הרפובליקה השנייה בגודלה מבין הרפובליקות שהרכיבו את יוגוסלביה, 56,000 קמ"ר שטחה, וחיים בה 4.5 מיליון תושבים. בניגוד לסרבים שנמצאו במלחמות לכל אורך שנות ה-90, יצאה קרואטיה ממעגל המלחמה כבר לפני עשר שנים, הצליחה להשתקם בקצב נאה ומנהלת בימים אלו מגעים עם האיחוד האירופאי מתוך מטרה להתקבל לחברות בו. תיירות בפריחה, ענף בנקאי צומח וגידול בהשקעות זרות, מהווים בסיס לגידול ברמת החיים בקרואטיה. בניגוד לסרביה, בקרואטיה יש רוב לאומי מוצק של כ-90% קרואטים, המותיר רמת מתח נמוכה בין הקבוצות האתניות השונות.
בוסניה - המדינה השלישית בגודלה (4 מיליון בני אדם החיים על שטח של 51,000 קמ"ר), היא המדינה שסבלה יותר מכולן במהלך מלחמת האזרחים, הן מבחינת הפגיעות בנפש ורכוש, והן מבחינת כמות הפליטים. אחד האירועים הטראומטים מבחינת הבוסנים הוא הטבח בסרברניצה בשנת 1995, כאשר הסרבים רצחו 8,000(!) בוסנים במשך 5 ימים בלבד. השיקום של בוסניה איטי ביותר, מאחר ועדיין קיים מתח עדתי-דתי קשה בבוסניה, מדינה שאוכלוסייתה מורכבת משלושה מיעוטים גדולים- 48% בוסנים, 37% סרבים ו-14% קרואטים.
כיום, מנסה בוסניה לבנות רפובליקה דמוקרטית ולהשאיר מאחוריה את העבר - כוח נאט"ו שפיקח על שביתת הנשק שלאחר המלחמה, הוחלף בכוחות מהאיחוד האירופי והכלכלה הבוסנית עוברת תהליכי הפרטה. למרות זאת, קרוב למחצית מהמשק שלה עדיין מוגדר כ"כלכלה שחורה" ועל אף התרומות הגדולות מבחוץ היא תהיה חייבת לפתור נושא זה אם ברצונה להתפתח.
סלובניה - המדינה היחידה שלהתפרקות יוגוסלביה הייתה עלייה השפעה חיובית בלבד. מלחמת העצמאות הסלובנית נמשכה עשרה ימים בלבד במהלכה נהרגו 18 סלובנים ומאז היא עצמאית לחלוטין, ואינה קשורה למלחמות האחרות שהתרחשו מעבר לגבולה. המדינה הקטנה ששטחה כשטח ישראל (כ-20,000 קמ"ר), מאוכלסת בידי 2 מיליון תושבים בלבד, ומציגה כלכלה ורמת חיים מערבית לכל דבר. בשנת 2004 צורפה סלובניה לאיחוד האירופי ואף התחייבה לעבור לשימוש ביורו עד שנת 2007. באותה שנה אף הציגה סלובניה אינדיקציה נאה לרמת הפיתוח הכלכלי שלה, כשהייתה למדינה הראשונה ממדינות מזרח אירופה החדשות ששינתה את הסטאטוס שלה בבנק העולמי, ממדינה המקבלת סיוע למדינה תורמת.
מקדוניה – משתרעת על פני 25,000 קמ"ר ומאכלסת שני מיליון תושבים. מקדוניה עלתה לכותרות בשל סכסוך מעניין שיש לה עם יוון - היוונים זועמים על כי מקדוניה מכונה בשם זה (בשל שייכותו ההיסטורית- אלכסנדר מוקדון וכו') ומנסים להביא לשינויו, ובעבר אף החרימו במשך קרוב לשנתיים את מקדוניה. כיום, מנהלות המדינות יחסי מסחר תקינים, אך דרישתה של יוון לשינוי השם נותרה בעינה. המדינה ההררית (היחידה מבין מדינות יוגוסלביה לשעבר שאין לה מוצא לים), זכתה בעצמאות בשקט יחסי, אולם בשנים 2001-2000 ניסו המקדונים לבצע טיהור אתני ולגרש את המיעוט האלבני (רבע מאוכלוסיית מקדוניה) אל מחוץ למדינה, בטענה שהוא זומם לספח את מערב מקדוניה לאלבניה. חמישית מהכלכלה המקדונית היא כלכלה שחורה ואחוז האבטלה מתקרב ל-40%.
מביטים לעתיד
מדינות יוגוסלביה לשעבר, שהתייצבו לאחר שנים של אלימות, מנסות כיום לעלות על מסלול התקרבות למערב. מתוכן, סלובניה היא כבר חברה באיחוד האירופי וקרואטיה בדרך לכך.
בסרביה, מקדוניה ובוסניה, נותר המצב הדמוגרפי בעייתי, ובנוסף למצב הכלכלי הלא קל והפשיעה והשחיתות הרבה, קיימת אפשרות להתלקחות גם בעתיד.
| |
|
|
|
|
