הבחירות בבלגיה הנערכות היום, ה-10 ביוני 2007, נחשבות לגורליות. המשך ההתחזקות הצפויה של הימין הקיצוני במדינה, מהפך פוליטי שישיב לשלטון את המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, ואולי לחלופין, יציב בהנהגה צרפתי, לראשונה מזה 28 שנה.  

בבחירות שנערכות היום בבלגיה עומדים שני בתי הפרלמנט לבחירה. אחוז החסימה בבלגיה עומד על 5%. בבית הנבחרים עומדים לבחירה 150 המושבים ב-11 מחוזות בחירה, ואילו 40 מושבי הסנאט, מתחלקים על פי 25 מושבים בחלק הפלמי (הולנדי) ו-15 מושבים בחלק הואלוני (צרפתי). הקואליציה הנוכחית, המורכבת משתי מפלגות מרכז ושתי מפלגות סוציאליסטיות, אוחזת ב-97 מושבים בבית הנבחרים וב-25 מושבים בסנאט. בראשה עומד ראש ממשלת בלגיה בשמונה השנים האחרונות, גי ורהופשטאט. 7 מיליון בלגים ילכו לקלפיות, במדינה שבה ההצבעה היא חובה חוקית ואחוזי ההצבעה עוברים מדי בחירות את 90%.

השיטה הבלגית הנובעת מהאוטונומיות התרבותיות הנרחבות מהן נהנים דוברי הצרפתית וההולנדית, שלכל אחת מהן נשיא, יוצרת מצב שבו לאחר הבחירות בקלפי, מתחיל המשחק האמיתי. המשא ומתן הקואליציוני בבלגיה מורכב ביותר, ואין זה נדיר שראש הממשלה אינו מגיע מהמפלגה הגדולה ביותר.

פלמים וואלונים

60% מהאוכלוסייה הבלגית הם דוברי הולנדית, ו-40% דוברי צרפתית. צפון בלגיה מאוכלס בעיקר בדוברי הולנדית, והדרום בדוברי צרפתית. 59% מדוברי ההולנדית כשפה ראשונה, יודעים גם צרפתית, ואילו רק 19% מדוברי הצרפתית יודעים גם הולנדית. פוליטיקאים פלמים, כגון איב לטרם מהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית שנחשב לבעל סיכויים גבוהים להיבחר לתפקיד ראש הממשלה הבלגי הבא, נוהגים לבקר את האוכלוסייה הצרפתית בשל מגמות הבדלנות שלה. לטרם כינה את בלגיה בעבר כ"תאונה היסטורית", וטען כי האוכלוסייה הצרפתית בבלגיה "נעדרת יכולת מנטאלית ללמוד הולנדית".

הבחירות בבלגיה נערכות בהתאם לשוני הלשוני. 25 מ-40 מושבי הסנאט שמורים לדוברי ההולנדית ו-15 לדוברי הצרפתית. בבית הנבחרים, יש לכל אזור מפלגות משלו – מפלגה סוציאליסטית, מפלגה ליברלית ואף מפלגת ימין קיצוני, כשלאף מפלגה אין ייצוג בשני האזורים. התוצאות משוקללות לבסוף, ולכן מורכב הפרלמנט ממספר רב של מפלגות בינוניות וקטנות.

הצפון הפלמי בבלגיה, הוא המתועש, העשיר ובו מוחזקת מירב הכלכלה הפרטית במדינה. בדרום הואלוני, אחוז המועסקים במגזר השירותים ובעיקר בשירות המדינה, הוא גבוה. בשל כך, דורשות רוב המפלגות הפלמיות היפרדות מסוימת מהאוכלוסייה הצרפתית. מפלגת האינטרס הפלמי אף דורשת להקים שתי מדינות נפרדות, בעוד מפלגות אחרות מחפשות עצמאות כלכלית לפלמים, הסבורים כי הואלונים מהווים נטל על הכלכלה.

בחודש דצמבר האחרון, הפסיקה תחנת הטלוויזיה הממשלתית של הואלונים, RTBF את שידוריה, בכדי להודיע כי הפלמים הכריזו על עצמאות. על המסך הופיעו תמונותיהם של המלך אלברט השני ושל המלכה פאולה, הנסים לכיוון שדה התעופה במטרה לברוח מהמדינה. התוכנית התבררה כמתיחה, והזעם החברתי, בתחילה מ"הכרזת העצמאות" ומאוחר יותר מהמתיחה, העיד כי מתחת לשטח, היריבות המתקיימת בין שני העמים מאז הפכה בלגיה לעצמאית לפני 177 שנה, עדיין קיימת.

הבלגים הולכים לקלפי. צילום: סטיבן פרויסמק

המפלגות הפלמיות

הנוצרים-הדמוקרטים – המפלגה ששלטה במשך רוב השנים בבלגיה, מתום מלחמת העולם השנייה ועד לעלייתם של הקואליציה הליברלית-סוציאליסטית בשנת 1999. המפלגה שהפכה מאז למפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר, חברה למפלגה "הברית הפלמית החדשה" הימנית, שדוגלת בהיפרדות שקטה שתוביל לשתי מדינות, ועד אז בחקיקה שתאלץ את הואלונים החיים בפלנדריה לדבר הולנדית.

ב-2004 התחלפה הנהגת המפלגה, ומי שמוביל אותה לבחירות הוא איב לטרם. לטרם מכהן כיום כנשיא פלנדריה. בן 46, חנוט תמיד בחליפה ובעל דעות שמרניות ולאומיות, לטרם נחשב לפופולארי מאוד בחלק הפלמי של בלגיה, ולפוליטיקאי שנוי במחלוקת בחלקה הצרפתי של המדינה. הסקרים חוזים ללטרם סיכוי רב להפוך ולהיות ראש הממשלה הבא של בלגיה, עם למעלה מ-28% מקולות הפלמים.

לטרם נולד לאב ואלוני ולאם פלמית, ולכאורה יכול היה להוות סמל לדו הקיום בין שני העמים, אולם אמירותיו השנויות במחלוקת כלפי האוכלוסייה הואלונית כבר הפכו למפורסמות. לתפיסתו, המכנה המשותף לדוברי הצרפתית וההולנדית בארצו, הוא "המלך, קבוצת הכדורגל וכמה סוגים של בירות"...

המפלגה הליברלית-דמוקרטית – מפלגתו של ראש הממשלה הנוכחי, גי ורהופשטאט, נמצאת בשלטון בשמונה השנים האחרונות, והסקרים חוזים לה נפילה משמעותית, על אף הצלחות כלכליות של הממשלה ברוב שנות כהונתה, כ-18% בלבד בפלנדריה. במהלך השנים התרחקה מהמדיניות הכלכלית הימנית שלה והתקרבה לשותפותיה הקואליציוניות מהשמאל הסוציאליסטי. בימי כהונתה, עברו חוקים ליברליים כמו נישואים חד מיניים והמתת חסד.

האינטרס הפלמי – היורשת האידיאולוגית של ה"בלוק הפלמי", מפלגה שנפסלה בשל גזענות. מפלגת האינטרס הפלמי ריככה את המצע שלה, אך היא נחשבת עדיין למפלגת ימין קיצוני, התומכת בהכרזת עצמאות פלמית ומתנגדת להגירה לבלגיה. היא המפלגה השנייה בפופולאריות שלה בקרב הפלמים. בבחירות הקודמות השיגה 18% מהקולות, שהספיקו לה ל-11.6% מהמושבים בבית הנבחרים לאחר שקלול. הסקרים מעריכים כי הפעם תשיג 23% מהקולות, ואולי לראשונה יישבו נציגיה בממשלה הבלגית.

המפלגה הסוציאליסטית – המפלגה בעלת המצע הסוציאל-דמוקרטי, הייתה למנצחת הגדולה בבחירות 2003, כשעלתה מ-14 מושבים בפרלמנט ל-23 מושבים והפכה לבת הברית החשובה בקואליציה של ורהופשטאט. הסקרים חוזים למפלגה זו להפסיד מספר מנדטים בבחירות 2007.

מפלגת הירוקים – לשעבר agalev, היא מפלגה קטנה שכשלה ב-2003 מלהיכנס לפרלמנט, אך על פי הסקרים היא צפויה להצליח הפעם בצורה נאה. מפלגת אקולו הואלונית, היא גם כן מפלגה ירוקה המיוצגת בפרלמנט וצפויה להצליח בבחירות האלה.

מפלגות ואלוניות

המפלגה הסוציאליסטית – בניגוד לאחותה הפלמית, זוהי המפלגה החזקה ביותר בדרום הצרפתי של בלגיה, והיא צפויה לגרוף כשליש מקולות הבוחרים הואלונים. בשל חוזקה, עולה האפשרות לראשונה ב-28 השנים האחרונות שראש הממשלה הבלגי הבא יהיה ואלוני ולא פלמי. בראש המפלגה עומד אליו די רופו, אחת הדמויות הססגוניות ביותר בפוליטיקה הבלגית.

די רופו, הומוסקסואל מוצהר ובן למהגרים מאיטליה, קבוצת המהגרים השנייה בגודלה בבלגיה אחרי המהגרים המרוקנים, מכהן כיום כנשיא ואלוניה. לפני 11 שנים, בטרם חשף את נטייתו המינית, נפוצו שמועות כנגדו כאילו קיים יחסי מין עם קטינים, ודי רופו נאלץ לחשוף את נטיותיו. מפלגתו של די רופו מתמודדת עם שערורייה פוליטית הנוגעת לחברה הממשלתית ICDI העוסקת בפינוי אשפה באזור העיר שרלרואה הואלונית. החברה, המקורבת למפלגה הסוציאליסטית, מואשמת באי-סדרים בניהול הכספים שלה, וכן במינויים הנגועים בנפוטיזם ומינויים פוליטיים. בדי רופו לא דבק הרבב, אך מוטל עליו לשקם את תדמיתה של מפלגתו. העובדה כי אינו שולט בשפה ההולנדית עשויה להקשות עליו להפוך לראש הממשלה.

התנועה הרפורמיסטית – המפלגה השנייה מהחלק הואלוני שישבה בקואליציה של ורהופשטאט ותפיסת העולם שלה תומכת בשוק חופשי ובבלגיה מאוחדת. מנהיגה דידייה ריינדר, מוזכר אף הוא כמי שיש לו סיכוי להפוך לראש ממשלה בבחירות אלה, בשל מיקומה המרכזי של מפלגתו במפה הפוליטית. בבחירות האחרונות לנשיאות צרפת, נכח ריינדר בסביבתו של סרקוזי, והוא נחשב לבעל דעות קרובות לנשיא הצרפתי החדש. ריינדר מקווה כי גל השמרני העובר על צרפת, בה יתקיימו בחירות לאסיפה הלאומית במקביל לבחירות בבלגיה, יגרום לסחף קולות לכיוונו.

המרכז הדמוקרטי-הומניסטי – המפלגה הנוצרית-דמוקרטית של ואלוניה, היא בעלת השקפת עולם שמאלית יחסית למפלגות הנוצריות-דמוקרטיות באירופה, ותומכת בבלגיה מאוחדת. בעבר כיהנה בקואליציות שונות בואלוניה ביחד עם המפלגה הסוציאליסטית, ובמידה ותזכה בהישג בבחירות האלה, היא עשויה להיות גורם חשוב במהלך המו"מ הקואליציוני.

החזית הלאומית – מפלגת הימין הקיצוני בואלוניה, הואשמה לא פעם בהפצת שנאה גזענית, עד שראשיה כדניאל פרה וז'ורז' פייר טונלייה נשפטו, הורשעו וריצו עונש של עבודות שירות, והרחקה מהמערכת הפוליטית לעשר שנים. המפלגה קטנה ובכל בחירות מצליחה לזכות במושב או שניים בבתי הפרלמנט הבלגי. היא מתנגדת להגירה, ותומכת בלאומיות צרפתית.

בלגיה עוברת תהליכים חברתיים דומים למדינות אחרות באירופה המערבית. ההגירה מצפון אפריקה וממדינות אחרות, מביאה לשינוי דמוגראפי-תרבותי במדינה, הגורם לחיכוכים עם האוכלוסייה הותיקה. בניגוד למדינות אירופיות אחרות, בלגיה היא מדינה דו-לאומית, והמטענים התרבותיים האלה, מצויים ברקע כל הזמן. התזוזה ימינה בקרב הבלגים, בעיקר בקרב הפלמים ודרישתם להתנתק מבלגיה או לפחות מהאוכלוסייה הואלונית, ממשיכה להתרחב בקרב האזרחים.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---