"קללת התיקו הפוליטי" בה "נדבקו" מדינות רבות השנה, צפויה לפגוע גם באוסטריה בבחירות לפרלמנט ביום ראשון הקרוב. לאחר שבע שנים של קואליציה ימנית, נראה כי שוב תקום באוסטריה ממשלת אחדות.  

הבחירות באוסטריה, שתערכנה בערב יום כיפור, מתקיימות בעיתוי היסטורי מעניין - בימים האחרונים נחשפו מסמכים הנוגעים לימים שקדמו לפרוץ מלחמת יום כיפור, ובעיקר לשני אירועים חשובים – דבר פגישתה של ראש הממשלה המנוחה גולדה מאיר עם הקאנצלר האוסטרי ממוצא יהודי ברונו קרייסקי, ופגישתו יממה לאחר מכן של הקאנצלר עם שר התיירות המצרי, פהמי.

האירוע הראשון התייחס לנסיעתה הבהולה של גולדה מאיר לווינה בכדי להיפגש עם הקאנצלר, לאחר שחמישה מהגרים יהודיים מבריה"מ, נחטפו על ידי מחבלים פלשתיניים שדרשו מממשלת אוסטריה להפסיק לאפשר מעבר של מהגרים יהודיים מתחומה. קרייסקי הורה לסגור את מחנה שנאו בתמורה לשחרורם של החטופים, אולם המשיך לאפשר העברת יהודים, יותר מ-160,000 בסך הכול, ממקומות אחרים.

הפגישה

רה"מ גולדה מאיר בחרה להיפגש עם קרייסקי בכדי לשכנעו שלא להיכנע לטרור, אולם קרייסקי סירב בטענה כי אינו רוצה על מצפונו את מותם של חמשת המהגרים. השיחה בין שני המנהיגים הייתה קשה ביותר - מאיר ראתה בקרייסקי אנטי-ציוני הבוגד במורשתו היהודית. קרייסקי, שראה עצמו בראש ובראשונה אוסטרי, דחה את האשמותיה ולראיה הביא את פעילות ממשלתו להעלאת היהודים. אפילו נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון לא הצליח להניא את קרייסקי מהחלטתו, שאף נהג להתגאות לאחר אותה פגישה כי היה המנהיג האירופי היחיד שלא נכנע ללחצם של הישראלים.

כותרות העיתונים מיום ה-3 באוקטובר 1973 זעמו על ההחלטה - במעריב נכתב באותו יום כי :"קרייסקי נהג בקשיחות מופגנת כלפי גולדה והורה לשר הפנים לבצע את ההחלטה על שנאו (סגירת מחנה המעבר)".

דווקא ידיעה קטנה יותר, שהופיעה בדף הראשי באותו יום, טמנה בחובה גילוי דרמטי ביותר: "קרייסקי" כך נכתב, "יקבל בברכה את הנציג המצרי". לאחר שנכנע ללחץ הפלשתינים, זכה קרייסקי לביקור מפרגן מצד שר התיירות המצרי איסמעיל פהמי ששימש כשליחו האישי של הנשיא סאדאת, שלושה ימים בלבד לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

בפגישה זו התוודה פהמי על תוכניות מדינתו לתקוף את ישראל "עד סוף 1973". קרייסקי ניסה לבחון את רצינותו של פהמי. שמצידו חזר על הדברים פעם נוספת. לדברי פהמי, על מצרים הוטל למחוק את חרפת ששת הימים. קרייסקי לא עשה דבר עם המידע ורק לאחר שפרצה המלחמה, דיווח לשגריר הישראלי, יצחק פטיש, על הדברים. השגריר ההמום העביר את המידע לירושלים ותוכן המידע נגנז, ונחשף רק בימים האחרונים.

עמדותיה של מפלגת העם אינן מקובלות על כולם. צילום: תמונות מוינה.

המפלגות

בבחירות הקרובות באוסטריה, תתמודדנה תשע מפלגות על מקום בפרלמנט, ארבע מהן נחשבות כבטוחות, ואילו שתיים תדשדשנה באזור אחוז החסימה, העומד על 4 אחוזים.

מפלגת העם האוסטרית היא המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט האוסטרי נכון להיום - היא חולשת על 43.2% ממושבי הפרלמנט ובבחירות הקרובות היא צפויה להיחלש אך במעט, ולזכות ב-40% בקירוב. המפלגה, בתפיסתה האידיאולוגית, נחשבת לשמרנית ומתמודדת עם סוגיות הנחשבות לבולטות כיום בפוליטיקה האירופית, דוגמת זכויות סוציאליות וחברתיות – המפלגה, הנוצרית-דמוקרטית בהוותה, מתנגדת, לדוגמא, לנישואים חד מיניים.

המפלגה נוהגת להגדיר עצמה כקתולית ואנטי-סוציאליסטית והיא נתמכת בעיקר בקרב מעמד הביניים האוסטרי וכן בקרב עובדי המגזר הציבורי הגדול של אוסטריה. בראש המפלגה עומד כיום הקאנצלר האוסטרי, ד"ר וולפגנג שיסל, שהתמחה בתחום המשפטים.

יריבתה הגדולה של מפלגת העם, היא המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, הדוגלת בחיזוק מערכת הרווחה במדינה. בבחירות הקודמות זכתה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ב-37.7% מהמושבים ובבחירות הקרובות היא אמורה לשמר את כוחה. המפלגה, שבעבר עמד בראשה ברונו קרייסקי, נחשבת לפופולארית בקרב מעמד הפועלים האוסטרי, והייתה למפלגת השלטון במשך שנים רבות. כיום עומד בראשה אלפרד גוזנבאואר.

מפלגת החירות האוסטרית – המפלגה, המאכלסת כיום 9.8% מהפרלמנט האוסטרי ובבחירות 2002 אף זכתה ב-28.4% מהמושבים (לא מעט בזכות מנהיגותו של יורג היידר), עברה פיצול בשנים האחרונות, עת פרש היידר מהמפלגה והקים מפלגה חדשה. כיום עומד בראש המפלגה היינץ כריסטיאן סטראשה, צעיר נאה וכריזמטי שיחגוג 37 חורפים בנובמבר הקרוב.

סטראשה מוכיח במהלך הקמפיין כי למד מהיידר לא מעט - בין סיסמאות הבחירות הבולטות שלו ניתן למצוא: "אל לוינה להפוך לאיסטנבול" (מתייחס ל-900,000 המהגרים במדינה, מרביתם טורקים), "פומרין במקום מואזין" (פעמוני כנסיית סט. סטפן בוינה שהיא מקום מושבם של הארכיבישופים האוסטרים) ו"תעסוקה במקום הגירה", סיסמאות המאפיינות את המשטמה לאוכלוסייה המוסלמית באוסטריה ולהגירה בכלל. על אף הפיצול במפלגה, נראה כי סטראשה הצליח לשקם את מעמדה ובבחירות הקרובות היא צפויה להישג דומה.

מפלגת הירוקים, שמחזיקה ב-9.3% מהכיסאות של המועצה הלאומית (הפרלמנט האוסטרי) דוגלת בנושאים של איכות הסביבה ובעלת נטייה לשמאל האירופי. בבחירות הקרובות היא צפויה להתחזק מעט.

שתי מפלגות נוספות עשויות לעבור את אחוז החסימה ובכך לנגוס מעט מכוחן של ארבע המפלגות הגדולות - הראשונה היא מפלגתו החדשה של יורג היידר, ששמה "האיחוד למען עתידה של אוסטריה" ובראשה עומד פטר ווסטנטאלר בן ה-39, בן חסותו של היידר. היא נלחמת על אותו אלקטורט של מפלגת החירות אולם מציגה מצע נרחב ומגוון ביותר בתחום הסוציאלי והכלכלי, על אף שהרטוריקה ההיידרית לא נעלמה והיא מתנגדת להגירה ואף קוראת לצמצום מתן מקלט מדיני לפליטים.

היידר - יכניס את המפלגה החדשה? צילום: מפלגת החירות האוסטרית.

המפלגה השנייה המתקרבת לאחוז החסימה היא מפלגתו של האנץ פטר מרטין, המכונה בפשטות "רשימתו של ד"ר מרטין". מרטין הוא עיתונאי בעברו ונחשב ללוחם בשחיתות, מלחמה שעומדת במרכז הקמפיין שלו. עד לפני כמה שבועות נראה היה כי הוא "מתרומם" בסקרים ואף צפוי היה להיכנס לפרלמנט, אולם מאז נחלש מעט.

מה יהיה?

היחלשותה היחסית של מפלגת העם השמרנית, עשויה להקשות על וולפגנג שיסל להקים קואליציה עם מפלגת החירות. במצב שכזה ייתכן ולא יהיה לו את הרוב הנדרש, ופנייה לסוציאל דמוקרטים לצורך הקמת ממשלת אחדות, בדומה לגרמניה, מהווה תסריט סביר בהחלט.

במידה ותיכנס לפרלמנט מפלגה חמישית, ממשלת אחדות תהיה ככל הנראה הצעד היחיד שימנע קיפאון פוליטי.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---