אחרי יותר מארבע שנים ו-3,500 הרוגים, הציבור האמריקני מותש מהמלחמה בעיראק. הנשיא הבא, שככול הנראה יהיה זה שיוביל את היציאה מהאזור, יהיה זה שיתמודד גם עם השלכותיה. הגולש "הקוסם" מזכיר את שהתרחש באיראן, באפגניסטן ולבנון, ודן באירועים הצפויים בעקבות הנסיגה מעיראק.  

למעלה מ75% מהאמריקאים חושבים כי המלחמה בעיראק מתנהלת באופן שגוי, ורבים תומכים בהסגה מיידית של הכוחות. מערכת הבחירות המתקרבת (הבחירות לנשיאות מתקיימות בסוף 2008), עומדת בחלקה הגדול על שאלת עיראק. למרות שלכל מתמודד דעה שונה על המצב, הכיוון הכללי ברור: צמצום הדרגתי בכמות הכוחות ונסיגה.

האמריקאים עייפו מהמלחמה, כמות ההרוגים האמריקאית מטפסת באופן קבוע, וכך גם התקציב הנדרש לממן את המלחמה. הסוף לא נראה באופק, ואמריקאים רבים חוששים שבעיית עיראק תוביל למיתון במשק האמריקאי ולקרע בחברה האמריקאית, אם לא תיפתר באופן מיידי.

כך או כך, ברור כי בשלוש השנים הבאות תהיה נסיגה אמריקאית משמעותית מעיראק, וכך גם ברמת ההשפעה שלה על מדינות האיזור, כשאת הוואקום יתפסו תנועות קיצוניות, שיוכלו להציג את ניצחונם על האמריקאים כעובדה מוגמרת לנכונות דרכם הפוליטית.

לנסיגה אמריקאית מעיראק תהיינה השפעות רבות, ביניהן השפעות מוראליות-פסיכולוגיות, והשפעות פרקטיות. ברמה המוראלית, התנועות הקיצוניות, ובייחוד תנועת הג'יהאד העולמי, שעומדת מאחורי עיקר הטרור הפנימי בעיראק, וכך גם התורמת העיקרית לרצונם של האמריקאים לעזוב, תוכלנה להציג את נסיגת האמריקאים כניצחון האולטימטיבי של האיסלאם כנגד המערב, במה שהם רואים כהתנגשות הציוויליזציות של המאה ה21.

ההתנגשות וראשית האינטראקציה בין תרבות המערב לתרבות האסלאמית, החלה בסוף המאה ה-18, עם פלישת נפוליאון למצרים, ולא חדלה מאז, אלא התפתחה בכיוונים שונים, וידעה תהפוכות רבות. המגע בין תרבות המערב לעולם האיסלאם הוליד את התנועות הליברליות של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, את התנועות הלאומיות האתניות של המאה העשרים, ובנוסף לכך, את תנועת ההתחדשות האיסלאמית, שדוכאה במחצית הראשונה של המאה ה-19, וקמה לתחייה בשנות ה-60 של המאה ה-20.

היחסים בין המערב והאיסלאם נקבעו, בין היתר, על פי התוצאות בשדה הקרב. כאשר הביסו הרוסים את האימאם שאמיל ב-1859, הם פתחו פתח חדש לשיתוף התרבויות בין האיסלאם למערב, והורידו את קרנם של התנועות האסלאמיסטיות, כך גם קרה כאשר הצרפתים דיכאו את המורדים האיסלאמיים באלג'יר. בעקבות תבוסת התנועות האיסלאמיסטיות, פנה הציבור המוסלמי לתנועות פחות לוחמניות, שניסו ללמוד מהמערב את סוד החוזק שלו, במקום לנסות ולהביס אותו.

לעומת זאת, כאשר הצליחו התנועות האיסלאמיות במטרתן, הן עוררו רגשות איסלאמיים מרדניים בקרב כל העולם המוסלמי. כך היה עם הפלת השאה הפרסי ב-1979, שאחריה השליטים המוסלמים התחילו לדאוג לתדמית האסלאמית האדוקה שלהם, ומהפכות נוספות התעוררו ברחבי העולם המוסלמי. אגב, העובדה שהמהפכה האסלאמית הייתה שיעית, לא שינתה דבר, על המסגד הגדול במכה השתלטו ווהאבים קיצוניים, ואת המרד בסוריה בשנים 1979-1982 ניהלו האחים המוסלמים הסונים.

ב-1989 סולקו הסובייטים מאפגניסטן, בידי לוחמי ג'יהאד איסלאמיים, ביניהם גם תנועת הג'יהאד העולמית – אל קעידה. העובדה שלוחמי ג'יהאד הצליחו להביס את אחת משתי מעצמות העל של אז, ואפילו גרמו בעיניהם לקריסתה המוחלטת, נתנה זריקת מרץ משמעותית לתנועות האיסלאמיות הקיצוניות, תהילת הניצחון על הכובש הייתה גדולה.

מעבר לזאת, אפגניסטן הפכה להיות הבסיס (אל קעידה) לתנועת הג'יהאד העולמית, אלפי מוסלמים אדוקים הגיעו אליה ואל בסיסי האימונים, שנוהלו בידי השליש הראשי, אוסמה בן לאדן, בכדי להפוך ללוחמי ג'יהאד מיומנים. לאחר מכן הם נשלחו לאיזורי עימות שונים, בהם לחמו כוחות אסלאמיים נגד 'כופרים', בין היתר גם במלחמות הצ'צ'ניות, שבהן לחמו הואהאבים הקיצוניים של בן לאדן לצד הצ'צ'נים המקומיים, שהיו סוּפים אדוקים. לוחמים מנוסים מכוחות המוג'הידאן שלחמו בסובייטים הגיעו לחלוק את ניסיונם הקרבי ואת המיומנות שלהם עם לוחמים מקומיים באיזורי עימות שונים ברחבי העולם.

הנסיגה הסובייטית מאפגניסטן - תחזור שנית בעיראק? צילום: ארכיון ממשלת רוסיה

אירגון לדוגמה:
אוסבט אל אנסר – מ"משמרות הצניעות" לאירגון טרור מקצועי

אוסבט אל אנסר הוקם בשנת 1968 במחנה הפליטים על ידי הישאם שרידי, איש דת פלסטיני ווהאבי קיצוני. האירגון עסק בעיקר בהפחדה של נוצרים ושל מוסלמים 'כופרים' – בעלי חנויות אלכוהול ומוכרי מוצרים מערביים. האירגון לא צבר תאוצה ראוייה לציון, וב-1991 שרידי נהרג כתוצאה מסכסוך עם אמין קעיד, אחד ממפקדי הפת"ח בלבנון.

היורש שלו, אחמד אל סעדי, שינה את מבנה האירגון ואת תפיסת ההפעלה שלו, הוא הפך אותו מחבורת בנדיטים בלתי מאורגנת שמתמחה בהפחדת בעלי חנויות, לאירגון טרור מקצועי. סעדי סידר משלוחים של פלסטינים ממחנות הפליטים בלבנון לאימונים במחנות של בין לאדן באפגניסטן והתוכנית החלה לעבוד כבר באמצע שנות ה-90.

ההשקעה נשאה פרי - אוסבט אל אנסר וזרועותיו (בHניהן גם פתח אל-אסלאם) הועלו למעמד הרשמי של אל קעידה בלבנון, הם קיבלו מימון, נשק, ולוחמיהם קיבלו הכשרה. החלה השתלטות איטית של גורמי אל קעידה על מחנות הפליטים בלבנון, שמאז ומתמיד היו מעוזי פתח, ביצורים ועמדות נחפרו, בדומה לפעולותיו של החזבאללה בכפרי הדרום.

בשל התנאים הפוליטיים בלבנון, הייתה זו דווקא סוריה, בת בריתה העלאווית של איראן, שלקחה חסות חלקית על האירגון. את תוצאותיו של תהליך זה ניתן לראות בדמות הקרבות הנערכים בין הצבא הלבנוני ובין אירגון פתח אל אסלאם במחנה הפליטים נהר אל בארד שבצפון לבנון. קרבות אלה נמשכים כבר למעלה מחודש, והובילו למותם של למעלה מ-70 חיילים לבנונים ולמותם של כמה עשרות לוחמי פתח אל אסלאם.

למרות הכישלון היחסי של הצבא הלבנוני, שלא הצליח להכניע במשך חודש כמה עשרות לוחמים נצורים, וספג בתורו אבידות כבידות, אין כל סימן של נסיגה מעמדתה של הממשלה הלבנונית. בכל זאת, גם אם תנצח ממשלת סניורה בקרב זה, יכול ניצחון זה להתגלות כניצחון פירוס, שיעלה את קרנה של אל קעידה בלבנון גם בשאר מחנות הפליטים הפלסטיניים, נוכח חידלונו של הצבא הלבנוני בשדה הקרב.

סימן נוסף לשבירתה הצפוייה של אל קעידה בלבנון בנהר אל בארד הוא נסיונם של לוחמי אל קעידה בלבנון בשבוע שעבר להכניס את ישראל אל העימות באמצעות ירי מספר רקטות על קריית שמונה, ובכך לנסות ולמתוח את צבא לבנון עוד יותר. נסיון זה נכשל אמנם מבחינת אל קעידה בלבנון, בהנחה שהם אלו העומדים מאחורי המתקפה, שכן ישראל לא הגיבה למתקפה, אבל הוא מעיד על דבר נוסף, מסוכן יותר, והוא הקשר בין אל קעידה בלבנון ובין חזבאללה.

איש הקשר – עימאד מורנייה

בדרום לבנון, מילתו של חזבאללה היא חוק, אין איש שעושה דבר ללא הסכמתו, בין אם אלה חיילי יוניפי"ל ובין אם אלה לוחמי אל קעידה בלבנון. לפיכך, ירי הרקטות בידי אל קעידה בלבנון ביום ראשון נעשה בתיאום, או לפחות בהסכמת חזבאללה.

ובכן, איך זה שקיים קשר בין אירגון שיעי פונדמנטליסטי לאירגון סוני פונדמנטליסטי? הרי בעיראק אלה טובחים באלה ללא רחמים. התשובה היא באיש הקשר – עימאד מורנייה, הטרוריסט הוותיק, שהוא גם איש סודו של בן לאדן ונסראללה, ונהנה מקשרים טובים גם עם אנשי הפתח ביו"ש ובלבנון.

ראשית הקשר, לדברי בן לאדן, היה ב-1982, כאשר חזה בפיגועים בלבנון נגד האמריקאים והצרפתים, שהובילו תוך זמן קצר לנסיגתם המוחלטת מלבנון. בן לאדן התפעל מההישג וניסה ליצור קשר עם מורנייה. ב-1993 נפגש עימו בסודן בפעם הראשונה. הפעם השנייה בה נפגשו מורנייה, נציגו של הפונדמנטליזם השיעי, ואל קעידה הסוני, הייתה בכנס הטרוריסטים הראשי שנערך בראשית 1996 בטהרן, בו נפגש מורנייה עם סגנו של בן לאדן, איימן אל זווהארי.

מורנייה עזר להקים את תשתיות אל קעידה בג'נין ובשכם. אף על פי שתשתיות אלה נמחקו במהלך מבצע "חומת מגן" שנערך במרץ 2002, משולש אל קעידה-פלסטינים-מורנייה לא הסתיים בזאת. איש קשר נוסף של אל קעידה בלבנון הוא מוניר מקדח. מקדח, איש פת"ח במ.פ. עין אל חילווה שבלבנון, היה שותף לתוכניות פיגועים שונות של אל קעידה, וניהל באמצעות כספי אל קעידה רשתות טרור ביו"ש.

הקשרים המרובים בין התנועות האסלאמיסטיות השונות מעידים על ה"קוסמופוליטיות" של הטרור החדש, שבדומה לתנועות ההתחדשות האסלאמיות, אינן רואה בעדה, במוצא אתני או בגבולות מדיניים מחסום להגשמת המטרה האסלאמית המשותפת.

שרההגנה האמריקני, רוברט גייטס, בעיראק - הנסיגה קרובה? צילום: משרד ההגנה

הקשר למלחמה בעיראק

כזכור, לאחר סיום המלחמה באפגניסטן ותבוסת הסובייטים, הגיעו אלפים מוותיקי המלחמה אל איזורי עימות שונים, חלקו את הידע והנסיון שלהם לטובת המאמץ הכללי של הג'יהאד העולמי ותרמו רבות להתפתחות תנועת הטרור הבינלאומית בשנות ה-90.

עם סיום המלחמה בעיראק, בין אם ינצחו בה האמריקאים ובין אם ייסוגו וישאירו את חורבות עיראק לאירגונים ולמדינות השונות, יימצאו עצמם אלפים מוותיקי המלחמה "מובטלים", ויפנו לחפש "עבודה חדשה", עם אפשרויות תעסוקה מושכות בסוריה-לבנון, ירדן, ישראל וסעודיה. על כן, עלינו לצפות, עם נסיגת האמריקאים מעיראק, להתחזקות משמעותית של אל קעידה בארצות אלה, ולהתפשטות האלימות ה"עיראקית" בהן.

השפעת התבוסה האמריקאית בעיראק לא תהיה מוגבלת רק למזרח התיכון, היא יכולה לתת זריקת עידוד משמעותית גם לאירגונים קיצוניים בדרום ומזרח אסיה, לפקיסטן, הודו, הפיליפינים, תאילנד ואינדונזיה, ואף לתרום לכוחם באמצעות שליחתם של וותיקי המלחמה בעיראק ובאמצעות הזמנת לוחמים מקומיים לאימונים בעיראק, שעלולה להפוך לבסיס החדש של תנועת הג'יהאד העולמי.

כך או כך, לסיום המלחמה בעיראק תהיה השפעה עמוקה על העולם המוסלמי ועל הסיכסוכים הקשורים אליו, השפעה שתהיה לטובת הקיצוניים האסלאמיים ולרעת אפשרות של שלום, בכל מקרה או תרחיש, גם כזה בו ארה"ב תתקיף ותשמיד את אתרי הגרעין האיראניים, ואפילו כזה בו ארה"ב תצליח להשליט סדר בעיראק.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---