|
סיקור שבועי
סיקור ממוקד פרויקטים מיוחדים המלחמה הקרה השנייה
פורסם : 27/10/2006, 15:19
אלון לוין ויובל בוסתן
|
|
 |
|
|
השבוע - גל התפטרויות בממשלת דרום קוריאה, הטורקים נעלבים מאירופה, הלייבור הבריטי נחלש בסקרים, במזרח אפריקה חוששים ממלחמה ובצרפת מציינים שנה למהומות. בשבוע הבא מקווים באו"ם להשיג הכרעה בין גוואטמלה ולונצואלה, ובברזיל ובבולגריה ייערך סיבוב שני בבחירות לנשיאות.
גם אנחנו לא רוצים אתכם
מגמת התרחקותם של האיחוד האירופי וטורקיה האחד משני, כפי שזו דווחה בסיקור השבועי הקודם, ממשיכה לעורר הדים – השבוע, הוכיח גם הציבור בטורקיה , לפחות על פי הסקרים, כי גם הוא כבר לא כל כך מתלהב מהאיחוד האירופי - אחוז הטורקים אשר סברו כי טורקיה "חייבת להצטרף לאיחוד" צנח מ-67.5% לפני שנתיים ו-57.4% לפני שנה ל-32.5% בלבד כיום, ירידה כוללת של 35%! בה בעת, שיעור הטוענים כי אסור להצטרף לאיחוד בכל אופן שהוא, עלה ל-25% מרמה של 10% לפני שנה.
הציבור בטורקיה זועם על הדרישות של האיחוד הנתפסות בעיניו כמוגזמות, דוגמת ההכרה בקפריסין היוונית בלי שיכירו בזו הטורקית, והרפורמות בחירויות הפרט במדינה. עניין אחר שגרם לטורקים לזעום, הוא הצעת החוק הצרפתית להפוך את הכחשת השואה הארמנית לעבירה פלילית. הטורקים טוענים כי לא הייתה שואה כזו, והנושא הוא קונצנזוס במערכת הפוליטית הטורקית, לקראת הבחירות בעוד שנה במדינה. לאור זאת, אין תימה לעובדה כי עיקר ההתדרדרות בשיעורי התמיכה בהצטרפות לאיחוד אירעה בשבועות האחרונים.
בדרום קוריאה לא צריך ועדות חקירה
הניסוי הגרעיני הצפון קוריאני גרם לטלטלה פוליטית עמוקה בדרום קוריאה. המשבר הביטחוני הביא להפניית אצבעות מאשימות אל טיפולו העדין של הנשיא רו מו היון בצפון קוריאה. גל של התפטרויות ו"הצעות" להתפטר, שטף את המערכת הפוליטית הדרום קוריאנית השבוע – השר לאיחוד עם צפון קוריאה, לי יון סוק, כבר הלך הביתה ואליו הצטרף שר ההגנה, יון קואנג אונג וראש המודיעין הדרום קוריאני, קים סאונג גיו, שהניח מכתב התפטרות על שולחנו של רו ביום חמישי האחרון.
ההתפטרויות האלה, בצוותא ולהבדיל עם מינויו של שר החוץ הדרום קוריאני באן קי מון לתפקיד מזכ"ל האו"ם, מביאות לשינויים פרסונאליים רבים בממשלה הדרום קוריאנית, כל זאת, כאשר מהצד משקיפה המפלגה הלאומית הגדולה, היא מפלגת האופוזיציה השמרנית והפרו-אמריקנית, שבמשך שנים שלטה בדרום קוריאה. המפלגה, התומכת בקו נוקשה יותר מהמדיניות של רו בשנים האחרונות, עשויה להתחזק.
רו עצמו יסיים את תפקידו בדצמבר 2007, אז, על פי החוק, לא יוכל לשוב ולהתמודד על תפקיד הנשיאות.
רו עם בוש - ייאלץ להרכיב את ממשלתו מחדש. צילום: מחלקת המדינה האמריקנית
שנה למהומות
בצרפת מציינים השבוע שנה למהומות המהגרים, אשר פרצו בעקבות התחשמלותם למוות של שני נערים ממוצא אפריקני שניסו להימלט מהמשטרה, הבעירו את פריז ופרבריה, ובמידה פחותה גם ערים נוספות בצרפת ובאירופה. לקראת יום השנה, נרשמו מספר תקריות של הפרות סדר והצתת מכוניות במספר שכונות מגורים בצרפת, כמו גם עלייה במספר התקיפות האלימות נגד שוטרים.
ניקולה סרקוזי, שר הפנים הכריזמאטי המתמודד לתפקיד הנשיאות ב-2007, הורה לתגבר את כוחות המשטרה במאות שוטרים ולציידם באמצעים מתאימים לפיזור הפגנות. החברה הצרפתית כולה מוטרדת כיום מהמצב החברתי במדינה - המחאה האלימה של המהגרים וחוסר רצונם או יכולתם להשתלב בחברה הצרפתית, עודם נמצאים במרכז הדיון הציבורי בצרפת, והם צפויים לזכות לנפח משמעותי במערכת הבחירות לנשיאות שהולכת וצוברת תאוצה.
הלייבור נחלש
בבריטניה, מפלגת הלייבור, מפלגתו של רה"מ המכהן טוני בלייר, זכתה השבוע לתוצאה הנמוכה ביותר מאז 1987, - בסקר שפרסם הגארדיאן הלונדוני, קיבלה המפלגה 29% תמיכה בלבד, לעומת 39% למפלגה השמרנית בראשותו של דיוויד קמרון.
הביקורת על ממשלו של בלייר היא נרחבת וגולשת לתחומים רבים - ידידותו עם נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש, אחד האישים הלא-אהודים בבריטניה בלשון המעטה, אינה מוסיפה לבלייר נקודות רבות בדעת הקהל, מדיניותו החברתית, הגם שזכתה לתשואות רבות מצד כלכלנים זכתה גם לביקורת, בעיקר בתחום מערכת הבריאות של המדינה, הזקוקה לרפורמה.
הויכוח סביב סיום תפקידו של בלייר, פגע רבות באמינות המפלגה. בלייר הצהיר במשך זמן רב כי יסיים את תפקידו מוקדם מהרגיל, אולם לא נקב בתאריך, עד שהדבר נכפה עליו. מאבקי הכוח הפנימיים בלייבור, שהתלוו לתהליך והגיעו כמובן גם למהדורות הראשיות בעיתוני בריטניה, לא הוסיפו כבוד למפלגה.
מול הלייבור נראית כיום המפלגה השמרנית כתוססת ומציגה קו אטרקטיבי יותר. דיוויד קמרון הצעיר מנהיג קו שקול ושקט במפלגה ומציע מדיניות שמרנית מרוככת לציבור הבריטי. קמרון יודע כי אין לו כל צורך להתאמץ, מאחר והלייבור, במעשיהם שלהם, ממשיכים בכריית בור לעצמם.
מנהיג השמרנים, דיוויד קמרון - ראש הממשלה הבא? צילום: האתר הרישמי
קרן אפריקה
העניינים במזרח אפריקה מתחממים – לאחר שבסומליה ממשיכה המיליציה האסלאמית בהתקדמותה לקראת השתלטות על כל המדינה, החלה אתיופיה, שאיבדה את המוצא לים לאחר עצמאות אריתריאה וזקוקה מאז לנמלי הים של סומליה לקיום קשרי מסחר, להזרים כוחות למדינה במגמה לתגבר את ממשלת סומליה כנגד המיליציה.
בזמן שהצבא האתיופי עסוק במזרח, גם בצפון מתרחשים אירועים מדאיגים - על פי האתיופים, אריתריאה החלה להזרים כוחות צבא לשטח המפורז של האו"ם, בהיקף של 10,000 חיילים, המלווים גם בכוחות שריון. האו"ם עצמו טוען כי מדובר ב-1,500 חיילים בלבד, אולם כך או אחרת מדובר בהפרה של הסכם אלג'יר שנחתם בתום המלחמה בין אתיופיה ואריתריאה, מלחמה שגבתה 70,000 קורבנות רק לפני שש שנים.
המניעים העומדים מאחורי המהלך של אריתריאה טרם הובררו סופית – ייתכן כי אריתריאה מעוניינת לנצל את המצב הביטחוני בסומליה בכדי לבצע מחטף, אך בה בעת, בהחלט אפשרי כי התמרון הצבאי של אריתריאה מיועד לרתק כוחות צבא אתיופיים לגבול הצפוני, ובכך להקל על המיליציה האסלאמית להשתלט על צפון סומליה, ללא הפרעה מצד הצבא האתיופי.
האירועים הבולטים בשבוע הבא
ואלו האירועים אליהם כדאי לשים לב בשבוע הקרוב -
עוד לא נגמר
ונצואלה וגואטמלה ממשיכות בתחרות הבלתי נגמרת שלהן, וביום שלישי תימשך ההצבעה במליאת האו"ם. כזכור, זקוקה אחת משתי המדינות לשני שלישים מהקולות במליאה בכדי לזכות במועמדות לתפקיד החברה הזמנית במועצת הביטחון, רוב שאף אחת מהשתיים לא הצליחה להשיג, בחלוף למעלה מ-40 סיבובי הצבעה.
ניסיון למצוא פשרה בנושא הגיע מכיוונה של ונצואלה דווקא, עת זו הציעה את בת בריתה הקרובה, בוליביה, כמועמדת חלופית שתהיה מוסכמת על שני הצדדים. היחסים הקרובים בין בוליביה לונצואלה לא נעלמו מעיניהם של ארה"ב וגוואטמלה, שדחו את ההצעה על הסף.
הוגו צ'אבז - ייכנס למועצה? צילום: אג'נסיה ברזיל
ברזיל ובולגריה – ההכרעה
בברזיל ייערך הסיבוב השני בבחירות לנשיאות בין לולה דה סילבה, הנשיא המכהן כיום ואשר מייצג את השמאל בברזיל, ובין ג'רלדו אלקמין, המועמד השמרני שהפתיע בהיקף התמיכה הציבורית לה זכה בסיבוב הראשון. דה סילבה, שעד לפני זמן לא רב נראה היה כצועד לניצחון קל, מצא עצמו נגרר לסיבוב שני על רקע פרשיות שחיתות קשות במדינה. יותר מתמיד, הבחירות בברזיל הן בין שני קצוות – העשירים (אלקמין) כנגד העניים (דה סילבה).
בבולגריה, תפקיד הנשיא הוא בעל מספר סמכויות, דוגמת זכות הוטו על חקיקה וההשפעה על מדיניות החוץ של המדינה. לקו הגמר הגיעו גיאורגי פרבאנוב הפופולארי, מי שקידם את צירופה של בולגריה לאיחוד האירופי, שהפוך רשמי ב-1 בינואר הקרוב, ו-וולן סידרוב, מנהיג הימין הקיצוני בבולגריה.
הציבור הבולגרי צפוי להוקיע את סידרוב, הפותח את העצרות בהן הוא משתתף בהצדעה המזכירה מועל יד, הוא קורא לשחרר את בולגריה מ"הכיבוש הטורקי", מכחיש שואה ועוד מאפיינים פאשיסטיים אחרים – כל ניצחון של פרבאנוב בפחות משני שלישים מהקולות יהווה תמרור אזהרה לבולגריה, כמו גם לאיחוד האירופי.
שבוע טוב.
| |
|
|
|
|
