המתקפה הסורית והמצרית ביום כיפור של שנת 1973 תפסה את ישראל בלתי מוכנה והצבאות הערביים זכו להישגים ניכרים בימיה הראשונים של המלחמה. בישיבת הממשלה ובנוכחות הרמטכ"ל ב-9.10 עלתה לראשונה לדיון האופציה הגרעינית. עם סיומה של הישיבה הוכרזה לראשונה כוננות גרעינית בישראל.  

ב-6.10.73 פתחו הסורים ברמת הגולן והמצרים בסיני במתקפת פתע נגד ישראל. הימים היו ימי המלחמה הקרה – העולם חולק לשני חלקים – גוש מערבי בראשות ארה"ב והגוש הקומוניסטי בראשות ברה"מ. כל המדינות בכל אחד מהגושים היו כבולות האחת לשנייה בהסכמי הגנה צבאיים – ברית נאט"ו במערב וברית ורשה במזרח. מתקפת צבאות ערב תפסה את ישראל בלתי מוכנה והצבאות הערביים זכו להישגים ניכרים בימיה הראשונים של המלחמה. בצפון, התקרבו הסורים במהירות לכיוון גשר בנות יעקב, ממנו יכלו לאיים על הגליל, ואילו בדרום צלחו מספר דיוויזיות מצריות את התעלה וחדרו לתוך סיני. מעריכים כי כבר בימיה הראשונים של המלחמה בסיני נהרגו 500 חיילים (קרוב למספר הנופלים בכל מלחמת ששת הימים) וקו הביצורים בסיני, שכונה קו בר לב ותוכנן להדוף כל פלישה מצרית קרס לחלוטין.

בעוד שבקרב המפקדים בשטח, ההבנה הייתה כי ההתקפה היא אכן קשה, אך צה"ל יכול להתמודד אתה, פשטה תחושת פאניקה אמיתית בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה ובקרב בכירים במטכ"ל, תחושה שהסתמכה על ידיעות מהחזית. משה דיין, שר הביטחון הכל-יכול של אותה תקופה (שנחשב למומחה בינ"ל לביטחון והצהרתו מספר חודשים לפני המלחמה שצפויות עוד "לפחות עשר שנים של שקט" עדיין הדהדה באוזני כל), שב מהחזית ונתן דיווח קודר לגבי המתרחש. ניסיון כושל למתקפת נגד ביומה השלישי של המלחמה, העצים את תחושות החרדה. תחושה אפוקליפטית התפשטה בחדריהם של מקבלי ההחלטות בירושלים - מושגים כמו "חורבן הבית השלישי", ההרגשה כי העם היהודי עומד בפני שואה נוספת ופניו הנפולים של דיין בטלוויזיה, הם חלק מהדוגמאות שנצרבו בתודעה הקולקטיבית באותם ימים המביעות את חומרת המצב.

אופציה גרעינית או אמצעי סחיטה מהאמריקנים?

בישיבת הממשלה ובנוכחות הרמטכ"ל ב-9.10 עלתה לראשונה לדיון האופציה הגרעינית של ישראל. (על פי דיווחים זרים,כמו גם ספרים שנכתבו בנושא, נטען כי ישראל הצליחה לייצר כבר בשנת 1968 את הפצצה הגרעינית הראשונה ובשנת 1973 היו בידיה של ישראל על פי ההערכות כ-20 פצצות וראשי נפץ גרעיניים). עם סיום הישיבה הוכרזה לראשונה כוננות גרעינית בישראל - טילי יריחו בעלי יכולת נשיאה גרעינית חומשו, כמו גם מספר מטוסי פאנטום.

במקביל להכנות האפשרות לתקיפה גרעינית, הבינה ממשלת ישראל כי כמות הנשק והתחמושת לא תספיק למלחמה ארוכה וכי עליה לפנות לממשלת ארה"ב בבקשה לסיוע צבאי. ממשלת ארה"ב עיכבה את ההחלטה (לימים התפרסם כי הנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה היהודי של ארה"ב, סבר כי רצוי שישראל תקיז מעט דם בטרם תזכה לסיוע מתוך מחשבה שהערבים ישיבו לעצמם מהכבוד שנפגע במלחמת ששת הימים וכך ניתן יהיה להגיע להסדר מדיני ביתר קלות).

בפגישה שנערכה בין השגריר בארה"ב שמחה דיניץ לבין קיסינג'ר, שטח דיניץ בפני קיסינג'ר את הבקשה הישראלית. קיסינג'ר עצמו טען לימים כי בשיחה עלה צליל של איום או סחיטה מצד ישראל - ניתן היה להבין כי אם ישראל לא תקבל סיוע צבאי באופן דחוף, אזי תיאלץ לעשות שימוש בנשק הגרעיני שברשותה. לאישוש הטענה, באו הימים אח"כ שבהם היה זה אותו קיסינג'ר שלחץ לשלוח לישראל סיוע צבאי ואכן הרכבת האווירית יצאה לדרך.

התדרדרות מהירה

בינתיים בישראל חומשו כבר מספר טילי יריחו חמושים בראשי נפץ גרעיניים בעמדות שיגור. הטילים נצפו ע"י לווינים אמריקאים וסובייטים והאיום המרומז שנשמר בסוד יחסי הפך, לפחות למראית עין, לעובדה כי מתקפה גרעינית ישראלית יכולה להתרחש בכל רגע נתון - בריה"מ נזעקה מן העניין והעבירה מידע לידי המצרים על כוונות ישראל (על פי ידיעות שפורסמו לפני כשנה אך הוכחשו מכל וכל ע"י כל הגורמים המעורבים, ברה"מ אף שלחה ואולי אף הספיקה להציב טילים גרעיניים במצרים וכיוונה אותם לישראל).

שתי מעצמות העל הגיבו במהירות (שלא לומר בפזיזות) והעלו את הכוננות הגרעינית שלהן – נרשמה מתיחות שיא בין שתי המדינות אשר נסובה, לכאורה, על מלחמה לא-להן. 11 שנים פחות שבועיים מאז משבר הטילים הקובני שוב היה נדמה כי העולם ניצב בפני אפשרות של מלחמה גרעינית כוללת. בחזית המלחמה עצמה הצליחה ישראל החל מיומה הרביעי של המלחמה לבלום את ההתקפה ואף להבקיע את קווי האויב מאוחר יותר. פחות משבוע מתחילת הלחימה, הורידה ישראל את הכוננות הגרעינית והצליחה להביא את המלחמה לידי הכרעה.

ידיעות בעניין הכוננות הגרעינית במלחמה נותרו חסויות במשך שנים ועדיין לא נחשף כלל החומר. גיבורי הפרשה, ההנהגות הישראלית, המצרית, האמריקנית והסובייטית כבר אינם בין החיים וכעדות נותרו פרוטוקולים ומסמכים חסויים מאותה תקופה. עם הזמן התברר כי ישראל אכן הייתה קרובה להפעיל נשק גרעיני, נשק שלא נוסה על ידה קודם לכן, בכדי לא להפסיד במלחמה, אופציה שכאמור הייתה שקולה לשואה שנייה בעיני מקבלי ההחלטות.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---