|
איראן, חיזבאללה, חמאס והג'יהאד הגלובלי
סיקור ממוקד העולם המוסלמי
פורסם : 24/01/2007, 16:30
דורי גולד
|
|
 |
|
|
התחזקותה הצבאית-פוליטית-כלכלית של איראן, הנובעת, בין היתר, מקריסת המשטר הבעת'יסטי בעיראק ועליית מחירי הנפט, יצרה מציאות חדשה במזה"ת, בה מוצאות עצמן ישראל ומדינות ערביות-סוניות, בסירה אחת.
לפני מספר ימים הציג ג'ון נוגרופונטי (John D. Negroponte) המתאם של כל זרועות המודיעין של ארה"ב, בפני וועדת השירותים המזוינים של הסנאט, את הערכת המצב של ארה"ב לגבי אזורנו:
במזה"ת, איראן ושכנותיה רואים שינוי אסטרטגי: ההשפעה של איראן גוברת באופנים שהם מעבר לאיום שבתוכנית הגרעין שלה. נפילת הטאליבן וסדאם, הגידול בהכנסות מנפט, הניצחון של החמאס בבחירות, תפיסת הניצחון של החיזבאללה במערכה של ישראל, כל אלו הגדילו את צילה המתפשט של איראן באזור. "
אכן, בשנים האחרונות התחוללו במזרח התיכון תמורות מהפכניות המחייבות הערכה רצינית מחודשת לגבי אופן ההתייחסות והטיפול בשלל הבעיות של האזור. במשך רוב שנות התשעים של המאה הקודמת רווחה בחוגים רבים הטענה שהמפתח ליציבות באזור מצוי בפתרון הסכסוך הערבי-ישראלי, וכתוצאה מכך התמקדו המאמצים הדיפלומטיים של מדינות המערב בעיקר בתחום זה. פרדיגמה מסורתית זו בנושא המזרח התיכון עיצבה את הנחות העבודה לגבי האזור ולפיה, ניתן לפתור את הסכסוך הערבי-ישראלי תוך זמן קצר יחסית; התקווה היתה שמאמצים דיפלומטיים על פני שנים אחדות יניבו בסופו של דבר הסכם שלום אזורי נרחב, שיכלול את ישראל, הפלשתינאים ומדינות ערב.
שורשי האסלאם הקיצוני והטרור הגלובאלי
היום יהיה קשה יותר ויותר לטעון כי הסכסוך הערבי-ישראלי הוא הסיבה האמיתית לחוסר היציבות באזור. למעשה, ניתן לגלות את השורשים ההיסטוריים המיידיים של האיסלאם הקיצוני בשני אירועים שאין להם כל קשר לסכסוך הערבי-ישראלי - המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979, ותבוסתה של ברית-המועצות באפגניסטן ב-1989, שהולידה את אל-קאעידה.
עלייתה של איראן והמיליטנטיות השיעית והסונית
עם כינונו, זו הפעם הראשונה, של ממשל שיעי בעיראק, חשה הרפובליקה האסלאמית של איראן שנקרתה לה הזדמנות היסטורית להופיע כמעצמה הבכירה בכל המזרח התיכון, להקרין את השפעתה על הקהילות השיעיות השכנות, ולהגיע גם אל הערבים הסונים מעל לראשיהן של הממשלות הקיימות.
זו תהיה טעות יסודית להתייחס לעלייתן של המיליטנטיות הסונית והשיעית, כשתי התפתחויות נפרדות שאינן משפיעות זו על זו ואינן משתפות פעולה ביניהן. בשנות התשעים ניסתה איראן לחדור למשטר האיסלאמי בסודאן. היא תמכה במשך שנים בארגונים סוניים כגון הג'יהאד האסלאמי הפלשתינאי, ומתגלה עתה כמקור התמיכה המשמעותי ביותר של החמאס.
המלחמות בין הסונים והשיעים
מלחמת עיראק החריפה את המתחים בין סונים לשיעים בכל רחבי המזרח התיכון, והניעה מנהיגים סונים, כגון עבדאללה, מלך ירדן, לדבר בגלוי על הסכנות הטמונות ב"סהר שיעי" שיכתר את לבו של המזרח התיכון. נוכח הנסיגה הצפויה של ארצות-הברית מעיראק, הביעה הנהגת ערב הסעודית את דאגתה באשר לאפשרות, שהשיעים בעיראק יבצעו טיהור אתני בגיבוי איראןי כנגד אוכלוסיית המיעוט הסונית בארצם.
כתוצאה מכך, יש להניח שהיריבוּת הסונית-שיעית תופיע בשנים הקרובות כציר המרכזי של הסכסוך במזרח התיכון. נוכח האיום המרחף על מדינות ערב הסוניות תתחזק תלותן בארצות הברית ובעלות-בריתה במערב. המערב אינו חייב לשלם תמורת שיתוף-פעולה זה בוויתורים על גבה של ישראל.
מדהים לראות כי בשעה שמתרחשים השינויים המהפכניים הללו, רבים מקובעי המדיניות במדינות המערב עדיין נעולים בקונספציות וברעיונות שהועלו לפני יותר מעשר שנים להשכנת יציבות במזרח התיכון, בנסיבות אזוריות שונות לחלוטין. הגיעה העת לעצב מחדש את מדיניות המערב על בסיס עקרונות חדשים, שישקפו את המציאות המשתנה במזרח התיכון:
1. איראן נחושת החלטה, יותר מאי-פעם, להגיע למעמד של הגמוניה אזורית במזרח התיכון, והיא מלבה את חוסר היציבות בכל האזור.
2. אין ספק שהאיום העיקרי על מדינות ערב הסוניות נובע כיום מאיראן. הסכסוך הערבי-ישראלי אינו עומד בראש מעייניהן של המדינות הסוניות. למעשה, לישראל ולערבים הסונים יש תפיסות איום משותפות רבות.
3. כיום לא קיימת אופציה מדינית ליישוב הסכסוך הישראלי-פלשתינאי. כל עוד נמשך הגל הנוכחי של האיסלאם הקיצוני. מצד שני יש להניח שנסיגות ישראליות חד-צדדיות ללא צד פלשתינאי שיוכל לנהל משא-ומתן, יעצימו את הצלחתו של האיסלאם הרדיקלי באזור כפי שקרה בעקבות ההתנתקות מרצועת עזה באוגוסט 2005.
4. ייצוב המזרח התיכון מחייב נטרול של כל מרכיבי הגל האסלאמי הקיצוני הנוכחי. במובן זה, תבוסתו של כל ארגון אסלאמי קיצוני, יהא זה סוני או שיעי, חשובה ביותר שכן כל כישלון שכזה יחליש גם את המרכיבים האחרים.
5. ישראל זקוקה לגבולות בני הגנה. בנסיבות כאלה יש להניח שנסיגה למשל מבקעת הירדן תביא לחדירות מחבלים בהיקף נרחב לגדה המערבית, לרבות הברחת אמצעי לחימה ואפילו מתנדבים מהג'יהאד הגלובלי, וכך תמצא ישראל את עצמה מתמודדת עם מציאות קשה כפי שקרה בציר פילדלפי לאחר ההתנתקות מעזה. בה בעת, החלל הריק שתשאיר מאחוריה כל נסיגה ישראלית מבקעת הירדן ימשוך יותר ויותר ארגוני ג'יהאד גלובליים לירדן עצמה, ויערער את יציבות הממלכה ההאשמית, ובסופו של דבר - את האזור בכללותו.
דברים אלו מופיעים בספר חדש של המרכז הירושלמי "איראן, חיזבאללה, חמאס והג'יהאד הגלובלי גישות יסוד חדשות נוכח תמורות אסטרטגיות במזרח-התיכון" ויוצגו במושב בנושא "איראן, מלחמת לבנון השנייה ושינוי הפרדיגמה של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי" בכנס הרצליה בהשתתפות: רא"ל (מיל) בוגי יעלון, פרופ' ברנרד לואיס וג'יימס וולסי -לשעבר ראש הCIA.
המאמר פורסם לראשונה בבלוג של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומתפרסם כאן באדיבותם.
| |
|
|
|
|
