|
מגה הר-געש
סיקור ממוקד כלכלה ותרבות
פורסם : 04/08/2006, 17:46
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
בשבועות הקרובים נסקור את כוחותיו של הטבע ואת הנזקים שהם עלולים לגרום - הוריקן בדרגה 5, רעידת אדמה בדרגה 9 או צונאמי שהורג 200,000 אנשים, מתגמדים כולם לעומת הכוח ההרסני הקיים בטבע - מגה הרי געש.
מדינת וושינגטון, ארה"ב, ב-18 במאי 1980, 8:32 בבוקר שעון מקומי
אחרי סידרה של רעידות אדמה קטנות יחסית, המשמעותית מביניהן בעוצמה של 4.2 בסולם ריכטר – התפרץ הר הגעש סיינט הלנס, הממוקם כ-150 ק"מ דרומית לעיר סיאטל – 400 מטרים מפסגת ההר התפוצצו וסלעים נפוצו לכל עבר. 57 בני אדם נהרגו, 250 בתים, 300 ק"מ של כביש ו-25 ק"מ של מסילות רכבת נהרסו כליל.
זו הייתה ההתפרצות הגעשית הקטלנית ביותר בתולדות ארה"ב.
האי סומטרה, דרום מזרח אסיה, 74,000 שנים מוקדם יותר
הערב שירד על האי לא היה שונה מקודמיו, אמנם רעידות אדמה קלות הורגשו פה ושם ועשן היתמר מהר הגעש טובה (Toba), אבל המקומיים כבר הורגלו בכך.
יום או יומיים לאחר מכן, התפרץ הר הגעש בעוצמה המוערכת בפי 10,000 מהתפרצות סיינט הלנס – אפר וולקני כיסה את מרבית השמיים על פני כדור הארץ וגם את פני האדמה – מממצאים שהתגלו לאחרונה עולה הסברה כי אזורים שנמצאים כ-4,000 ק"מ מהר הגעש כוסו ב-35 ס"מ של אפר וולקני.
הטמפרטורות ברחבי העולם צנחו במהירות ב-21 מעלות צלזיוס, ועוד יותר מכך באזורים הגבוהים יותר והגשמים שהגיעו לאחר מכן רק הרעו את המצב – הם היו חומציים, רעילים ושחורים. מהאוכלוסיה האנושית כולה שרדו אלפי פרטים בודדים.
על פי הערכות המדענים, כ-75% ממיני בעלי החיים והצמחים בעולם נכחדו כתוצאה מההתפרצות.
הכינו את הוידאו. צילום: ג'יאו-פאב
מגה הר-געש
בשנת 2000, פיתחה האגודה הלונדונית לגיאולוגיה מודל שנועד לחזות את השפעותיה של התפרצות "מגה הר געש" (Super Volcano) בימינו והממצאים אליהם הגיעו החוקרים, איך לומר – לא מעודדים במיוחד.
נתחיל בחדשות הטובות – איש לא יודע מתי תתרחש ההתפרצות הבאה, ועל פי ההערכה הטובה ביותר, הסיכוי להתפרצות בקרוב הוא נמוך, אך עדיין גבוה פי עשרה מהסיכוי לפגיעה קטלנית של אסטרואיד בכדה"א. ואם זה לא מספיק - המדענים, המשערים שלפחות עשרה מגה הרי געש כאלו קיימים בעולם, הצליחו למצוא רק שבעה מהם עד היום.
דבר אחד ברור לחלוטין – בניגוד להתפתחות מדעית שעשויה לתרום ליירוט אפשרי של אסטרואיד מאיים בעתיד הרחוק, אין לאיש ולו קצה חוט לפתרון שיאפשר להתמודד עם התפרצות געשית עצומת מימדים וזו, לכשתתרחש, תעמיד את המין האנושי בפני המבחן הקשה ביותר שלו – לשרוד שואה אקולוגית.
מה זה בכלל?
מגה הר געש הוא לא הר געש רגיל - חלקם אף נמצאים מתחת לפני השטח ובניגוד להר געש רגיל, בו המאגמה (חומר סלעי מותך, בעל טמפרטורה גבוהה מאוד, הנמצא מתחת לקרום האדמה המוצקת) מתקרבת אל פני השטח ומתפרצת, במגה הר געש היא נעצרת מתחת לפני השטח, ממיסה שטחים נרחבים מתחת ומעל האדמה ומונעת מהגזים הוולקנים המשתחררים לפני ובמהלך התפרצות רגילה מלהגיע לפני השטח, בתהליך שמעלה בצורה ניכרת את הלחץ לקראת ההתפרצות.
טרם ההתפרצות יהיו רעידות אדמה בינוניות באזור, האדמה תתנפח ותיסדק, עד שהרעידה האחרונה תפער את האדמה מספיק כדי לשחרר את האנרגיה. מאגמה תועף לגובה 40 עד 50 ק"מ ומעוצמת הפיצוץ, זרמי הלבה וריכוז הגזים – 90% מצורות החיים ברדיוס של 1000 קילומטר – ימותו. 1000 קילומטרים מעוקבים של לבה יזרמו החוצה (מה שיספיק, לשם ההמחשה, לכסות את כל ארה"ב בשכבה של 5 ס"מ). התפרצות שכזו מתפרשת בממוצע על פני מספר ימים.
ישנם כאלו הטוענים כי התפרצויות ענק עשויות להתרחש כל 50 עד 100 אלף שנים (האחרונה, כאמור, לפני 74,000 שנים) והתפרצויות שהן "רק" גדולות מהממוצע - כאלו המשפיעות רק על היבשת הקרובה להתפרצות - מתרחשות כל 5000 שנים.
כאמור, לא כל האתרים המוגדרים כ"מגה הר געש" הם הרים מעל פני הקרקע. הבולט והנחקר מביניהם הוא פארק ילוסטון בארה"ב.
פארק ילוסטון - פצצה מתקתקת? צילום: ארכיון הפארק
פארק ילוסטון
האגודה הלונדונית, שפיתחה בשנת 2000 מודל לחיזוי השפעות התפרצותו של "מגה הר געש" כזה, התמקדה בפארק ילוסטון בארה"ב, המשתרע על שטח באורך 85 קילומטר וברוחב 45 קילומטר. התפרצויות ענק כאלו מתרחשות, בממוצע, כל 600,000 שנים בילוסטון, וחקר הממצאים הגאולוגים באזור מצביע על כך שהפעם האחרונה התרחשה לפני 620,000 שנים.
המסקנות? מדברות בעד עצמן – כחצי משטח ארה"ב ייקבר תחת שכבת אפר וולקני בין 30 ס"מ למטר אחד (לשם השוואה, רוב בקתות העץ קורסות תחת משקלו של אפר וולקני בעומק 15 ס"מ).
התפרצויות ענק זהות להתפרצויות רגילות בהבדל מרכזי אחד – הגודל שלהם. בניגוד להתפרצות בהר סיינט הלנס, שם נפח המערכת הוולקנית מוערך בקילומטרים רבועים בודדים, כמות המאגמה השוכנת מתחת לילוסטון מוערכת בשטח הגדול פי שלושה מהעיר ניו-יורק כולה.
התפרצות בילוסטון, תיצור ענן בגובה של כ-40 ק"מ ותפזר אפר וולקני שיגיע (בכמויות קטנות יחסית), עד למרכז אירופה. ההשפעה על האקלים העולמי תגרום לצניחה מהירה של כ-10 מעלות צלזיוס לפחות למשך מספר שנים, צניחה שתגרום לשכבת שלג תמידית בחצי הכדור העליון, בצד השמדת כל המערך האקולוגי באזורי קו המשווה. פגיעה שכזו תהרוס הלכה למעשה את החקלאות במזרח אסיה, המספקת מזון לכ-40% מהמין האנושי. ואם זה לא מספיק - שכבת האוזון תיפגע קשות עקב עלייה בריכוז החנקן..
מדענים אחרים שמנסים להרגיע את החששות, טוענים כי הפעילות ביילוסטון הולכת ודועכת, אך מאמינים כי נותר לו היכולת ל"עוד מכה אחת לפחות"...
אז מה עושים?
בניגוד להתחממות העולמית, להצפות ולסערות חזקות – כאן אין את מי להאשים ואין מה לתקן. להתפרצויות אלו חלק נרחב בעיצוב כוכב הלכת שלנו ונראה כי בהתפרצות הבאה, ההתפתחות הטכנולוגית האדירה שעברה על המין האנושי, תבוא לידי ביטוי בדבר אחד בלבד –הפעם יהיו לנו תמונות שנוכל לשמור לדורות הבאים...
| |
|
|
|
|
