במרכז הבחירות בפיליפינים שנערכות היום, עומדת ההצעה לבטל את המשטר הנשיאותי ולהפכו לפרלמנטארי. האופוזיציה ואנשי משפט משוכנעים כי הבעיות מהן סובלת המערכת הפוליטית במדינה, נובעות מהשיטה, אך כך או אחרת, חוסר היציבות הפוליטית עוד צפוי להימשך זמן רב.  

היום נערכות בחירות בפיליפינים. השנה עומדים כל המקומות בבית הנבחרים לבחירה ,מחצית מהמקומות בסנאט וכן תפקידים במועצות המקומיות. בחירות אלה הן בחירות אמצע, בדומה לשיטה האמריקנית, ובעוד שלוש שנים יעמוד גם תפקיד הנשיא לבחירה.

המערכת הפוליטית בפיליפינים שונה במהותה מהמערכות הפוליטיות במערב - על אף שהחוקה הפיליפינים מתבססת לא מעט על המודל האמריקני, תוצאה של שנים רבות בהן האמריקנים שלטו במדינה באופן ישיר ולאחר מכן באופן עקיף. למרות שמאז נפילתו של הרודן פרדיננד מרקוס, עברה החוקה שינויים, עדיין ניתן למצוא בה סימנים של המורשת האמריקנית.

מוסד הנשיאות בפיליפינים הוא מוקד הכוח הפוליטי החזק ביותר במדינה. הקונגרס, המורכב משני בתים, נושא בכוח מסוים, אך מערכת היחסים בינו ובין הנשיאה גלוריה ארויו, בדומה לנשיאים בעבר, מוכתבת לא מעט מדמות הנשיא ומכוחו.

מאפיינים בולטים של המערכת הפוליטית הפיליפינית נוגעים לעובדה כי המפלגות אינן משמשות מבנה גג לקידום אידיאולוגיה מסוימת, אלא כאכסניה המחברת בין הפוליטיקאים, ולעיתים רבות מדובר בקשר רופף.

מבט אל עבר קורות החיים של נבחרי העם הפיליפיני מגלה כי לשחקני קולנוע, לספורטאים ולחברים באחת ממשפחות האריסטוקרטיה הפוליטית במדינה, מירב הסיכויים להיבחר לאחת המשרות החשובות במדינה. הנשיא הקודם, ג'וזף אסטראדה, נחשב לאחד מגדולי השחקנים בכל הזמנים של הקולנוע הפיליפיני, לאחר שהופיע ביותר ממאה סרטים ואף צורף להיכל התהילה המקומי. שחקן אחר, פרננדו פו ג'וניור, התמודד בחירות 2004 נגד ארויו והפסיד.

השנה הועמדו לבחירה מספר רב של דמויות פופולאריות בתרבות מהפיליפינית, רבים מהם בעלי קשרי משפחה, כמועמדים המתנגדים לשלטונה של הנשיאה ארויו. בשל כך, הסנאט הנבחר על בסיס לאומי, עומד להפוך ללעומתי. בבית הנבחרים, שבו הבחירה היא על פי מחוזות, היתרון הוא לצד המערכות המאורגנות ביותר, וכאן ניכר יתרון לקואליציית המפלגות התומכות בארויו.

לאיבוד התמיכה בסנאט עשויות להיות השלכות מבחינתה של ארויו, מאחר והאופוזיציה בפיליפינים, הטוענת כי הבחירות לנשיאות ב-2004 זויפו, תנסה להוציא לפועל הליך הדחה. במידה וזה יצבור תאוצה, תגלוש המדינה הקתולית, על 90 מיליון אזרחיה, למשבר פוליטי חמור, שעשוי להביא למעורבות צבאית.

הכלכלה הפיליפינית

הפיליפינים הצליחו להתאושש בשנים האחרונות מהנזק שהותירה משפחת מרקוס שהודחה מהשלטון ב-1986 - הדיקטטור פרדיננד מרקוס ואשתו אימלדה, אשר נחשדו בגניבת מיליארדים מקופת המדינה ונטלו הלוואות ענק, הותירו נטל כבד על הכלכלה הפיליפינית.

למרות זאת, הכלכלה המקומית מציגה ביצועים טובים בשנים האחרונות - ב-2006 נרשמה צמיחה בשיעור של 5.3%, והערכות מוקדמות השנה מצביעות על צמיחה מעל 6% ב-2007. כ-15 מיליארד דולר, המהווים כעשירית מכלל הייצור במשק, זורמים לכלכלת הפיליפינים מדי שנה מצבא העובדים העצום, כ-9 מיליון בני אדם, העובדים מחוץ למדינה ושולחים את משכורתיהם הביתה.

האבטלה במדינה, שעמדה בעבר על סכום דו מספרתי והיוותה את הגורם לגידול במספר הפועלים מחוץ למדינה, פחתה עד לרמה של 8.4%. ידיעת האנגלית הנרחבת באוכלוסייה, מערכת חינוך טובה יחסית, השקעות זרות שמתחילות לזרום בעיקר מסין ומארה"ב, גורמות לאופטימיות רבה בפיליפינים. אך הבעיות המבניות עדיין קשות – תשתית מיושנת, פערי הכנסה אדירים, ניצול של עובדים, שחיתות עמוקה ועוד, ימשיכו להקשות על הפיליפינים לעמוד ביעד שקבעו לעצמם – לזכות במעמד של מדינה מתועשת עד 2020.

הפגנות ענק בפיליפינים הביאו להדחתו של מרקוס. צילום: ג'ואי דה ורה

האלימות

מאז ה-14 בינואר, היום בו החלה באופן רשמי מערכת הבחירות בפיליפינים, קופחו חייהם של יותר ממאה בני אדם, חלק לא מבוטל מהם מועמדים פוליטיים בעצמם. גם העיתונאים הפיליפינים, הנהנים ממעמד חופשי ונוהגים לחקור ולבקר את מעשי הממשלה, עומדים לא אחת בפני סכנת התנקשות.

האלימות מלווה את מערכות הבחירות בפיליפינים באופן מסורתי. השבטיות בהצבעה, תוצאה של קיומן של מיליציות פרטיות, כ-90 במספר, בבעלות עשירים השולטים במחוזות בפריפריה בשיטה מעין פיאודלית, ארגוני טרור, משפחות חזקות במשק הפיליפיני ועוד, הופכת את ההתמודדות לעתים לצעד עסקי חשוב, ולמלחמה על גישה למשאבים לאומיים.

בבחירות ב-2004, שבהן כאמור גם עמד תפקיד הנשיא לבחירה, נהרגו 150 בני אדם. אין זה אומר כי המערכת הנוכחית היא פחות אלימה – ניסיון העבר מראה כי רבים נרצחו ביום הבחירות עצמו, ואף במהלך ספירת הקולות, לאחר שנסגרו הקלפיות, ונראה כי כך יקרה גם הפעם.

בכדי להתמודד עם האלימות הגואה, הוחרמו אלפי כלי נשק מידיהם של אזרחים פרטיים, נעשתה פשיטה על מרכזים של מיליציות שונות, והצבא החל לתגבר את 115,000 השוטרים המאבטחים את הבחירות, באמצעות יותר מ-20,000 חיילים.

אולם גם הצבא, שלו היסטוריה של התערבות במצב הפוליטי, הוא בעל אינטרסים משלו במערכת הפוליטית, ועשוי להעלים עין מאירועים אלימים באותם מקרים בהם משרת הדבר את האינטרסים שלו.

המשפחות

משפחת מאקאפאגאל-ארויו - הנשיאה גלוריה מאקאפאגאל-ארויו היא בתו של נשיא הפיליפינים לשעבר, דיוסדאדו מאקאפאגאל, אשר שלט במדינה בין השנים 1965-1961 והפסיד בבחירות לפרדיננד מרקוס, ששלט לאחר מכן במשך 21 שנה. בנה של ארויו הוא חבר קונגרס, ובן אחר מתמודד אף הוא למשרה היוקרתית. בעלה של ארויו, חוזה-מיגל, הוא אחת הדמויות השנואות ביותר בפיליפינים הוא נחשב למי שמתערב רבות בפוליטיקה במדינה ולמושחת הגוזר קופונים כלכליים מהעובדה כי אשתו (שעל פי הצהובונים הוא בוגד בה), היא הנשיאה.

משפחת אקינו – קורסון אקינו, הנשיאה ה-11 של הפיליפינים, והראשונה בעידן הפוסט-דיקטטורי, היא עדיין דמות חזקה במערכת הפוליטית הפיליפינית, על אף שמידת הצלחתה כנשיאה נותרה במחלוקת. היא אלמנתו של בנינו אקינו, גדול האופוזיציונרים של ממשל מרקוס, אשר נרצח על ידי שליחיו. בנה, בנינו ה-3, הוא חבר בית הנבחרים הפיליפיני, קרוב משפחה אחר שלה, הרמינו אקינו התמודד ב-2004 על תפקיד סגן הנשיא, וקרובי משפחה נוספים שלה כיהנו במשרות פוליטיות שונות.

גם משפחות של נשיאים אחרים, כפידל ראמוס, ג'וזף אסטראדה וכמובן פרדיננד מרקוס, היו מעורבות באופן עמוק בפוליטיקה הפיליפינית עד היום. במקומות רבים עומדים לבחירה בני משפחה, המתמודדים על תפקידים מקבילים. באחד המקרים, מועמד לתפקיד ראש עיר אשר נרצח, הוחלף מייד באחיו, בזמן שעל תפקיד סגן ראש העיר מתמודד האב...

שאלת המשטר

אופייה הבעייתי של המערכת הפוליטית הפיליפינית הביאו גורמים רבים במדינה לדרוש שינוי במשטר. מאז שהודח פרדיננד מרקוס, עבר חלק גדול מהכוח הפוליטי במדינה מהשלטון המרכזי במנילה, למועצות המקומיות השונות. אחד הספיחים לכך, היא התהוותם של צבאות פרטיים והעלייה באלימות הפוליטית, הנובעת מ"קרבות חמולות" בין משפחות חזקות באזורים השונים.

בסה"כ מעריכים כי בפוליטיקה האזורית שולטות 250 משפחות, אשר מממנות את פעילותן מעסקי הימורים וסמים. המשפחות מחזיקות בעמדות פוליטיות ובירוקרטיות באזורי השליטה שלהן - מבין 265 חברי בית הנבחרים, כ-160 מהם משתייכים לאחת מהמשפחות האלה.

על אף העובדה שמדובר בפשע פוליטי, שוחד בחירות הוא דבר שבשגרה, ואף מהווה מקור הכנסה לגיטימי בעיניהם של אזרחי המדינה. בוחרים רבים קיבלו במהלך מערכת הבחירות מזון, כסף, בגדים, תלושים ועזרה בירוקרטית בתמורה לתמיכה שלהם. חוזקה של הפוליטיקה האזורית מסייע גם לארגוני טרור, ביניהם ארגוני טרור אסלאמיים בדרום המדינה, לפרוח.

בשל חוזקו של מוסד הנשיאות, משגשגות המשפחות הפוליטיות – לנשיאי הפיליפינים אין בעיה עם נפוטיזם, והם ממנים ותומכים בבני משפחתם לתפקידים שונים במערכת הפוליטית הפיליפינית. בעיה אחרת הנובעת מחוזקו של מוסד הנשיאות היא השחיתות הכלכלית, והעובדה כי נשיאי הפיליפינים, גם אלה הנחשבים לדמוקרטיים, נוהגים לעשות שימוש פרטי במשאבי המדינה ולקדם את עסקיהם.

בהתהוות משבר פוליטי פנימי, וההיסטוריה הפיליפינית עמוסה במשברים כגון אלה, עומדת המדינה לא פעם בפני הכרזה על מצב חירום ופריסת הצבא באזורים רבים. נשיאי הפיליפינים עצמם עמדו לא פעם בפני הפיכה וניסיונות הדחה אלימים, כולל הנשיאה הנוכחית ארויו.

בשל כך, עלתה הצעה בשנים האחרונות לנטוש את השיטה הנשיאותית, ולהחליפה בשיטה פרלמנטארית בה ישנו בית נבחרים אחד חזק, המרכז את העוצמה הפוליטית במדינה. רבים סבורים כי בכך תהפוך מדינת הפיליפינים לדמוקרטית וליציבה יותר, בעודה מצליחה להילחם בשחיתויות ובאלימות במדינה.

צבא הפיליפינים - יתערב גם הפעם? צילום: משרד ההגנה האמריקני

יום הבחירות

45 מיליון בעלי זכות הבחירה במדינה, בנוסף לחצי מיליון בעלי זכות הבחירה בקרב הגולה הפיליפינית, יוכלו להשתתף בבחירות הפעם. הפיליפינים בחו"ל, על פי הדיווחים, הצביעו במספרים נמוכים, כ-20%, תוצאה של חוסר אמון במערכת הפוליטית המקומית.

כוננות כוחות הביטחון, לא תצליח ככל הנראה למנוע התפרצויות אלימות שונות, וכעת יש להמתין ולראות כיצד תנהג האופוזיציה במידה והנשיאה ארויו תצליח בבחירות. לחילופין, לא ברור כיצד ינהג הממשל, באם ההפסד בסנאט יהיה כה גדול עד כי ייווצר איום משמעותי על המשך כהונתה של ארויו.

לאור ההיסטוריה האלימה של הפוליטיקה הפיליפינית, נזהרים המשקיעים הזרים מהשקעות ארוכות טווח, ומעדיפים להמתין עד שערפל הבחירות יתפזר. ביחד עם כלכלת הבחירות שבה הוזרם כסף רב לציבור בפיליפינים, מה שהעלה חשש לגידול באינפלציה ולמחסור בתקציב, נמצאת המדינה בסכנת מיתון, שתהפוך לממשית אם תוצאות הבחירות לא יתקבלו על ידי הגורמים השונים.

הפיליפינים יכולים להמשיך את קצב הצמיחה הכלכלית הגבוה שלהם ואף לעשות צעדים משמעותיים במלחמה בשחיתות, באלימות ובבעיות המבניות השונות. לשם כך, הם יזדקקו ליציבות שלטונית אמיתית, וכרגע, נראה כי יש קושי להבטיח זאת.

---

לדף הבית

הדפסה

שלח תגובה לעורך

---