חיפוש :
  

הנפט הניגרי
סיקור ממוקד העולם המוסלמי
פורסם : 10/05/2006, 12:17
אלון לוין ויובל בוסתן

ניגריה, מעצמת אנרגיה חשובה, מעוניינת להעלות את רמת החיים במדינה על אף הקשיים הרבים. אחת הבעיות היא ניצול משק האנרגיה בידי מדינות וחברות זרות, ולא לטובת אזרחי ניגריה. פתרון אפשרי לבעיה הוא הלאמת המשק לחלוטין כפי שנעשה במדינות אחרות.  

בשנת 1956 החלה ניגריה, אז עדיין מושבה בריטית, לשאוב כמויות מסחריות של נפט. כיום עתודות הנפט בניגריה מדורגות במקום העשירי בעולם בהיקפן, ועתודות הגז הטבעי, במקום השמיני. על אף העושר הגדול במשאבי טבע אלה, נותרה ניגריה במשך שנים רבות בעוני מתמשך.

הסיבות לכך רבות- בין השנים 1999-1960 נשלטה ניגריה על ידי רודנים אכזריים, מחצית מהזמן הייתה שרויה המדינה תחת משטר צבאי. שליטיה של ניגריה לאורך השנים,עשו שימוש ברווחי הנפט לרווחתם האישית וכתוצאה מכך מיליארדי דולרים יצאו מהמדינה והגיעו לבנקים שוויץ, בריטניה ומקומות אחרים. בנוסף, הפריטה ממשלת ניגריה חלק גדול ממשק האנרגיה ואפשרה למדינות ולחברות זרות להתעשר על חשבונה.

כבוד הנשיא

נשיא ניגריה, אולוסגון אובסנג'ו, נוצרי בן לעם היורובה (הקבוצה האתנית השניה בגודלה בניגריה), נכנס לתפקידו בשנת 1999 כמנהיג שנבחר בצורה דמוקרטית. מאז, הוא ביצע רפורמות רבות בניגריה והצליח להגיע להישגים רבים.

בין הישגיו של אובסנג'ו, ניתן למנות את הקמת של מוסדות דמוקרטיים במדינה, הפחתה מריכוזיותו של השלטון, וחלוקה טובה יותר של רווחי הנפט. עדיין, תעשיית האנרגיה בניגריה מנוהלת בצורה מושחתת, וקיים מקום רב לשיפור.

חברת רואי חשבון אמריקנית שביצעה בדיקה חשבונית לתעשיית הנפט והגז הטבעי של ניגריה, בשנים 2004-1999 מצאה כי חסרים 250 מיליון דולר מרווחי שנת 2002. המדובר בהפרש בין הדיווח של חברות הנפט השונות על הסכום שהעבירו לממשלת ניגריה, ולכסף שהגיע לבסוף לבנק המרכזי.

האשמה הוטלה לפתחם של רבים, מאובסנג'ו עצמו, דרך בכירים בתעשיית הנפט והיו שרמזו כי חברת רואי החשבון לא ביצעה את התפקיד כראוי ומדובר בסכומים קטנים בהרבה. עצם הבדיקה בידי חברה חיצונית, היא מאורע המבשר טובות, שכן איש לא היה מעלה על דעתו בעבר ששלטון אפריקני יאפשר לגופים זרים הנמצאים תחת פיקוח בינלאומי, לבדוק את ניהול הכספים במדינה.

על פי דו"ח בינלאומי הנוגע לשחיתות שלטונית באפריקה, מתברר כי על כל דולר סיוע המגיע ממדינות המערב למדינות אפריקה, 4 דולרים יוצאים ממדינות אלה לבנקים בחו"ל ולכיסיהם של מתווכים למיניהם לצורכי הלבנת כספים, ריפוד חשבונות הבנק של שליטים מושחתים כמו גם של שורה של גוזרי קופונים מערביים.

עליית מחירי הנפט בעולם, מסייעת לדחוף את הכלכלה הניגרית- באחרונה פורסם כי ניגריה עומדת להיפטר כמעט מכל חובותיה החיצוניים, והיא תעביר 6 מיליארד דולר לנושיה. בכך יקטן החוב הלאומי לכדי אחוזים בודדים מהתוצר- חלומה של כל מדינה מתועשת בעולם.

הנשיא בוש עם נשיא ניגריה, אולוסגון אובסאנג'ו (צילום: מחלקת המדינה האמריקנית)

חוסר יציבות

חלקה של ניגריה בייצור הנפט בעולם, מביא לכך שאירועים של חוסר יציבות במדינה גורמים לעליית מחירים במשק הנפט העולמי.

כיום מתחולל מאבק בין הממשלה הפדרלית הניגרית ובין אחת הקבוצות האתניות הגדולות בניגריה, בני האיז'ו, המהווים עשירית לערך מ-132 מיליון אזרחי ניגריה. האיז'ו חיים מאות בשנים באזור דרום מזרח ניגריה, מרכז תעשיית הנפט של המדינה שבו שוכנים מאגרי הנפט הגדולים. הם חיים בקרבת יערות ומתפרנסים מציד ומחוות, אך גם ממסחר.

בשל פיתוח שדות הנפט של ניגריה, נזק סביבתי נרחב נגרם לאזורי המחיה של האיז'ו ומכאן גם לרמת החיים ואפשרויות התעסוקה שלהם. בנוסף, טוענים האיז'ו, כי על אף העובדה שהם חיים באזור עשיר ביותר מבחינת משאבי טבע, הם לא נהנים מתפוקת הנפט וסובלים מעוני רב.

המאבק בממשלה, שכלל פגיעה בתשתיות הנפט כמו צינורות ואתרי קידוח, הוריד את התפוקה בחצי מיליון חביות ביום, או במילים אחרות- הפסד פוטנציאלי של 13.5 מיליארד דולר בשנה. בשל כך, מפעילה ממשלת ניגריה את הצבא כנגד האיז'ו, ובמעשי טבח שונים נהרגו מאות אם לא אלפי מקומיים מאש הכוחות.

המחסור בתפוקה משפיע על מחירי הנפט העולמיים ומושך תשומת לב בינלאומית מצד מדינות וחברות ענק שחשות להגן על האינטרסים שלהן.

מעורבות בינלאומית

חברת של, אחת מענקיות הנפט בעולם האחראית על ייצור מחצית מתפוקת הנפט הניגרית, הגבירה את מאמצי חיפוש הנפט במפרץ גינאה, במרחק 100 קילומטרים מהחוף ובעומק של 4 קילומטרים ומאמצי החברה כבר נותנים פרי- מרבצי נפט בהיקף מסחרי, טרם נודע היקפו, כבר התגלו.

מנהיג סין, הו ג'ינטאו, אשר ביקר לאחרונה בניגריה (וכן במרוקו ובקניה), חתם על הסכמי שיתוף פעולה עם ממשלת ניגריה. במסגרתם, התחייבה ממשלת סין להשקיע 4 מיליארד דולר בפיתוח תשתיות בניגריה, בתמורה ל-4 זיכיונות לחיפוש נפט באזורים שונים בניגריה.

סין, מחזיקה גם בכ-40% מהבעלות על שדה הנפט הגדול בסודן והיא לקוחת הנפט הגדולה ביותר של מדינה זו, המוחרמת כרגע על ידי רוב מדינות המערב. כיום, רבע מהנפט שסין רוכשת בעולם, מקורו באפריקה, והיא פועלת להגדיל את הקנייה ביבשת בעלת הפוטנציאל האדיר שטרם נוצל.

מדינה נוספת המביעה עניין במשק האנרגיה הניגרי, דווקא בשל בעיות באזורה, היא ברזיל- בעקבות הלאמת משק הגז בבוליביה שגרר העלאת מחירי המשאב, בודקת ברזיל אפשרות לרכוש אותו מניגריה, מהלך הדורש הפיכת הגז למצב נוזל. באם תחליט ברזיל לעשות זאת, יהא עליה להשקיע בהקמת מפעלים בהשקעה גדולה שיבצעו זאת ויכינו את הנוזל למשלוח לברזיל, דרך האוקיאנוס האטלנטי.

חוסר השקט האתני

המאבק של ממשלת ניגריה בבני האיז'ו אינו המאבק היחיד המתחולל בניגריה. במדינה המורכבת מ-250 קבוצות אתניות ואשר מתקיימות בה דרך קבע גם התנגשויות דתיות, זוכים רוב המאבקים להתעניינות מועטה, מאחר ואינם קשורים לייצור הנפט. כך למשל,בזמן המהומות שפרצו בעולם סביב נושא הקריקטורות, מאות ניגרים נרצחו בקרבות בין מוסלמים לנוצרים, ורבבות נוצרים נסו מהצפון המוסלמי.

במדינות הצפון (ניגריה היא מדינה פדרלית המורכבת מ-36 מדינות) פועלים חוקי השריעה, ההלכה האסלאמית, מאז שנת 2000. באותה שנה, לנוכח קבלת החוקים פרצו מהומות בצפון ובדרום, וכאלף נוצרים ואלף מוסלמים שילמו בחייהם על כך.

חוקים שחוקקו באחרונה, ואשר נועדו לפגוע במיעוט הנוצרי באזורים אלה, עשויים להגביר את הסיכון למלחמת אזרחים נוספת מהסוג שניגריה כבר ראתה פעמים רבות מדי בעבר. חוק שכזה, או החוק המונע מאלה שאינם "בני המקום" מלפתוח בתי ספר פרטיים.

90% מאלה הלומדים בבתי ספר פרטיים הם הנוצרים הנחשבים למשכילים ומבוססים יותר משכניהם המוסלמים. הם רושמים את ילדיהם לבתי ספר פרטיים כדי שלא ייאלצו ללמוד בבתי ספר הפועלים ברוח האסלאם. מאחר והנוצרים, על אף היותם אזרחים ניגרים לכל דבר, לא נחשבים לבני המקום, ייפגע החוק קשות ביכולתם לחנך את ילדיהם על פי רצונם, ולגלי הגירה נוספים דרומה של נוצרים שיוכלו להרשות זאת לעצמם.

משמעות אחרת של החוק, היא חקיקה דומה במדינות הדרום בעלות הרוב הנוצרי שתביא לפגיעה במוסלמים ולהגירתם צפונה והמשך חקיקה מסוג זה תוכל לגרום לפילוג של ניגריה לשתיים שלוש מדינות, בדרום מדינה או שתיים נוצריות בעלות אוכלוסייה משכילה יותר ועשירה יותר ובעלת גישה למשאבי הטבע של ניגריה כמו גם מוצא אל הים, ובצפון מדינה מוסלמית ענייה ופחותת השכלה, אך בעלת צבא חזק, מאחר והצבא מתבסס היום בניגריה, הן מבחינת הקצונה והן מבחינת הכוח בכללותו, על הצפון. זהו מתכון למלחמה קשה שבה ינצלו עמים קטנים את ההזדמנות לפגוע בעמים אחרים וניגריה תשקע בתוהו ובוהו.

אובסנג'ו הוסיף עוד שמן למדורה, עת הכריז על כוונתו להתמודד לכהונה שלישית כנשיא ניגריה- על פי החוקה הניגרית, ניתן לכהן רק בשתי כהונות, והכהונה השנייה של אובסנג'ו תסתיים ב-2007. לצורך כך, מנסים אובסנג'ו ונאמניו בפרלמנט לשנות את החוקה באופן שיאפשר לו להתמודד פעם נוספת, למורת רוחם של רבים מקרב האופוזיציה, ארגוני עובדים וצעירים רבים במדינה, המפחדים כי המדינה תשוב לימיה החשוכים בעבר. כרגע מתנהלות מחוץ לפרלמנט הניגרי הפגנות בהיקף צנוע של כמה מאות מפגינים, אך עם החוק יגיע לשלב האישור, צפויות הפגנות נרחבות יותר במדינה.

אחרית דבר

על אף תהליכים חיוביים שהתרחשו בניגריה בשנים האחרונות, נמצאת ניגריה בסיכון רב לביטחונה, הן בשל הפילוג האתני-דתי בקרב אוכלוסייתה, והן בשל המעורבות הבינלאומית במשק האנרגיה הגורמת לניצולה של ניגריה, להגברת השחיתות ועוד.

המעורבות הבינלאומית במדינה לא ייחודית רק לנפט- עתה נחשף כי בשנת 1996, בעיצומה של מגיפה שהרגה 15,000 ניגרים לפני עשר שנים, ביצעה חברת פייזר האמריקנית ניסויים בחולים ניגרים, כשעשתה שימוש בתרופה ניסיונית ללא אישור, ובכך אף גרמה לנזק פיזי וייתכן ואף לתמותה בקרב החולים.

הלאמת משק האנרגיה בניגריה, תוך שימוש הוגן בו רווחים לטובת האוכלוסייה ולא רק לטובת שכבה קטנה, אמורה להגדיל בצורה ניכרת את קצב הצמיחה ולהקטין מרמת המתחים במדינה.



לדף הבית   הדפסה  שלח תגובה לעורך