עדויות הזוועה על הנעשה בדארפור ממשיכות לזרום למערב. בשנה האחרונה מגבירים האמריקנים והאירופים את הלחץ שלהם על ממשלת סודן, ומעניקים סיבה לאופטימיות בקרב תושבי החבל המוכה, אולם סין והעולם הערבי ממשיכים לעמוד כחוצץ בין המערב וסודן, ומעיבים על מאמצי הסיוע.  

ארבע שנים לערך נמשכת הלחימה בדארפור. החבל הנמצא במערב סודן ונושק לגבול עם צ'אד, חווה זוועות רבות בשנים האחרונות - למעלה מ-300,000 בני אדם, הערכה שמרנית, נספו בשנים האלה ו-2.5 מיליון בני אדם הפכו לפליטים, מתוך אוכלוסייה בת ששה מיליון בדארפור. ממשלת סודן לעומת זאת, מתעקשת כי בדארפור נהרגו עד כה 9,000 אנשים "בלבד", כתוצאה ממלחמת אזרחים, רעב ומחלות, ובשום אופן לא ממעשים של הרג שיטתי.

האסון ההומניטארי לבש צורות רבות לאורך השנים, עת הקרבות זלגו גם לצ'אד השכנה. העולם התעלם זמן רב מהמתרחש בדארפור, אולם בשנה האחרונה החלה להתגבר המעורבות של מעצמות המערב בטיפול במשבר.

3,000 חיילי או"ם, לצדם של 7,000 חיילים מהאיחוד האפריקני פועלים באזור, בעיקר בתחום ההומניטארי. מחנות פליטים בהם מסופק מזון וטיפול רפואי בסיסי כבר נבנו, אך רוב האוכלוסייה בדארפור עדיין נמצאת בסכנת מוות, אונס ורדיפות. התוכנית המקורית של האו"ם הייתה לשלוח 22,000 חיילים לאזור, כוח גדול דיו בכדי להביא לשינוי ממשי במצב הביטחון, אולם ממשלת סודן טרפדה עד כה את המאמצים האלה.

פריסתם של הכוחות שכן הורשו להיכנס לסודן מתבצעת בעצלתיים, ותחושותיהם של משקיפים מערביים הנמצאים בדארפור מזה זמן, היא שהסודנים מעוניינים להרוויח זמן בכדי למנוע את פרסום היקף הזוועות במערב סודן, כמו גם בכדי לאפשר למיליציות הג'אנג'אוויד (המתרגם ל-"שדים הרכובים על סוסים"), המיליציות הערביות שאחראיות באופן ישיר למעשי הטבח, ואשר פועלות בשיתוף פעולה מלא עם הצבא הסודני, להמשיך במסעות הקטל.

לפחות 40 קברי אחים שנמצאו עד כה רק באזור העיר מוקג'אר הנמצאת במרכז דארפור, מהווים עדות דוממת למה שמתרחש עדיין. פליטים מספרים על מעשי טבח המוניים – בגרזנים, בסכינים ובנשק אוטומטי, המתווספים לעדויות על אונס ועינויים במספרים מחרידים.

בית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה היושב בהאג, מנסה לנהל חקירה כנגד ראשי הג'אג'אוויד ושמות כמו קולונל עלי קושאייב מפקד הג'אנג'אוויד, סגנו ומחליפו עדאייף אל-סינה והשר הסודני הבכיר האחראי מטעם ממשלת סודן על הלחימה באזור, אחמד הארון, גורמים לצמרמורת קרה בקרב בני שבט הפור. למרות שכבר נמנו לפחות 51 פשעי מלחמה שונים שנקשרים לאירועים בדארפור, אין לחקירה הזו כל משמעות כרגע מכיוון מאחר שסודן אינה מכירה בסמכותו של בית הדין בהאג.

(CDC :פליטים בדארפור - משוועים לעזרה (צילום

העדויות

איברהים, אחד הפליטים מהזוועות, סיפר לכתב של A.P את אשר חווה: לאחר שנרצחה כל משפחתו, ניסה איברהים להימלט מגורל דומה אולם הוא נתפס ונכלא ביחד עם רבים מבני עמו. מדי יום היו נכנסים אנשי הג'אנג'וויד לתאו ובוחרים מספר קורבנות. לעיני הכלואים הם נהגו לפצח את גולגולתיהם באמצעות גרזן גדול, בעוד שאר הנוכחים מהמיליציה צועקים בהתלהבות "ג'אנג'אוויד". במקרה אחר ראה שני אנשים שנצלבו על חומות הכלא, כשמסמרים נעוצים בראשם ובשאר גופם.

איברהים גם היה עד שמיעה למעשי האונס הקבוצתי הרבים, שנמשכו שעות רבות. אנשי הג'אנג'וויד כינו מעשים אלה "שתילת עגבניות", ביטוי המתייחס לצבע עורם הבהיר יחסית של הפורעים הערביים המכונה בפיהם "אדום", לעומת צבע עורן הכהה של הקורבנות.

עדות דומה נשמעה מפיה של עיישה חמיד, שביחד עם שש מחברותיה יצאה מהמחנה בו שהתה בכדי ללקט מעט עצים. השבע נתפסו בידי אנשי הג'אנג'וויד ונפלו קורבן לאונס קבוצתי אכזרי, בזמן שעיישה בת ה-18 הייתה בהריון מתקדם. 10 ערבים הרכובים על גמלים הם האנשים שתקפו אותן, ולכולן ברור כי הסיכוי שהם ייתפסו וישלמו על מעשיהם – אפסי, למרות שהעדות גובתה על ידי נשים אחרות, וכן אנשי סיוע ששהו במחנה בזמן האירוע.

בשל המסורת המקובלת במדינות מוסלמיות רבות, על פיה אישה הנאנסת ממיטה חרפה על משפחתה, מעריכים בסוכנויות הסיוע של האו"ם כי השימוש במעשי אונס נרחבים אינו תוצר לוואי של המלחמה, אלא טקטיקה להטלת אימה על המורדים בשלטון האימים של הג'אנג'וויד. לדברי אנשי האו"ם, הם תיעדו לפחות 2,500 מקרי אונס שכאלה רק בשנת 2006, אולם להערכתם, בשל הבושה האופפת את הנושא, המספרים גדולים בצורה משמעותית.

הגיבוי הערבי והסיני

האתר ממר"י פרסם באחרונה מאמר הסוקר את הדיון בעולם הערבי סביב המתרחש בדארפור, דיון המתחיל מהקצה הליברלי ועד לקצה הקונספירטיבי. באבכר עיסא, מנהל מערכת היומון הקטרי אל-ראיה ועיתונאי ממוצא סודאני, טוען למשל כי על אף שישנה בעיה בדארפור, היא אינה יכולה להיות מסווגת כטיהור אתני. לדבריו, ההתעניינות הגוברת של ארה"ב בנעשה בדארפור נובעת מהאינטרסים האמריקניים. מאחר וסודן משופעת בנפט, סבור עיסא כי האמריקנים מחפשים דרך לפלוש אליה.

עורכי עיתונים ובעלי טורים בכירים ברחבי העולם הערבי, טוענים כי הפעילות המערבית כנגד סודן, היא כסות ל"פשעים שמבצעות ארה"ב וישראל בעיראק ובפלשתין". לדבריהם, המערב נוהג איפה ואיפה ובעוד שהוא מאפשר הרג בעיראק, בסומליה ובעזה, הוא תוקף את ממשלת סודן.

חאלד אל חרוב הפלשתיני, פרסם מאמר באחד מעיתוני איחוד האמירויות שבו הכה על חטא באופן קולקטיבי: "בדארפור מתרחש אסון יומיומי. לא פעם מספר המתים (הנמנה בדארפור) עם שקיעת החמה עולה על מספר המתים בעיראק, פלסטין ויתר המדינות הערביות גם יחד. נרצחי דארפור הם מספרים נטולי שמות... כיצד זה יכולים אנו כבני אדם - עוד קודם להיותנו ערבים ומוסלמים - לגלות פשרנות בנושא הכרוך במותם של מספר כזה של אנשים מדי יום, ואין אנו שועים אפילו למספריהם של המתים?" (ממר"י 13.5.2007).

כותבים ליברליים אחרים תקפו תיאוריות קונספירטיביות בהן מואשמת ארה"ב בניסיון להשתלט על הנפט הסודני, ארגוני הסיוע האירופיים נתפסים כמיסיונרים שבאו לנצל את הסודנים. גם התיאוריה של שר החוץ הסודאני, מצטפא עת'מאן אסמאעיל, שהגדיל לעשות כשקבע כי היהודים הם אלה העומדים מאחורי הנעשה בדארפור והוסיף כי בידיו הוכחות מוצקות לנעשה, היו כאלו שדאגו להדגיש.

אך בעוד יש עיתונאים המעזים לכתוב כנגד ממשלת סודן והליגה הערבית בכלל, ממשיכות מדינות ערב לגבות את מעשיה של ממשלת סודן. הן סבורות כי אין לפגוע בריבונותה של המדינה, וכי יש להגיע לפתרון הבעיות באמצעות שיחות ודיונים.

סודן נהנית גם מגיבויה של מעצמה עולמית – סין. 71% מהייצוא הסודני עושה דרכו לסין, בעיקר המדובר בנפט ובמוצריו. סין היא גם המקור ממנו מייבאת סודן הכי הרבה – חמישית מהייבוא הכולל. שאר המסחר הסודני נעשה עם מדינות ערב אחרות, בעיקר מצרים, סעודיה ונסיכויות המפרץ, אך גם יפן נחשבת לשותפת סחר חשובה. הנשק הסודני, המסופק גם לכנופיות הג'אנג'וויד על ידי ממשלת סודן, מקורו בסין.

הסינים משקיעים מיליארדי דולרים בסודן. הם הקימו בית זיקוק גדול לנפט, בנו מבנים ממשלתיים, מחקו חובות והעניקו הלוואות נוחות בהיקף של מאות מיליוני דולרים למדינה האפריקנית הגדולה ביותר. בנוסף, הסינים מעניקים לסודן מטריה דיפלומטית חשובה בזכות כוח הוטו שלהם במועצת הביטחון, ועד כה טרפדו הטלת סנקציות רבות על סודן.

מחנה פליטים בדארפור - סובלים מרדיפות והתעללות קשה. צילום: ארגון הסיוע האמריקני

המערב הופך לאקטיבי

אירופה החליטה להפעיל לחץ על סין ועל מדינות אסיאתיות אחרות בכל הקשור לזכויות אדם. מטבע הדברים, הפך האסון בדארפור לנושא מרכזי. בימים אלה נפגש שר החוץ הצרפתי החדש ברנאר קושנר, עם עמיתו הסיני יאנג ג'צ'י. השיחות התקיימו על רקע מפגש של שרי חוץ מהאיחוד האירופי וממדינות אסיאתיות לדיון בנושאים מדיניים רבים.

בשבוע הבא, יתקיים כינוס ה-G8 שבו חברות שמונה מהמעצמות התעשייתיות העשירות בעולם. הקאנצלרית הגרמניה אנגלה מרקל, שתארח את הכינוס הזה, הודיעה כי המשבר בדארפור ייכנס לסדר היום של המנהיגים, וביחד ינסו למצוא פתרון אקטיבי יותר.

הנשיא הצרפתי החדש, ניקולא סרקוזי, התבטא בחריפות כלפי הסינים וטען כי משבר דארפור, כמו גם המשבר הצפון קוריאני והאיראני, לא ייפתרו ללא סיוע סיני. הצרפתים הציעו גם להקים "מסדרון הומניטארי" מצ'אד למערב סודן, שבו תועבר באופן מסודר אספקת חירום. שר החוץ הצרפתי קושנר סבור, כי ניתן להקים את המסדרון במהרה ולהיעזר בחיילים הצרפתיים המוצבים כיום בצ'אד, בעבר קולוניה צרפתית.

ארה"ב ובריטניה מנסות להריץ יוזמה חדשה במועצת הביטחון להטלת סנקציות על סודן, דוגמת חרם על 31 חברות סודניות, בעיקר מתחום הנפט, ואיסור על טיסות של חיל האוויר הסודני באזור דארפור, אך הסינים הזדרזו לבקר את ההחלטה עוד בטרם הגיעה הטיוטה לידיהם. לדברי הסינים, סנקציות כלכליות נוספות על סודן, יפגעו גם בכל אותם פליטים הנמצאים באזור דארפור, ורק יחמירו את הבעיה ההומניטארית. טוני בלייר, העומד בפני פרישה, אמר כי ארצו עומדת מאחורי כל יוזמה להפעלת לחץ על נשיא סודן באשיר.

דעת הקהל המערבית, שהייתה רדומה זמן רב בנושא דארפור, החלה להתעורר בשנה האחרונה - שחקני קולנוע מפורסמים כמריל סטריפ, מיה פארו, ג'ורג' קלוני ואחרים, התגייסו להעלאת המודעות ולאיסוף כספים לצורך הענקת סיוע לתושבי חבל דארפור. סוכנויות הסיוע של האו"ם מדווחות על גידול משמעותי בפניות של אזרחים המעוניינים להתגייס למען דארפור.

למרות המאמצים, המצב בדארפור עומד להחמיר בזמן הקרוב - הסודנים מעריכים כי לא יוכלו לעמוד בלחץ הפוליטי הנלווה אליו גם לחץ כלכלי לאורך זמן. גם הסינים מחויבים להתחשב בהתרחשויות בזירה הבינלאומית. קריאות להחרמת האולימפיאדה בבייג'ינג ב-2008, עליה עמלה הממשלה הסינית זמן רב ובהשקעה של מיליארדי דולרים, גורמות לדאגה רבה בקרב הסינים, בשל הנושא הנתפס כ"בטן הרכה" שלהם כיום.

בשל התגברות הלחץ, מתעורר החשש כי הסודנים יבקשו "לסיים את העבודה", ובמלים אחרות - להשלים את הטיהור האתני של מערב סודן ולהותיר בו רק את השבטים הערביים. מדינות המערב מבינות כיום כי הזמן פועל נגד האינטרס של השבטים האפריקניים, אולם כרגע כל שביכולתן לעשות, הוא להמשיך את הלחץ הפוליטי והכלכלי על הממשלה הסודנית, במקביל להחשת סיוע הומניטארי לפליטים. משלוח תגבורת של 19,000 חיילים לאזור, כפי שהציע האו"ם, יוכל לקדם את הפסקת הזוועות מהר יותר, אולם ייתכן כי כשהאישור לכניסה יגיע, יהא הדבר מאוחר מדי לעוד רבבות מקרב תושביו המקוריים של חבל דארפור.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---