התופעה של תנועות שמאל אירופיות-רדיקליות אינה חדשה והחלה כבר בשנות ה-60 של המאה שעברה. לאורך השנים, קבוצות רבות קמו ונעלמו באותה המהירות. מעל כולן, ממרחק 30 שנה ויותר, הצליחה כנופייה רצחנית אחת מגרמניה, לשוות נפח רומנטי למסע הפיגועים שלה. זהו סיפורה של כנופיית באדר-מיינהוף.  

בזמן האינתיפאדה הנוכחית שוב עלו לכותרות אנשי שמאל אירופים, לעיתים מיליטנטיים, העושים דרכם לישראל בכדי לסייע לפלשתינים בשלל נושאים - מעזרה הומניטרית, דרך השתתפות בהפגנות,ועד סיוע של ממש למחבלים. תופעה זו אינה חדשה, וכבר בסוף שנות ה-60 בלטו תנועות שמאל רדיקליות, שעסקו בהפגנות כנגד המלחמות. אז, כמו היום, חלק מהפעילים לא הסתפקו רק בהפגנות ונטלו חלק פעיל במעשי טרור.

השנה היא 1968

מהומות סטודנטים פורצות ברחבי העולם המערבי. הדור שהביא לעולם את "עשו אהבה ולא מלחמה" מורכב ברובו מצעירים שנולדו במהלך מלחמת העולם השנייה או מיד לאחריה, יוצא לרחובות להפגין כנגד ממשלות המערב.

בצרפת, היה זה "דני האדום" שעמד בראש המחאה נגד ממשלתו של שארל דה גול. בארה"ב מחו הסטודנטים כנגד מדיניותו של הנשיא האמריקני לינדון ג'ונסון, בעיקר באשר למלחמת ויאטנם, ובמקביל קמה תנועת "הפנתרים השחורים" שלחמה למען שוויון לשחורים באמריקה.

בגרמניה, סדרת הצתות של חנויות כלבו בפרנקפורט חשפה לעין הציבור התארגנות של חבורה אנרכיסטית, שחבריה היו בעלי השקפות מרקסיסטיות. החבורה השתייכה לארגון בשם "סיעת הצבא האדום", אולם בקרב הציבור הכללי כונתה "כנופיית באדר-מיינהוף".

חברי הקבוצה רצו ללחום במה שהגדירו כ"האימפריאליזם העולמי" בהנהגת ארה"ב, בשל מלחמתה בויאטנם, וכן תכננו ליצור כאוס בגרמניה בכדי להפיל את הממשלה הכושלת בעיניהם, כצעד אשר יביא למהפכה העולמית, על פי חזונו של מארקס.

באפריל אותה שנה נעצרו חברי הארגון בעוון הצתות בתי העסק והועמדו לדין. הדמות הבולטת בארגון הייתה דמותו של אנדראס באדר דווקא, עבריין קטן שלא למד מעולם באוניברסיטה, אך הצליח להנהיג חבורה של סטודנטים תחתיו. עיתונאית שסיקרה את מהלך משפטם, אולריקה מיינהוף, הזדהתה עם מאבקם בצורה כה עמוקה, עד כי שנתיים לאחר מכן הצטרפה לארגון, ומכאן קיבל הארגון את שמו.

מיינהוף היא זו שסייעה לבאדר להימלט ממעצר בשנת 1970, וחברי הארגון החלו לקשור קשרים עם ארגוני טרור אחרים בעולם. בין היתר, מצאו עצמם חברי באדר-מיינהוף מתאמנים עם אנשי אש"ף בירדן (אך נאלצו לעזוב זמן קצר מאחר ולא הסתדרו עם מארחיהם שראו בהם חבורה מפונקת ומתנשאת). לאחר ההרפתקה הירדנית עברו חברי באדר-מיינהוף להתמקד בשוד בנקים בין השנים 1972-1970.

(Stock.Xchng :ארגון טרור שנולד ממחאה שמאלנית (צילום

מסע ההרג של חברי באדר-מיינהוף

חברי כנופיית באדר-מיינהוף, כללו מספר נוסף של חברים למעט אנדראס באדר ואולריקה מיינהוף : חברתו של באדר, גודרון אנסלין, בתו של כומר וסטודנטית לפילוסופיה ותרבות גרמנית, נדבקה מבאדר בחיידק הפוליטי, ונהגה לצאת תדיר להפגנות רדיקליות, כגון הפגנות נגד התפשטות הנשק הגרעיני בעולם. אליהם חברו ז'אן קארל ראספ ואירמגרד מולר, ולאורך השנים נחשדו אנשים נוספים כחברים בארגון.

החל משנת 1972, החלו חברי באדר-מיינהוף להסלים את פעילותם - במאי אותה שנה, הם היו מעורבים בהתקפה על בסיס אמריקני בה נהרג חייל ונפצעו 13 אחרים, בפיצוץ תחנת משטרה בו נפצעו 5 שוטרים, בפיצוץ מכוניתו של שופט גרמני (אשתו שנהגה במכונית נפצעה) ובסדרה של פיגועים כנגד מטרות אחרות, בעיקר בסיסי צבא ומשטרה, שהובילו למותם של עוד שלושה אנשים לפחות.

חברי הכנופיה נתפסו לבסוף באותה שנה ונכלאו, באגף מיוחד בכלא שנבנה במיוחד בעבורם. באגף זה, הם הוחזקו בבידוד מלא אחד מן השני והמתינו לתחילת משפטם. בזמן ישיבתם בכלא, החלה להיאסף מחוץ לכלא התארגנות חדשה שראתה עצמה כחלק מסיעת הצבא האדום - חבורת צעירים שראו להם למטרה להמשיך את דרכם של אנשי באדר-מיינהוף ואף לסייע להם להשתחרר.

ב-27.2.1975, פיטר לורנץ, מתמודד לתפקיד עיריית ברלין נחטף, וממשלת גרמניה הסכימה לשחרר עצורים הקשורים לכנופיה שלא הועמדו לדין או נחשדו בעוון עבירות חמורות כרצח. חודשיים אח"כ, הם כבר השתלטו על שגרירות גרמניה בשבדיה ופוצצו אותה, תוך שהם מותירים שני אנשי שגרירות ושניים מחבריהם – מתים.

בחודש מאי 1975 החל לבסוף משפטם של חברי הגרעין הקשה של הכנופיה- באדר עצמו, חברתו אנסלין, אולריקה מיינהוף וז'אן קארל ראספ. המשפט והשלכותיו זכורים עד היום בגרמניה כאירועים דרמטיים ושנויים במחלוקת- עורכי הדין שייצגו את הנאשמים הזדהו אתם לחלוטין ואף סייעו להם בהעברת מידע לתוך הכלא. בו בזמן, המשיכו חברי הסיעה החדשים שהיו חופשיים, בפעילות הטרור על מנת להביא לשחרורם. אחת מחברות הכנופיה, אולריקה מיינהוף, שמה קץ לחייה בשנת 1976 בתליה בתאה, ככל הנראה לאחר שחששה שגזר דינה יהא מאסר עולם.

ניסיון לסייע לחברי באדר מיינהוף נעשה בזמן חטיפת מטוס איירפראנס על ידי ארגונו של ודיע חדאד, ניסיון שהסתיים בשחרורם של החטופים בידי צה"ל, במה שנודע לימים כמבצע אנטבה. שניים מהחוטפים היו חברי באדר מיינהוף, וחטופים העידו על סיטואציה בעלת אסוציאציות קשות בשעה שאנשים עם מבטא גרמני ביצעו סלקציה בין הנוסעים היהודים לנוסעים הלא יהודים ששוחררו בידי החוטפים.

באפריל 1977, בזמן שהמשפט עדיין נמשך, חוסל התובע הכללי של גרמניה שניהל את החקירה נגד הכנופיה, ביחד עם נהגו האישי ושומר הראש שלו. בחודשיים הבאים ייהרגו גם מנהל בנק בכיר (במהלך ניסיון חטיפה כושל), 3 אנשי משטרה ועוד.

צעד אחר רחוק מדי

האירוע המרכזי בזמן המשפט התרחש ב-13 באוקטובר 1977, עת נחטף מטוס לופטהנזה בידי חבריהם של באדר-מיינהוף - החזית העממית לשחרור פלשתין. ארבעת החוטפים הנחיתו את המטוס על 86 נוסעיו בסומליה, ודרשו את שחרורם של מספר רב של אסירים, ביניהם אנשי באדר-מיינהוף וכן פלשתינים הכלואים בטורקיה.

הימ"ם הגרמני, ה-GSG-9 (יחידה שהוקמה כלקח מאירועי מינכן ב-1972), פשטה על המטוס לאחר חמישה ימי מצור ובתוך דקות ספורות היו שלושה מארבעת החוטפים מתים (החוטפת הרביעית נכלאה בסומליה ,שוחררה, ולימים אף ישבה חמש שנים בכלא הגרמני בשל חלקה בפיגוע החטיפה). איש מהנוסעים לא נפגע, למעט הטייס עצמו שנרצח כבר בתחילת האירוע.

בבוקר שלמחרת, נמצאו שלושה מארבעת חברי הכנופיה מתים בתאיהם, באופן מעורר תהיות. על פי הגרסה הרשמית, באדר התאבד בירית אקדח, חברתו אנסלין תלתה את עצמה ושותפו ראספ נמצא אף הוא ללא רוח חיים. אירמגרד מולר הייתה ברת המזל מכולם, כשנמצא "רק" פצועה ומדממת מדקירות סכין. מולר טענה כי הותקפה והיא שוחררה לבסוף מהכלא ב-1994.

גרסת "ההתאבדות הקבוצתית" עוררה תהיות רבות למן היום הראשון ובראשן – כיצד הניח באדר, אשר שהה בבידוד מוחלט, את ידיו על אקדח. עד היום, ישנם כאלו החושדים כי חברי הכנופיה חוסלו באדיבות כוחות הביטחון הגרמניים.

מודל לחיקוי

חייהם וגורלם של חברי באדר-מיינהוף הציתו את דמיונם של רבים, חלקם ניסו לחקותם בשנות ה-80 וה-90 בבצעם פיגועים כנגד אנשי עסקים, אך בשנת 1998 במכתב שזכה לתהודה ופרסום, נאמר שסיעת הצבא האדום חדלה מלהתקיים באופן רשמי, למעלה מ-20 שנה לאחר שמקימיה התאבדו.

ספרים, מחקרים (גם מוחה של מיינהוף נותח ונחקר), סרטים (כולל סרטי פורנו) פורסמו באשר לכנופיה. חלקים בציבור האירופי מצאו בסיפורם היבט רומנטי ומרגש- חבורת צעירים ששילבה אידיאולוגיה אנטי אימפריאליסטית עם מעשי פשע וכל זאת כשהכנופיה מורכבת מגברים ונשים, הקשורים גם בקשר מיני.

האם בעתיד תוכל לקום קבוצה חדשה שכזו בגרמניה? אנשי הביטחון הגרמניים מודאגים מאפשרות שכזו בעיקר לנוכח הטרור העולמי המתגבר, הפגנות הענק של תנועות השמאל ומן העבר השני - גם תנועות ימין הפעילות במחתרת.

אירועי אותם שנים שיפרו את יכולותיהם של הגרמנים בכל הנוגע להתמודדות עם הטרור, איום שגרמניה בחרה כבר לפני שנים שלא להיכנע לו עוד.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---