חיפוש :
  

מושארף במלכוד
סיקור ממוקד העולם המוסלמי
פורסם : 23/04/2007, 21:06
אלון לוין ויובל בוסתן

נשיא פקיסטן, פרווז מושארף, נמצא בשנה האחרונה בעמדת התגוננות מתמדת. האש מופנית לעברו מכל עבר - הן מהזירה הפנימית, הן מהזירה האזורית והן מהזירה העולמית. גורמים במערב תורמים אף הם לא פעם ליצירת הלחץ כנגד מושארף. המצב בפקיסטן, כך נראה, נפיץ מתמיד.  

נשיא פקיסטן, פרווז מושארף, שעלה לכותרות אצלנו לאחר שהציע לתווך בין ישראל לפלשתינים ואף לבקר בישראל צורך כך, מנהל כיום קרב על הישרדותו הפוליטית.

יציבות שלטונו של מושארף, מנהיג חילוני של אחת המדינות הדתיות-מוסלמיות ביותר בעולם, ושל המדינה המוסלמית היחידה המחזיקה בנשק גרעיני, מטריד את מנוחתם של רבים. בוושינגטון ובניו-דלהי מודעים היטב לעבודה כי לשינויים פוליטים באסלאמבאד, צפויות להיות השלכות על תת היבשת ההודית, כמו גם על המזרח התיכון.

יחסיו ההדוקים עם האמריקנים ושלטונו הדיקטטורי כבר פגעו בעבר בפופולאריות שלו, אולם מספר פרשיות חדשות הופכות את המשך שלטונו של מושראף לבטוח פחות.

תנועת המהפכה האסלאמית

הג'עמיה חאפזה הוא אחד מהסמינרים החשובים בעיר אסלאמבאד שבפקיסטן, על אף שהוא קיים כ-15 שנה בלבד. אלפי תלמידים עוברים בשעריו מדי שנה, והוא נחשב כאחד מהמרכזים הקיצוניים והפופולאריים ביותר בתחום הדת בפקיסטן כיום. המקום נתון לפשיטות משטרתיות מדי פעם, בחיפוש אחר קשר בינו ובין הטרור העולמי. כך למשל, אחד החיפושים המתוקשרים ביותר בוצע לאחר מתקפת הטרור על לונדון ביולי 2005.

לפני פחות משלושה חודשים, הגיעו אנשי המוסד הדתי, בו לומדות גם סטודנטיות רבות, לנקודת פיצוץ עם ממשלת פקיסטן, שהחליטה להרוס מסגדים השייכים למוסד בשל חריגות בנייה. בתגובה, השתלטו סטודנטים של ג'עמיה חאפזה על ספרייה לילדים בעיר.

במקרה נוסף, בתגובה למעצרן של מורות מהסמינר, פשטו הסטודנטים על בית בושת בעיר, האסור על פי השריעה והחוקה הפקיסטנית, תוך שהם חוטפים שני אנשי משטרה. המשטרה השיגה את שחרורם של השוטרים כששחררה את המורות, ובכך עלתה פעם נוספת השאלה מיהו הגורם ששולט בפקיסטן של שנת 2007.

משהשיגו את מבוקשם, החלו אנשי הג'עמיה להעיז יותר - החודש הודיע אחד מבחירי המוסד, מאולאנה עבדול עזיז, כי עשרה אנשי דת בעלי מעמד שפיטה באסלאם הקשורים למוסד, הקימו בית משפט שריעי משלהם, והם יכפו את חוק השריעה על האזור הנתון לשליטתם. למרות שמדובר בשטח מצומצם המשתרע בעיקר על קרקעות שברשות הארגון, הכרזה זו מהווה קריאת תגר על השלטון המרכזי. אנשי הג'עמיה הוסיפו ואיימו כי כל ניסיון ממשלתי למנוע מבית המשפט החדש מלפעול, תביא למתקפה של עשרות מחבלים מתאבדים על יעדים ממשלתיים.

תגובת הממשלה הייתה להשעות את חברות הג'מעיה חאפזה מארגון הסמינרים הדתיים בפקיסטן. אולם, המוסד הדתי נהנה מתמיכה רחבה בקרב חכמי הדת בפקיסטן, בשל הסברו למהלכיו: "כל עוד ממשלת פקיסטן לא מבצעת את חובותיה על פי החוק השריעי, אנחנו נעשה זאת".

מושארף - ממולכד מכל הכיוונים. צילום: האתר הרשמי

מושארף נגד מערכת המשפט

מוחמד צ'אודרי, עד לאחרונה הסמכות השיפוטית העליונה בפקיסטן, הודח מתפקידו ע"י הנשיא מושארף ב-9 במרץ והושם במעצר בית באשמה של שימוש לא חוקי בסמכויותיו. היה זה אירוע ראשון מסוגו בתולדותיה של פקיסטן שבו מודח מתפקידו נשיא בית המשפט העליון.

צ'אודרי התפרסם בכך שלא חשש מלהתעמת כנגד הממשלה ולהילחם בגילויי השחיתות הרבים. הצעד השנוי במחלוקת, שרבים סבורים כי הוא מנוגד לחוקת פקיסטן, הוציא אלפי עורכי דין ואנשי משפט אחרים לרחובות בדרישה להשיב את צ'אודרי לתפקידו, להילחם בשחיתות. בנוסף, דרשו המפגינים ממושארף שיוותר על תפקיד הרמטכ"ל, בו הוא אוחז בנוסף לתפקיד הנשיא.

העימות המפורסם ביותר בין צ'אודרי וממשלת מושארף נוגע לפרשת ההיעלמות של אזרחים רבים מפקיסטן. התופעה החלה במקביל למלחמה האמריקנית בטרור באפגניסטן, והיא יוחסה לפעילותו של ה-CIA ודומיו בפקיסטן. בית המשפט העליון דרש מהממשלה לאתר את האנשים שנעלמו, אך הממשלה הסתפקה בהצהרה לקונית כי "אין מידע בנושא זה". שיא המבוכה מבחינת הממשלה הגיע כאשר חלק מהנעלמים "התגלו" במתקני כליאה ממשלתיים. הממשלה נתפסה כמשקרת, אך חמור מכך, היא עשתה זאת בכדי לסייע לסוכנים אמריקנים, שפעלו נגד אזרחים פקיסטניים.

פעולתו של מושארף, יותר מאשר באה כנקמה או כענישה, הייתה צעד של מניעה כלפי העתיד לבוא. מספר עניינים פוליטיים מעסיקים את המערכת המשפטית בפקיסטן, והמשך ישיבתו של צ'אודרי בבית המשפט העליון עשוי היה להעמיד את הממשלה בפני מבוכות נוספות.

מושארף, קצין צבא שעלה לשלטון לאחר הפיכה, הבטיח במהלך השנים כי הוא פועל למען הפיכת פקיסטן לדמוקרטיה. ביקורת רבה הופנתה כלפיו על כי הוא מנהל את פקיסטן באופן דיקטטורי, והעובדה כי הוא ממשיך להופיע בציבור בבגדי צבא ונושא בתפקיד הרמטכ"ל, היוותה את הבסיס להאשמה הזו. מושארף מצידו, טוען כי על פי החוקה, הוא רשאי להמשיך ולפקד על הצבא עד תום השנה, אז ינסה להיבחר שוב לתפקיד הנשיא. עם זאת, מאחר ועל פי השיטה הפקיסטנית, אין מי שיוכל למנוע ממנו קדנציה נוספת, נשמעים קולות הן מקרב האופוזיציה והן ממערכת המשפט, כי יש לחייב את מושארף לוותר על אחד משני התפקידים. קולות אחרים טוענים כי מושארף אינו יכול להתמודד לכהונה נוספת מבחינה חוקתית, אך אלו אינם זוכים להד ציבורי נרחב, בשל השליטה הברורה של הנשיא במדינה.

בן בריתו של מושארף, ראש הממשלה שאווקת עזיז, אשר נכנס לתפקידו באוגוסט 2004, עוד בטרם נבחר לפרלמנט, בצעד שגרר ביקורת רבה כנגד שיטות הממשל של מושארף. כעת, נאלץ עזיז להדוף התקפות באשר לזכותו לכהן כראש ממשלה. בראש ההאשמות – הטענה (שמעולם לא הוכחה), כי הוא נושא באזרחות אמריקנית נוסף לזו הפקיסטנית. בשל כך, טוענים בפקיסטן, הוא אינו יכול לשמש כראש ממשלה.

אולם מתוך הביקורת הרבה כנגד תפקודו של מושארף, עשוי להגיע גם פתרון.

שובה של בנאזיר בהוטו

בחודש נובמבר תיערכנה בחירות לנשיאות פקיסטן ולפי שעה אין אדם המסוגל למנוע ממושארף לזכות בקדנציה נוספת בתפקיד, בשל שיטת הבחירות. למרות זאת, בפקיסטן מעריכים כי מושארף מחפש לחזק את מעמדו הפוליטי במדינה, לנוכח חוסר הפופולאריות שלו, אשר עשויה להוביל להדחתו באמצעים אחרים. אחת האפשרויות לחיזוק מעמדו הפוליטי של מושארף נוגעת לחזרתה של בנאזיר בהוטו, מי שכיהנה בעבר כראש ממשלת פקיסטן ונאלצה לגלות מהמדינה, לאחר שהואשמה בפרשיות שחיתות.

עיתוני פקיסטן כבר העלו ספקולציות באשר לבואה - ידוע כי בהוטו תעז לשוב לפקיסטן רק אם תדע כי לא תיעצר וכי יתאפשר לה לעסוק בפעילות פוליטית. לא פחות מ-90 אישומים פליליים הופנו כנגדה, כולל אישומים בדבר גניבה של מאות מיליוני דולרים מהאוצר הפקיסטני. בעלה של בהוטו אף נכלא למשך שמונה שנים, ובמהלך הכליאה שלו עונה. הוא הואשם שרצח את אחיה של בהוטו, טענה שהופרכה על ידי האלמנה.

כיום עדיין עומדים כנגד בהוטו שמונה אישומים, אך היא מעולם לא הורשעה. מסמכים שנחשפו לאחרונה מעידים כי אישומים רבים נגדה פוברקו ע"י גולאם איסחאק ח'אן, מי שהנהיג את פקיסטן בתחילת שנות ה-90. מסמכים אחרים דווקא חיזקו את טענת הפקיסטנים בדבר מעורבותה של בהוטו ובעלה בשחיתויות, והנושא עודנו שנוי במחלוקת.

שיבתה של בהוטו, המשתייכת למפלגה אחרת ממפלגתו של מושארף, תביא להקמת ממשלת אחדות בפקיסטן, ובהוטו תהיה לראש ממשלה במקום שאווקת עזיז. בתמורה, תסיר בהוטו את התנגדותה להמשך כהונתו של מושארף כנשיא וכרמטכ"ל. מושארף ובהוטו, כל אחד בתורו, הכחישו כי ישנה עסקה שכזו, אולם יודעי דבר בפקיסטן טוענים כי האמריקנים והבריטים מפעילים לחץ רב על מושארף שייעתר לאפשר את שובה של בהוטו למדינה. בהוטו אגב הודתה, כי מגעים אכן נערכו, אך ללא תוצאות.

בהוטו נהנית מפופולאריות רבה בפקיסטן והיא נמצאת בקשר עם רבים מחברי האופוזיציה. בעבר כינתה את מושארף "דיקטטור" מספר פעמים, וביקרה את העובדה כי הוא נאחז בתפקיד הרמטכ"ל. ההערכה הרווחת כי צעד זה יעמיד את השניים בפני סכנה – מושארף יכניס לתוך ממשלתו פוליטיקאית ותיקה, המוערכת גם במערב, ואשר מסוגלת להוציא רבבות של מפגינים לרחוב. מבחינתה, מסכנת בהוטו את יוקרתה במידה ותחבור למושארף, וזאת על רקע טענותיה כנגדו בעבר.

בנאזיר בהוטו - עשויה להביא את השינוי. צילום: האתר הרשמי

המלחמה העולמית בטרור

במקביל למשבר הפנימי, מתמודד מושארף בחזית אחרת, בה הוא מואשם על ידי האפגנים, וכן גם על ידי האמריקנים, כי אינו עושה מספיק במלחמה בטרור. נשיא פקיסטן הביע זעם על כך. על אף מאמציו ארוכי השנים לחזק את יחסי מדינתו עם ארה"ב, על אף מאמציו להילחם בטרור בפקיסטן ולסייע למאבק בשרידי הטאליבן, הוא עומד באופן מתמיד תחת ביקורת אמריקנית כמי שלא משתדל מספיק. דו"ח שפורסם מטעם הקונגרס האמריקני באחרונה, טוען כי על אף המאמצים מצד האמריקנים, הרגשות האנטי-מערביים בפקיסטן רק מתחזקים, וכך גם ארגוני הטרור.

המחיר הפוליטי אותו משלם מושארף, ולדעתו גם פקיסטן בשל המאבק בארגוני הטרור, עשוי שלא להצדיק בעתיד את בריתו עם האמריקנים. ברקע מתבוננים הסינים בדריכות, ומקפידים לטפח את יחסים עם אסלאמבאד. כאילו בכדי לחדד את הנקודה הזו, הודיעה פקיסטן השבוע כי מטוס הקרב שהיא מפתחת עם סין הגיע לשלב הייצור, ועוד השנה יצורפו 16 מטוסים חדשים לחיל האוויר הפקיסטני, שעד היום הורכב בעיקר ממטוסים אמריקניים.

חילוקי דעות עם אפגניסטן

ביום שלישי השבוע הגיע הנשיא הפקיסטני לביקור בספרד, לצורך פגישות עם המלך חואן קרלוס ועם ראש הממשלה סאפאטרו, לקידום הקשרים הכלכליים. ביקורו של מושארף יימשך עד יום שישי ובמהלכו ידרים לעיר קורדובה, אזור שנותרו בו עד היום השפעות מוסלמיות חזקות, זכר לקרוב ל-800 שנה של נוכחות מוסלמית בספרד.

קודם לביקור בספרד, הגיע מושארף לפולין ולבוסניה לביקורים רשמיים, בהם נחתמו מספר הסכמים לשיתופי פעולה כלכליים. גולת הכותרת, עם זאת, היא ללא ספק, פגישתו עם מנהיג אפגניסטן חמיד קרזאי בטורקיה, בכדי לדון במאבק בטרור, פגישה שתיערך בשבוע הבא. המארח, נשיא טורקיה סזר, אליו עשוי להצטרף גם ראש ממשלת טורקיה ארדוגאן, ייטול חלק בשיחות.

השלטון האפגני השברירי אינו מרוצה מפעילות הפקיסטנית. לטענתו, אין הפקיסטנים עושים מספיק בכדי למנוע ממחבלי הטאליבן, המצליחים למצוא מקלט בהריה של פקיסטן, מלעבור את הגבול ולבצע התקפות כנגד האפגנים וכנגד כוחות הקואליציה הפועלים במדינה המרכז-אסיאתית מאז 2001. קרזאי עצמו טוען לא פעם, בגלוי, כי ייתכן ופקיסטן מעוניינת בהמשך ההתקפות האלה.

בתגובה שב ואמר מושארף, ערב נסיעתו לאירופה, כי על ההאשמות האלה להיפסק: "ישנם 80,000 חיילים פקיסטניים לאורך הגבול הנלחמים בהסתננויות". ביום שישי שעבר, השמידו כוחות הביטחון הפקיסטנים מפקדה של אחד הארגונים. בקרבות שהתפתחו באזור חוסלו ששה מחברי ארגון הטרור, בפעולה, שבעיני הפקיסטנים, מספקת הוכחה למאמציהם.

סכסוך נוסף בין הצדדים נוגע להסכמים לשיתוף פעולה בין ממשלת פקיסטן ומנהיגי שבטים בצפון המדינה, שבעבר היו מעורבים בפעילות טרור. הפקיסטנים טוענים כי הם סייעו רבות במלחמה בטרור, והביאו להריגתן ולכידתם של מאות מחבלים. קרזאי והאמריקנים לעומתם, מאמינים כי העזרה של השבטים מאפשרת העלמת עין במקרים אחדים, ולכן לא מביאה לתוצאות. כאילו בכדי לחזק את הטענה הזו, הצהיר לפני כמה ימים אחד מהמנהיגים האלה כי אם אוסמה בן לאדן יבקש ממנו מקלט, הוא יסכים: "מעולם לא פגשתי אותו, אולם על פי חוקי השבט אני מחויב לעזור לו", אמר.

במלכוד

מושארף חש לעתים כאילו הוא לבד בעולם - הוא מנסה לנווט במציאות הבלתי אפשרית של מדינתו – תקועה בתווך בין ארה"ב וסין, נמצאת במתיחות מתמשכת עם מדינת ענק גרעינית בדמותה של הודו ומשתתפת במלחמה העולמית בטרור למרות ביקורת קשה ברחבי העולם המוסלמי וברחובות ערי פקיסטן. מושארף, שנתפס בעולם המוסלמי כעושה דברו של "השטן", הוא נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, סופג לא פעם ביקורת קשה גם מהאמריקנים על תרומתו למלחמה בטרור.

נראה כי כל הגורמים מסביבו של מושארף נמצאים במגמת עלייה – מגורמים קיצוניים, המבקרים את הברית בין מושארף לארה"ב, ועד החוגים הליברלים, המגובים על ידי מדינות וארגונים במערב, הקובלים על ניהולו הדיקטטורי של מושארף. למרות הביקורת, נראה כי במערב, כולל בירושלים, ישנה תמימות דעים כי מושארף עדיף על כל אדם אחר.

לצד המתיחות הפנימית בטורקיה, האיום בהתקפה אמריקנית באיראן והמשך מלחמת האזרחים בעיראק, נראה כי המרחב המוסלמי העצום נמצא בנקודה קריטית ביותר, רגע לפני כאוס והשתלטות גורמים קיצוניים. במקרים של עיראק, איראן וטורקיה, המשמעות היא הרג רב של אנשים.

במקרה הפקיסטני, המשמעות עלולה להיות ארגון טרור גרעיני שגם יש לו מדינה.



לדף הבית   הדפסה  שלח תגובה לעורך