בחודשים האחרונים מצטייר נשיא איראן כשליט דוגמת סדאם חוסיין של שנות ה-90 – פרובוקטור ושחצן. לאמיתו של דבר, אחמדינג'אד, בוגר מלחמת איראן-עיראק בעצמו, אינו דומה כלל וכלל לנשיא עיראק המודח והתנהגותו ומעשיו בחודשים מאז נבחר מטרתם אחת – השתלטות מוחלטת על איראן עצמה והכתרת האייתוללה יאזדי למנהיג הרוחני החדש של איראן.  

איראן היא רפובליקה אסלאמית-שיעית, ומונהגת בפועל בידי כוהני דת המכונים האייתוללות. כיום, מנהיגה הרוחני של איראן הוא עלי חמנאי, תלמידו הקרוב של האייתוללה חומייני, מחולל המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979.

חמנאי זכה לכהן בתפקיד הרם, על אף שהיו מספר האייתוללות (דוגמת האייתוללה עלי מונתזרי, היורש במקור), בעלי ידיעה מעמיקה יותר בהלכה השיעית. הוא נכנס לתפקיד לאחר מותו של חומייני בגיל 89, ומאז ביסס וביצר את מעמדו כפוסק העליון בכל המתרחש במדינה.

אך לא כולם רואים בעין יפה את עצם מיקומו הגבוה בהיררכיה הדתית באיראן. כיום קיימת בעיר קום, המרכז הרוחני של איראן ואחת הערים הקדושות לשיעים בעולם, אסכולה קטנה וקיצונית יותר, המונהגת בידי האייתוללה יאזדי, שמעונינת להשתלט על איראן.

האייתוללה יאזדי, בתפיסתו הדתית, מאמין כי יש ליצור כאוס בעולם בכדי לזרז את בואו של המהדי, המשיח המוסלמי, שעל פי התפיסה השיעית, הוא האימאם ה-12 (או "האימאם הנעלם", לאחר שנעלם במאה ה-9).

תפיסתו הקיצונית רואה צורך גם לרדוף את כל הכופרים, כולל מוסלמים סוניים, בכדי להביא את הגאולה. חומייני רדף את קבוצתו של יאזדי במהלך השנים הראשונות לאחר פרוץ המהפכה האסלאמית באיראן וב-1983 אף הורה להוציאה מהחוק.

חילופי השלטון

בשנת 1981, מונה מוחמד עלי ראג'אי, מהדמויות המובילות במהפכה, לנשיאה השני של איראן. הוא זכה לכהן שבועיים לפני שנרצח ביחד עם בכירים אחרים בממשלו כולל ראש ממשלתו. מחליפו בתפקיד היה חמנאי, נאמנו של חומייני שזכה בבחירות שנערכו ב-95% מהקולות. חמנאי השתמש בתפקיד ובקרבתו לחומייני כקרש הקפיצה שלו לתפקיד המנהיג הרוחני של איראן לאחר מותו של חומייני.

לאחר בחירתו לתפקיד החדש, הריץ חמנאי את מקורבו, רפסנג'אני, לתפקיד הנשיא האיראני, תפקיד אותו ביצע במשך שמונה שנים (1989-1997) עד אשר הוחלף בידי מוחמד חתאמי- איש שנתפס כרפורמיסט במערב ויצר תקווה כי פני איראן למתינות דתית. רפסנג'אני הוא אחד האנשים העשירים ביותר באיראן, אם לא העשיר שבהם. הוא בעל אדמות ונהנה גם מקשרים בתעשיית הנפט האדירה של איראן.

בבחירות שנערכו ב- 17 ביוני 2005, שב והתמודד רפסאנג'ני על הנשיאות ואף הוביל בסיבוב הראשון מבין שבעה מתמודדים. אולם, מועמד אלמוני יחסית, ראש עיריית טהרן לשעבר, מחמוד אחמדינג'אד, שזכה בסיבוב הראשון בפחות מעשרים אחוזים מן הקולות, הצליח לעלות לסיבוב שני מול רפסנג'אני ולזכות בקרוב ל-62% מהקולות. וכך (ועל רקע טענות קשות של זיופים), הפך אחמדינג'אד לנשיא איראן.

תלמידו של האייתוללה יאזדי

במהלך השנים, דאג האייתוללה יאזדי לעודד ולשלוח צעירים אירניים רבים ללימודים גבוהים במערב, ואכן נוצרה אליטה משכילה של דוקטורים ופרופסורים בעלי השכלה מערבית הנאמנים לו. אחמדינג'אד, דוקטור להנדסה בעצמו, נחשב אמנם לאלמוני יחסית במערב, אך הוא אחד האנשים הקרובים להאייתוללה יאזדי ובתוקף תפקידו כנשיא איראן, אחמדינג'אד מחויב להגשים את מטרותיו של מורו.

חמנאי, המנהיג הרוחני האיראני, ראה בהפסד בבחירות כשלון אישי. הוא מיהר למנות את יועצו הקרוב, רפסנג'אני, ליו"ר המועצה החוקתית האיראנית, אחד התפקידים המשפיעים באיראן. מתוקף תפקידו, רשאי רפסנג'אני לבטל כל חקיקה הנתפסת כנוגדת את החוקה.

בתחילת כהונתו טען אחמדינג'אד כי הוא-הוא מחליפו של מוחמד עלי ראג'אי, הנשיא האיראני שנרצח, על פי החשד, בידי נאמניו של חמנאי. בכך אותת אחמדינג'אד כי הוא עומד לבצע מדיניות מנוגדת לרצונו של חמנאי.

עתה, יצאה לדרך תוכנית בת שלושה שלבים מבית מדרשם של אחמדינג'אד ופטרונו, מוחמד יאזדי.

השלב הראשון - השתלטות על כל מוקדי הכח במדינה

לצורך כך ביצע אחמדינג'אד ללא שהות חילופי גברי רבים- הוא החליף את מושלי המחוזות באיראן באנשי שלומו (צעירים יחסית, בוגרי משמרות המהפכה, אליה השתייך בעבר גם אחמדינג'אד עצמו), הוא מינה ממשלה של משכילים צעירים הנאמנים לו (ולמוחמד יאזדי). הוא ביצע שינויים בקרב השליחים הדיפלומטיים במדינה, בהחליפו דיפלומטים ותיקים באנשי שירותי הביטחון האיראניים הנאמנים לו.

אחמדינג'אד ביצע רפורמה פרסונלית גם בקרב מערכת הבנקאות האיראנית, בהחליפו בנקאים ותיקים באנשים שלו. בקרב הקהילה הביטחונית, ממנה צמח, הוא נהנה לתמיכה חזקה מההתחלה.

שינויים אלה הביאו למורת רוח רבה בקרב אלו שנהנו ממעמד בכיר טרם הופעתו. היו אלה אנשים הנאמנים לחמנאי, אנשים שמוחמד חתאמי, הנשיא האיראני הקודם, לא העז להעביר מתפקידם.

כבר פורסם בעבר על "תאונת" המטוס שהוביל בכירים בקהילה הביטחונית האיראנית (9.1.06), ביניהם מפקד כוחות היבשה של משמרות המהפכה, שמצאו את מותם, ככל הנראה בשל קירבתם לאחמדינג'אד. על פי פרסומים רבים, אחמדינג'אד ניצל לפחות מהתנקשות אחת כאשר נפתחה אש על השיירה שלו (17.12.05) ופעם נוספת בוצע פיגוע באזור בו היה אמור לבקר זמן קצר אח"כ (24.1.06).

השלב השני - כיבוש לבבות העם האיראני

בתפקידו הקודם כראש עיריית טהרן, כמו גם במערכת הבחירות לנשיאות, ניסה אחמדינג'אד להצטייר כמגן העניים, כולל פעילות לחלוקת מרק לעניים והבטחה לעשות שימוש בתמלוגי הנפט הגדולים לצמצום הפערים החברתיים (הבטחה בעייתית בעיני הממסד הישן באיראן המצטייר כאחראי לשחיתות ולעוני באיראן בתור נהנה עיקרי מהכנסות אלה).

אולם, בעוד שרפורמות סוציאליות של ממש לא יצאו לדרך, החל אחמדינג'אד בסדרת התלהמויות כנגד ישראל והמערב שכללו הצהרה על הצורך למחוק את ישראל מהמפה, הכחשת שואה במספר הזדמנויות וחיזוק תהליך השגת היכולת הגרעינית, בהתרסה מול התנגדות המערב.

במעשיו אלו, קנה לעצמו אחמדינג'אד מעין תעודת ביטוח כנגד מבקשי נפשו - קשה באיראן לצאת כנגד מי שעומד איתן כנגד המערב בכלל וישראל בפרט, ופגיעה בו יכולה להיחשב למזימה מערבית שהפוגעים בו שותפים לה.

הקמפיין האנטי-מערבי הדאיג את חמנאי מן ההתחלה - באוגוסט 2005 הוא אף הוציא פתווה (פסק הלכה) האוסר ייצור, אחסון או שימוש בנשק גרעיני. אחמדינג'אד, בצעד מתריס נוסף, המשיך לתמוך בהשגת יכולת גרעינית אך השתדל להצהיר כי השימוש ביכולת הגרעינית הוא לצורך אזרחי בלבד.

חמנאי ורבים מאנשיו מאמינים כי יש להיזהר מליצור פרובוקציות מיותרות כלפי המערב, כך שגם אם מייצרים נשק גרעיני יש לעשות זאת בצורה חסויה עד להשגת היכולת. הם מכירים את הדוגמא של סדאם חוסיין, שבנה כור בודד במקום בולט אשר היה יעד להפצצה ישראלית, ואשר החשד כי הוא מחזיק נשק להשמדה המונית שימש כעילה למלחמה שהפילה את משטרו.

סדאם גם הצהיר בשנת 1990 כי ישרוף חצי מישראל ומספר חודשים אח"כ פלש לכווית, ונשאר שם תוך התעלמות מוחלטת מהאולטימטום הבינלאומי. התגובה האמריקנית להתרסה הזו הביאה להוצאתו מכווית, פגיעה בריבונותו בעיראק ושחיקתה המתמשכת של המדינה.

אולם אחמדינג'אד, נאמן למשנת מורו האייתוללה יאזדי, מעונין ליצור כאוס שיקדם את תפיסתו הדתית. המשבר שפרץ סביב הקריקטורות בהן מצויר מייסד האיסלאם מוחמד, מיוחס בעיני גורמי מודיעין במערב לא מעט לפעילותו של אחמדינג'אד.

בימים האחרונים פורסם כי איראן חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם סין בתחום האנרגיה בהיקף כמעט דמיוני של 100 מיליארד דולר. אם הסכם זה ייצא לפועל, אזי לסין לא תהיה סיבה לתמוך באף החלטה של מועצת הביטחון הכוללת סנקציות כנגד איראן והיא תטיל וטו על כך, כך שפעילות מערבית כנגד התשתית הגרעינית של איראן עשויה להפוך למסוכנת יותר ברמה העולמית.

המאבק בין נאמניו של חמנאי לבין אנשי יאזדי נתפס באיראן גם כמאבק דורות - חמנאי, כאחד המקורבים לחומייני, מחולל המהפכה האסלאמית, מייצג את הדור הראשון למהפכה, "הגווארדיה הוותיקה,, שקמה על רקע ההתנגדות הדתית לשאה, שליטה הקודם של איראן.

הדור של אחמדינג'אד, לעומת זאת, הוא הדור שלחם 8 שנים בעיראק (1980-1988) ופעל להפצת עקרונות המהפכה ברחבי העולם. עתה, רוצים חיילי העבר נתח בשלטון ההווה והעתיד.

השלב השלישי – הכתרת יאזדי כמנהיג הרוחני של איראן

השלב השלישי בתוכניתו של אחמדינג'אד הוא להפוך את פטרונו האייתוללה מוחמד יאזדי למנהיג הרוחני הבא של איראן במקומו של חמנאי.

מצב משברי באיראן דווקא עשוי לסייע לו בכך, והוא ינסה לנצל זאת להגשמת התוכנית, בין אם בחיסולם של חמנאי ומקורביו, בין אם בכליאתם ובין אם ביצירת דה-לגיטימציה להם על רקע התנגדותם לעימות עם המערב.

באם זה יקרה, יקבל יאזדי את איראן על מגש ויוכל לנסות לקדם את תפיסותיו הדתיות ובראשם - מלחמה בכופרים (כולל הסונים) ומלחמה עולמית שתביא, כך הוא מקווה, את האימאם הנסתר- המשיח השיעי.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---