|
2006 של מחמוד אחמדינג'אד
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים סיכום שנת 2006 אנשי השנה
פורסם : 29/12/2006, 01:03
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
מחמוד אחמדינג'אד, נשיאה מעורר המחלוקת של איראן, חווה שנה מוצלחת מבחינתו. את שנת 2006 הוא מסיים כפיגורה פוליטית חזקה באיראן וכמנהיג מעצמה אזורית אשר התקדמה השנה בדרך לפיתוח אפשרי של נשק גרעיני.
מלחמת האייתוללות
מאבקי הכוחות הפנימיים באיראן זכו לסיקור נרחב באתר סיקור ממוקד בשנה החולפת. שני מחנות חזקים, ומחנה נוסף חזק קצת פחות, נאבקו ביתר שאת בשנה החולפת ביניהם, על השליטה במדינה השיעית הגדולה. המחנה הרדיקלי, שהבולטים בו הם אחמדינג'אד עצמו ומורו הרוחני האייתוללה יאזדי, הצליח להחדיר את אנשיו לרוב מוקדי הכוח באיראן – מושלים מקומיים, בכירים במשמרות המהפכה, במערכת הבנקאית בפרט ובמערכת הכלכלית בכלל, המג'ליס ועוד.
המחנה השמרני, בהנהגת המנהיג הרוחני העליון של איראן חמנאי ועוזרו רפסנג'אני, ספג מכות פוליטיות לכל אורך השנה והביט בעיניים כלות כיצד מתחזק אחמדינג'אד על חשבונו. לקראת הבחירות למועצת המומחים ולמועצות המקומיות, החליטו השמרנים לחבור למחנה הרפורמיסטי בהנהגתו של הנשיא לשעבר, מוחמד חתאמי, בכדי להבטיח כי הרדיקלים לא יצליחו להשתלט על הגוף החשוב הזה, שבסמכותו להכתיר ולהדיח את המנהיג הרוחני באיראן, המשרה העליונה ביותר ברפובליקה השיעית.
ניצחונם של השמרנים והרפורמיסטים, עד לא מזמן יריבים בעצמם, הבהיר לאחמדינג'אד כי הוא מוכר כיום ככוח פוליטי מרכזי מאחר וכל הגורמים הפוליטיים באיראן הקימו קואליציה כנגדו, אך מצד שני – הבהיר לו כי נדרש ממנו להמשיך ולפעול בכדי לשמור על מעמדו, גם אם יידרשו צעדים קיצוניים.
המחנה השמרני-רפורמיסטי אף ניסה לבצע מהלך של הקדמת הבחירות לנשיאות איראן, כדרך להדיח את אחמדינג'אד, אולם הפרלמנט האיראני, המג'ליס, בו לאחמדיג'אד ישנה השפעה רבה ביותר, הצליח ליירט את ההצעה ברוב מוצק, ובכך הוכיח אחמדינג'אד כי כוחו הפוליטי עדיין עומד לו.
פרויקט הגרעין
הנשיא אחמדינג'אד קיבל החלטה אסטרטגית בשביל איראן – ייצורו של נשק גרעיני. הוא קיבל את ההחלטה בידעו כי יהיה נתון גם לביקורת פנימית לא פשוטה על המהלך, אך העריך כי לבסוף יישרו הגורמים החזקים במדינה קו אחיד עם תוכניתו. אחמדינג'אד קיבל גם החלטה טקטית בנושא הזה – הוא בחר לפעול בצורה גלויה ולספוג את הביקורת האיומים מצד מדינות המערב, בהניחו כי יהיה מסוגל לעמוד בכך ואף לגזור קופונים פוליטיים על המהלכים האלה.
הערכתו של אחמדינג'אד זכתה לאורך שנת 2006 לחיזוקים חיוביים – על אף ההכרה בקרב ארה"ב ומדינות אירופה, כי פניה של איראן לייצור נשק יום הדין, לא הצליחו המדינות האלה לייצר יותר מאשר מספר סנקציות לא משמעותיות כנגד איראן.
אחמדינג'אד השקיע משאבים רבים "בביטוח" - הוא המשיך ללבות את מלחמת האזרחים בעיראק ובכך הפחית את מאגר האפשרויות שעומדות לרשות מקבלי ההחלטות האמריקנים לתקוף אותו; הוא הפעיל את החיזבאללה והחמאס כנגד ישראל מתוך מטרה להמשיך ולהתיש אותה, והוא המשיך לטוות רשתות טרור בינלאומיות שבהינתן פקודה, יבצעו שורה של פיגועי ראווה ברחבי העולם ויעסיקו את גורמי המודיעין במערב.
ביטוח נוסף שביצע אחמדינג'אד היה ביחס לשתי המעצמות העולות בגוש הריכוזי, סין ורוסיה. עסקת ענק בתחום האנרגיה, בהיקף של 100 מיליארד דולר, נחתמה השנה עם סין, ויצרה אינטרס ברור לבייג'ינג לרכך החלטות קשות נגד איראן במועצת הביטחון של האו"ם. הרוסים קיבלו מאחמדינג'אד כתף קרה מספר פעמים, עת נדחו הצעות הפשרה שלהם להעשיר אורניום על אדמתם בשביל איראן, אולם אחמדינג'אד יודע כי העובדה ש-15% מעתודות הגז העולמי מצויות בשטחו קורצת לרוסים, המעוניינים להקים קרטל עולמי של גז טבעי.
אחמדינג'אד - סוגר שנה מוצלחת. צילום: האתר הרשמי
מכחישי השואה - התאחדו!
אחמדינג'אד הסיר השנה את כל המסכות האפשריות ביחסו לישראל - בכל הזדמנות נתונה איים השנה הנשיא האיראני כי סופה של "הישות הציונית" קרב. האיום הברור, בשילוב עם הפיתוח הגרעיני, הדליק את כל הנורות האדומות בישראל. נוסף על כך, הפך אחמדינג'אד ליקירם של מכחישי השואה ברחבי העולם, עת הטיל ספק בקיומה וטען כי גם אם אירעה אין הדבר מצדיק את קיומה של מדינת ישראל במזה"ת. אחמדינג'אד לא הסתפק בכך וכינס בארצו תחרות קריקטורות בנושא השואה' שהיוותה קרקע פורייה לגדולי האנטישמיים. לקראת סיומה של 2006, אף ערך "כנס מדעי" שמטרתו לחקור האם אירעה בכלל השואה. לכנס זה הגיעו גדולי מכחישי השואה, ומהכנס יצאו מסרים בגנותה של ישראל פעם נוספת.
גם בתחום הצבאי פעל אחמדינג'אד השנה - ההסלמה הביטחונית בעזה ובלבנון הייתה לא מעט פרי תכנונו, ולמרות שלא צפה את התגובה הישראלית הקשה, היה נכון להגיש עזרה לחמאס ולחיזבאללה לשם המשך הלחימה כנגד ישראל.
בשביל לקשר בין כל הדברים, גילה אחמדינג'אד השנה את נפלאות הדואר הדיפלומטי, אותו ניצל לשיגור מסרים למנהיגי העולם, ביניהם נשיא ארה"ב בוש, הקנצלרית הגרמניה אנג'לה מרקל ואף לאפיפיור בכבוד ובעצמו, ובו הצעות כיצד ניתן לפתור את המשברים והבעיות בעולם. למותר לציין כי חיסולה של ישראל היה אחד הסעיפים המרכזיים במכתבים אלה.
2007 של אחמדינג'אד
מספר אתגרים עומדים בפני אחמדינג'אד לקראת השנה הבאה והראשון שבהם הוא ביצור מחודש של כוחו במערכת הפוליטית הפנימית באיראן. ההפסד בבחירות למועצת המומחים, בעיקר לאור אחוזי ההשתתפות הגבוהים, הוכיח כי ישנם גורמים רבים, בעלי כוח לא מבוטל, הרוצים בנפילתו של אחמדינג'אד.
המשך הפיתוח הגרעיני האיראני מתקרב לנקודה הקריטית שלו. לגורמי המודיעין המערביים אין נתונים מדויקים לגבי מידת ההתקדמות האיראנית לקראת נשק גרעיני. הם מכירים בעובדה כי איראן בנתה רשת ענפה של כורים ומעבדות בסיוע מדענים זרים, אך מאז הוכשרו במערכת מספר רב של מדענים מקומיים. המפעל למים כבדים שהושק באוגוסט, ותהליך העשרת האורניום שנמשך כל הזמן, מספקים לאיראנים תשתית טובה בדרך להשגת נשק יום הדין.
בחודשים הקרובים יוסיף להתפזר העשן מעל המאבק הזה בין איראן והמערב, ובעיקר ארה"ב וישראל. עם כל פריצת דרך מדעית איראנית, תעלה מחדש ההצעה לעשות שימוש בכוח כנגד האיראנים. האמריקנים מובילים את המהלכים כנגד איראן בעיקר בזירה הדיפלומטית והכלכלית באמצעות הסנקציות של מועצת הביטחון, אך שוקלים אופציות צבאיות. בישראל הגישה הרווחת היא כי עדיף לאפשר לאמריקנים הזדמנות לפעול כנגד הגרעין האיראני, עד לאותה נקודת זמן שלא תהיה ברירה אלא לפעול עצמאית. במהלך 2007, כך נראה, צפויה התנגשות צבאית בין איראן ובין גורם או מספר גורמים מערביים.
באשר לטיפול "בישות הציונית", פועלים האיראנים רבות על לשקם את כוחם של החיזבאללה ושל החמאס, שמצטייד בתקופה האחרונה בהיקפים דומים לזה של הארגון הלבנוני. התוכנית האיראנית היא לייצר מהדורה חוזרת של קיץ 2006, הפעם בליווי הלקחים שהופקו מאותה מלחמה. האיראנים, עדיין תלויים בהתפתחות האירועים בתוך הרשות הפלשתינית ובתוך לבנון, שני מקומות הנתונים תחת איום של מלחמת אזרחים קרבה.
בשתי החזיתות הללו, לא עומדת איראן רק מול ישראל – מולה ניצבים גם מנהיגי המדינות הערביות הפרו-מערביות דוגמת סעודיה, ירדן ומצרים, שאינם ששים מול ההתעצמות האיראנית, ומוכנים להביא את הדברים עד כדי עימות עם טהרן באמצעות צד שלישי, בלבנון וברשות הפלשתינית.
תוצאות העימותים הללו ישפיעו במידה רבה על ישראל, על שכנותיה ועל יכולותיהן של המעצמות העולמיות להשפיע על האזור.
| |
|
|
|
|
