המראה שנגלה לעיני השוטרים היה מזוויע- גופתו של ראש הממשלה לשעבר מחוררת מכדורי אקדח ומתבוססת בדמה, בתוך תא מטען של מכונית. בכך, הגיעה לסיומה הפרשייה שחוללה סערה עמוקה באיטליה, אשר הטילה צל עמוק על הביטחון האישי ועל חוזקו של המשטר הדמוקרטי במדינה. זהותם של הרוצחים הייתה ידועה אז כמו היום - ארגון הבריגדות האדומות.  

בראשית שנות ה-70, לאחר גלי הפגנות שסחפו דור שלם של סטודנטים באירופה, החלו לקום קבוצות מיליטנטיות בעלות תפיסת עולם רדיקלית, בדרך כלל מרקסיסטית לניניסטית. אחת מקבוצות אלו, אשר הוקמה על ידי סטודנטים מאוניברסיטת טרנטו: רנאטו קורציו, חברתו מרגריטה קגול, ואלברטו פרנצ'סקיני, כונתה "הבריגדות האדומות". הקבוצה הייתה מעורבת בתחילה בהפגנות בצפון איטליה, בעיקר הפגנות פועלים, אך חברי הקבוצה נמשכו לפעילות רדיקלית יותר.

קיימים קווי דמיון רבים בין הבריגדות האדומות ובין כנופיית באדר-מיינהוף. המדובר בקבוצות רדיקליות בעלות אידיאולוגיה מרקסיסטית-לניניסטית שהורכבו מסטודנטים צעירים אשר קשרו גם קשרים רומנטיים ביניהם ונהנו ממימון משטרות חשאיות זרות: באדר-מיינהוף נתמכו בידי השטאזי המזרח גרמני, ואילו הבריגדות קיבלו את עיקר הסיוע מהמשטרה החשאית הצ'כית.

גם הקורבנות של שני הארגונים היו בעלי אופי דומה: בעלי הון ואנשים מהצד הימני הקיצוני של הקשת הפוליטית- בעלי עבר נאצי בגרמניה, ופאשיסטים וניאו-פאשיסטים באיטליה.

כך חוסלו שני חברים בתנועה הניאו-פאשיסטית בשנת 1974 בידי חברי הבריגדות וכך נחטפו אנשי עסקים לרוב. החל מאמצע שנות ה-70, החלו הבריגדות לפעול כנגד מפלגת השלטון הנוצרית-דמוקרטית, בה הם ראו זרוע של האימפריאליזם העולמי.

(Stock.Xchng :עוד ארגון שנולד כתוצאה מגלי המחאה של תחילת שנות ה-70 (צילום

חטיפת אלדו מורו

אלדו מורו היה בין הפוליטיקאים הבולטים באיטליה מאז תום מלחמת העולם השנייה. הוא היה מעורב בכתיבת החוקה האיטלקית, והנהיג את המפלגה הנוצרית-דמוקרטית במשך שנים. בשנים 1968-1963 וכן ב-1976-1974 כיהן מורו כראש ממשלתה של איטליה, בשנים קשות של חוסר ודאות כלכלי וביטחוני, בעיקר בתחום הפשיעה ותחושת האנרכיה במדינה. הרקע לחטיפה היה מעורבותו של מורו, כאחד ממנהיגי המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, בניסיון להשיג פיוס היסטורי עם המפלגה הקומוניסטית האיטלקית.

האכזבה מברה"מ במהלך שנות ה-70 הובילה מפלגות קומוניסטיות רבות במערב אירופה (בעיקר באיטליה, צרפת וספרד) לעדן מעט את עמדותיהן הפוליטיות. בשל כך, הן ביצעו מהלכי התקרבות אל עבר מפלגות מתונות יותר בסקאלה הפוליטית. תהליך התקרבות שכזה, מטעם הממסד הקומוניסטי, היה לצנינים בעיני הצעירים בעלי הרוח המהפכנית שראו במעשים אלו בגידה.

על מנת לטרפד את הניסיון הזה, החליטו חברי הבריגדות האדומות באיטליה לחטוף את מנהיג הנוצרים-הדמוקרטיים, אלדו מורו, וככל הנראה תכננו לחסלו למן ההתחלה. למעשה, פעולת החטיפה התבצעה בזמן שמורו היה בדרכו לפרלמנט האיטלקי שם תוכננה הכרזה על הקמת קואליציה עם המפלגה הקומוניסטית, לראשונה בהיסטוריה.

מכוניתו של מורו נחטפה איתו בתוכו אחרי שכל חמשת שומרי ראשו נרצחו. אנשי הבריגדה דרשו את שחרורם של חברים אחרים בבריגדה שישבו בכלא באותו זמן, דרישה שנדחתה על ידי הממשלה האיטלקית.

במהלך 55 הימים שהוחזק מורו בשבי, ובוודאי בשנים שחלפו לאחר הירצחו, התרחשו מספר אירועים שהעצימו את ממדי השערורייה הפוליטית, לה יש הדים עד היום:

ראשית, סירובה של הממשלה האיטלקית לדון בשחרורו, על פי עיקרון שלא מנהלים משא ומתן עם טרוריסטים, עמד לראשונה למבחן, מאחר ובמקרים דומים בהם נחטפו פוליטיקאים איטלקיים, הסכימה הממשלה האיטלקית לדון בשחרור. ראש הממשלה ממפלגתו של מורו באותן שנים, ג'וליו אנדראוטי, פוליטיקאי ותיק שנחשד בקשרים עם המאפייה האיטלקית, הואשם לימים כי לא פעל לשחרורו של מורו מאחר והיה לו נוח להיפטר מיריבו בתוך המפלגה.

רומאנו פרודי (מימין) - קשור לחטיפה או לא? (צילום: משרד ההגנה האמריקני)

בנוסף, החקירה סביב אירועי החטיפה והרצח של מורו העלתה כי רבים באיטליה ידעו על מיקומו של מורו ברומא, וכי ניתן היה לנסות ולחלצו בפעולה כזו או אחרת.

תיאוריות הקונספירציה

דמות פוליטית שנחשדה בקשר (שלא הוכח עד היום) לחטיפה, הייתה דמותו של רומאנו פרודי, לימים ראש ממשלת איטליה ונשיא האיחוד האירופי כיום, אשר יתמודד באפריל נגד ברלוסקוני בבחירות לפרלמנט באיטליה. (גם זו עוד נקודת דמיון לכנופיית באדר מיינהוף הגרמנית, שם הועלו חשדות כנגד יושקה פישר, לימים שר החוץ הגרמני, במעורבות בפעילות הכנופייה).

החשדות נגד פרודי גרמו להופעתן של תיאוריות קונספירציה רבות באשר לרצח והאצבע הופנתה תמיד לכיוונם של בכירים, הן במפלגתו של מורו, והן במפלגות אחרות, מקרב השמאל האיטלקי.

חלק מהפוליטיקאים הותיקים של איטליה כיום, היו מעורבים בעשייה הפוליטית באותן שנים קשות בהיסטוריה האיטלקית המודרנית, והפרשה, שדומה היה כי הגיעה לסיומה בתא מטען של מכונית, לא רחוק ממטה המפלגה הקומוניסטית, ממשיכה לספק גילויים חדשים לאורך השנים.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---